גמ' ברכות כח ב:

"הני י"ח כנגד מי א"ר הלל בריה דר' שמואל בר נחמני כנגד י"ח אזכרות שאמר דוד (תהלים כט, א) בהבו לה' בני אלים רב יוסף אמר כנגד י"ח אזכרות שבקריאת שמע א"ר תנחום אמר רבי יהושע בן לוי כנגד שמונה עשרה חוליות שבשדרה".

למעשה בחוט השדרה ישנם 26 עצמות

7 חוליות בצוואר

12 חוליות כנגד החזה

5 חוליות מותן

2 עצמות שהם סוף עמוד השדרה, העצה, ועצם העוקץ.

ביחד הם 26 כנגד שם הויה. כמו שבלא עמדו השדרה אי אפשר לעמוד, כך העולם לא יכול לעמדו בלא שם הויה.

ונראה שחז"ל תקנו את הי"ח ברכות כנגד החוליות, חוץ מחוליות הצוואר. ואע"פ שיש 19 עצמות בשאר השדרה, כיון שעצה והעצם העוקץ, מחוברים אחת לשניה בלא הפסק סחוס בניהם, לא תקנו כנגדם ברכה מיוחדת, ואנשי כנסת הגדולה השאירו לחכמי הדור לתקן ברכה כנגדה אם יצטרכו, עד שהגיע הזמן.

ובהמשך:

"ת"ר שמעון הפקולי הסדיר י"ח ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה אמר להם ר"ג לחכמים כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת הצדוקים (כופרים בתורה שבעל פה) עמד שמואל הקטן ותקנה".

הגיע הזמן ושמואל הקטן תיקן את ברכת למלשינים, כנגד עצם העוקץ.

ומדוע קראו לו "שמואל הקטן"? בפשטות כיון שהוא היה מאד עניו, וכן משמע בגמ' סנהדרין יא א, שהיה ראוי שתשרה עליו שכינה אלא שאין הדור ראוי לכך: "שוב פעם אחת היו מסובין בעליה ביבנה ונתנה עליהם בת קול מן השמים יש כאן אחד שראוי שתשרה עליו שכינה אלא שאין דורו זכאי לכך נתנו חכמים את עיניהם בשמואל הקטן וכשמת אמרו עליו הי חסיד הי עניו תלמידו של הלל".

ויתכן לומר עוד סברה שנקרא "שמואל הקטן", כיון שתיקן "ברכת למלשינים" כנגד העצם הקטנה הזו.

ועוד: התקנה היתה נגד העצם הזו, שמעצם זו הכופרים מביאים ראיה שהאדם בא מן הקוף, שעצם זו היה שיריים של הזנב, וראיה לתורת האיבולוציה שה' לא ברא את האדם.

לכן נגד זה תיקן שמואל הקטן את הברכה. נגד הכופרים.