שיעור סיכום מסכת עבודה זרה- שינוי זהות במקום פיקוח נפש

נכתב על ידי dvir45 ב-12/4/2018

סוף מעשה במחשבה תחילה

הצהרה אישית על החזון והיעדים אשר מדריכים אותך בעולם התורה
"להוציא, ללמד ולעשות."
dvir45 (‏יום חמישי ‏13 ‏אוגוסט ‏2015)

 להורדת השיעור לחצו כאן

להורדת דף המקורות בגרסת וורד לחצו כאן

בס"ד                                                                                                                 ישיבת ההסדר שעלבים

הרביחזקאל יעקבסון

 

שינוי זהות במקום פיקוח נפש

הקדמה

בתקופת השואה, בשנותהאימה והזעם שעברו על עם ישראל, עמדו היהודים בכל יום ובכל שעה בסכנת נפשות ממש.כבר מתחילה מועטות היו דרכי המילוט ואפשרויות ההצלה שעמדו לפניהם. אכן, ככל שמכונתההשמדה של הנאצים ימ"ש נעשתה יעילה יותר, וככל שתהליך ההשמדה הנורא הלך וגבר,כך במקביל הלכו ונסגרו בפני היהודי אף דרכי המילוט המועטות הללו.

אחת הדרכים הבודדותשהותירו סיכוי ופתח הצלה (ומסתבר שזו גם היתה הדרך הזמינה והיעילה מכולם) הייתהלנסות להסתתר תחת זהות בדויה, היינו להיראות כגוי ולהשתדל להיטמע בתוך האוכלוסייההנוצרית. לשם כך היה נחוץ קודם כל לשנות את המראה וההופעה כדי להיראות כגוי"ארי". בדרך כלל, במקביל לשינוי המראה והלבוש, היה צורך גם בשינוי זהות,כולל כמובן הצטיידות בתעודות זהות מזויפות מתאימות או במסמכים אחרים בהם כתוב כינושאם הינו נוצרי.

דא עקא, אפשרות זאת אינהפשוטה מבחינה הלכתית, שהרי פסק השו"ע (יו"דסי' קנז סע' ב) "אסור לאדם לומר שהוא גוי כדי שלא יהרגוהו".

שאלה זו היא אחת מןהשאלות עליהן נזקקו להשיב הפוסקים בזמן השואה. מן התשובות עולה, כי היו רבניםשהחמירו מאוד בעניין, היו שהקילו יותר, ואחרים חילקו בין המצבים השונים הכרוכיםבשינוי הזהות.

בשיעור זה נעמוד על מקורהושורשה של הלכה זו, ונסקור את התשובות השונות שנכתבו בעניין זה. בנוסף, ברצונילהתייחס לנקודה יסודית ועקרונית אשר לענ"ד אמורה להשפיע השפעה מכרעת על פסקההלכה שלפנינו.

 

שו"ע יו"ד סי' קנז סע' ב

 אסור לאדם לומר שהוא גוי כדי שלא יהרגוהו

 

רמב"םהלכות יסודי התורה הלכה א-ג, ו

א.כל בית ישראל מצווין על קדוש השם הגדול הזה שנאמר ונקדשתי בתוך בני ישראל,ומוזהרין שלא לחללו שנאמר ולא תחללו את שם קדשי, כיצד כשיעמוד עובד כוכבים ויאנוסאת ישראל לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה או יהרגנו יעבור ואל יהרג שנאמרבמצות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, וחי בהם ולא שימות בהם, ואם מת ולא עבר הרי זהמתחייב בנפשו.

ב.במה דברים אמורים בשאר מצות חוץ מעבודת כוכבים וגלוי עריות ושפיכת דמים, אבל שלשעבירות אלו אם יאמר לו עבור על אחת מהן או תהרג, יהרג ואל יעבור...

ג.וכל הדברים האלו שלא בשעת הגזרה אבל בשעת הגזרה והוא שיעמוד מלך רשע כנבוכדנצרוחביריו ויגזור גזרה על ישראל לבטל דתם או מצוה מן המצות, יהרג ואל יעבור אפילו עלאחת משאר מצות בין נאנס בתוך עשרה בין נאנס בינו לבין עובדי כוכבים.

ו.כענין שאמרו באונסין כך אמרו בחלאים, כיצד מי שחלה ונטה למות ואמרו הרופאיםשרפואתו בדבר פלוני מאיסורין שבתורה עושין, ומתרפאין בכל איסורין שבתורה במקוםסכנה חוץ מעבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכת דמים שאפילו במקום סכנה אין מתרפאיןבהן...

 

תלמודהירושלמי עבודה זרה פרק ב' הלכה א'

 'יכולה האשה להטמין עצמה ולומר גויה היא, והאישאינו יכול להטמין עצמו':

 

פסקיהרא"ש עבודה זרה פ"ב סי' ד'

אין לדקדק מכאן שיהא מותר לישראל לומר גוי הואכדי שלא יהרגוהו, דודאי כופר בעיקר הוא, דכיון שרוצין להורגו אם לא יהפוך לדתםויהיה עובד ע"ז כמותם - ודאי כשאומר גוי הוא הודה לדתם וקבל עליו אלוה שלהן.

 

שו"עיו"ד סי' קנז

אבלאם כדי שלא יכירוהו שהוא יהודי משנה מלבושו בשעת הגזרה, מותר, כיון שאינו אומרשהוא גוי. הגה: .... ואף על גב דאסור לומר שהוא גוי, מ"מ יוכל לומר להם לשוןדמשתמע לתרי אפין, והגויים יבינו שהוא אומר שהוא גוי, והוא יכוין לדבר אחר. וכן אםיוכל להטעותם, שהם סוברים שהוא גוי, שרי. וכן בדרך זה.

בראשיתרבה פרשה פב

שני תלמידים משל ר' יהושע שינו עטיפתן בשעת השמד.פגע בהם סרדיוט אחד, אמר להם אם אתם בניה של תורה תנו נפשכם עליה, ואם אין אתםבניה למה אתם נהרגים עליה. אמרו לו, בניה אנו, ועליה אנו נהרגים, אלא שאין דרכו שלאדם לאבד את עצמו לדעת.

 

 

ביתיוסף שם

והביאראיה מדאמרינן בפרק קונם (נדרים סב, ב) אמר רבא שרי לצורבא מדרבנן למימר עבדאדנורא אנן לא יהיבנא כרגא. ופירשו המפרשים בשם התוספות שאותם שהיו עובדים האש היופטורים ממכס ומס וכו'

 

הגאון ר' חיים שור ז"ל בספרו תורת חיים על מסכת ע"ז דף יז

וכבר שמעתי על גדול אחד מהקדמונים, ששאלוהו בשעת הגזירה אם יהודי הוא,והשיב להם 'כן יוד' בלשון אשכנז, כסבורים הם הרשעים שמשיב להם בלשון אשכנז שאינויהודי וניצל, אבל כוונתו היה בלשון הקודש 'כן יוד', אמת וכנים הדברים שהוא יהודי.

 

חלק מן התשובות בספרות "שו"ת השואה"

הרב שמחה נתן גרינבערג פסק, שאין להחמיר כלפי אלו המתנהגים בצנעהכיהודים ונזהרים מלעבור עבירות, אלא שיש למצוא כלפיהם צד להקל, ושלא להרחיקם. שהרירבים מהם שוגגים וטועים, בחשבם שלא עשו מאומה כנגד דת ישראל, ועליהם בוודאי ישללמד זכות ולדונם כאנוסים. לכן אין להרחיקם מכל דבר שבקדושה, והם ראויים להתמנותבקהל ומותר להתחתן עמהם... (שו"ת מקדשי השם סי' צב)

צורה אחרת של הצלה היתה על ידי זיוף תעודות, והשאלה היתה, אם מותרלהשתמש בדרכון על שם גוי, כדי שיחשבו כי נוצרי הוא, ובכך יציל נפשו. (שו"תממעמקים ח"א סי' טו)

כאן נחלקו הדעות. היו שהחמירו עד כדי איסור מוחלט להשתמש בתעודותנוצריות, והיו שהקלו במקרים מסוימים להשתמש בדרך זו של הצלה. המחמירים דנו לפיחומרת הדין של הכלל "על שלושה דברים ייהרג אדם ואל יעבור, והם עבודה זרה,גילוי עריות ושפיכות דמים". אם כן, שייכת כאן המצוה של קידוש השם, ואין שוםהיתר לפי דעה זו לרכוש תעודות נוצריות... (שם)

הרב אשרי, שפסק לאיסור מוחלט, התבסס על דעת הרמב"ם בעניין מצוותקידוש השם, והכלל של "יהרג ואל יעבור". לכן מפליא שבשאלה דומה הוא פסקשאין הדבר דומה להרמב"ם הנ"ל, ונימוקו הוא, כי כאשר יהודי קונה דרכון שלגוי הרי הוא עצמו יודע, שהקונה אינו מודה בע"ז, אלא יש כאן רק עצה ותחבולהלהינצל, לכן במעשה קניית הדרכון אין שום איסור, ואף להראות הדרכון לאחרים ייתכןשמותר, אם לא יוסיף ויאמר בפה מלא כי גוי הוא. (דברי אפרים, קונטרס מעמק הבכא עמ'99)

תשובה מעניינת מאוד, שניתן בה היתר בדרך של הערמה, נידונה בשאלה בדבריהודי שיש לו שם נכרי, ויש לו דרכון על שמו עוד מלפני המלחמה, ומפני הסכנה היהברצונו להוסיף בדרכון את האותיות R. K. - ראשי תיבות "רוימיש קאטאליש", שיחשבו עליו שנוצריהוא. הרב אשרי התיר לכתוב אותם ראשי תיבות, בהסתמכו על אותו רב ששאלוהו בשעת גזירהאם יהודי הוא, והשיב בלשונם Kein Jid, וסבורים היו שהשיב להם בלשון אשכנז שאינו יהודי וניצל, אבלכוונתו היתה בלשון הקדוש 'כן, יהודי'; ולכן פסק כאן הרב, שיכוון היהודי בעת כתיבתהאותיות R. K.בדרכון שלו לא למילים 'רוימיש קאטוליש', אלא למילים 'קיין רוימער', כלומר שאינונוצרי. (שם)

 

סבראמחודשת להקל ולהתיר – לימוד זכות (פורסם במאמר שנכתב ע"י בכתב העת"המעיין")

אכןלעניות דעתי נראה כי בשנות השואה ניתן היה להקל ולהתיר ליהודים היתר רחב וגורףיותר, היינו אף לומר בפירוש שאינם יהודים ואף לומר שהם נוצרים, ואין היתר זה סותרכלל את פסק השו"ע הנ"ל והפוסקים במהלך כל הדורות. כמדומני כי לכל הפחותיש בהיתר זה לימוד זכות גדול על אותם אשר שינו את זהותם בשנות השואה.

נקודהיסודית היא העומדת לעניות דעתי ביסוד היתר גורף זה. ההלכה האוסרת לשנות זהות אףבמקום סכנה בנויה כאמור על ההכרה כי המושג יהודי ונכרי הם מושגים שמבטאים אמונה,ולפיכך יש כאן הודאה בעבודה זרה או לכל הפחות "אביזרייהו דע"ז",ולכן חובה היא ליהרג ולא לעבור. על כך עמדנו בראשית דברינו. הוכחנו את הדבר מדבריהראשונים, והבהרנו כי הנימוק למסור את הנפש ולא להתכחש ליהדות היא מכח הדיןשבעבודה זרה אנו פוסקים יהרג ובל יעבור.

דברזה היה נכון במהלך כל הדורות, אך לא כן בשואה הנאצית. הגדרת המושג יהודי בשנות היההשואה שונה לחלוטין. בשנים אלו משמעות המושגים "יהודי" או"נוצרי" הייתה הגזע, לא הדת! בסביבה העוינת של אותן שנים,כל המבררים והחוקרים אחר זהותו של אדם לא התעניינו כלל באמונתו, בזיקתו לאמונההיהודית או להבדיל לאמונתו הנוצרית. חוקי ההשמדה והגזע של היטלר והנאצים ימ"שהגדירו את המושג יהודי כגזע ולא כדת. לעובדה זו השלכות מרחיקות לכת לנושא ההלכתישאנו דנים בו, שהרי כאמור היסוד ההלכתי לאסור שינוי זהות בנוי דווקא על שאלתהאמונה!

 להורדת השיעור לחצו כאן

להורדת דף המקורות בגרסת וורד לחצו כאן

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת השבוע