הפטרת פרשת החודש

נכתב על ידי יהודה ברקאי, 16/3/2018

 כ"ט  אדר, ערב ר"ח ניסן תשע"ח  
בנתיבות הרואים 

לקט מדברי גדולי הדורות על הפטרת השבוע

לכל המנהגים קוראים ביחזקאל פרקים מ"ה ומ"ו. חילוקי המנהגים במקום ההתחלה ובסיום. אשכנזים: יחזקאל מ"ה (ט"ז–סוף הפרק מ"ו א'-י"ח) ספרדים: שם מ"ה (י"ח-מ"ו ט"ו) תימנים: מ"ה (ט'-מ"ו י"א). כֹּה־אָמַר֘ אֲדֹנָ֣י ה' בָּֽרִאשׁוֹן֙ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֔דֶשׁ תִּקַּ֥ח פַּר־בֶּן־בָּקָ֖ר תָּמִ֑ים וְחִטֵּאתָ֖ אֶת־הַמִּקְדָּֽשׁ (מ"ה ט"ז).


הרקע להפטרה וקישרה לפרשתנו[1]

הפרק בספר יחזקאל ממנו קוראים אנו את ההפטרה, הינו מהפרקים העוסקים בנבואות העתיד. קדמו לו חזון העצמות היבשות (ל"ז) תיאור מלחמת גוג ומגוג (ל"ח-ל"ט) תיאור צורת ביהמ"ק השלישי שיבב"א (מ'-מ"ב, בפרק מ"ג תיאור מזבח העולה, בהמשך לאחר הפטרתנו (מ"ו י"ח-כ"ה) תיאור החצרות בהן בישלו ואפו את הקרבנות) חשוב לומר כי פרקים אלו בספר יחזקאל הם מהפרקים המורכבים להבנה, ומצריכים תפלה עמוקה עם עיון רב להבנתם, ובעיקר שיועיל התלמוד שיביא לידי מעשה לעינינו במהרה.

הפטרתנו עוסקת (גם נושא זה אינו מוחלט בין כל הפרשנים) בהבאת קרבנות הנשיא (הוא מלך המשיח עפ"י רד"ק מ"ד ג'. לרש"י (מ"ה ט"ז ) זהו הכהן הגדול) וחנוכת הבית השלישי. תחילתו תהא מהראשון באחד לחודש, היינו ראש חודש ניסן (זו הסיבה העיקרית לקריאת הפטרה זו, והטעם שהאשכנזים מתחילים דוקא בפסוק זה) עד שמיני עצרת כפי שכותב במפורש המלבי"ם (מ"ה י"ח). הוא מאריך בפירוט החשבון של הימים, שהם גם כנגד ימי המילואים שהיו בימי משה, בימי שלמה ובימי עזרא. אמנם מכיוון שהמלואים הללו לא נתקיימו [נראה שכוונתו שנחרבו הבתים הללו], לכן מוסיפים גם אותם לחשבון חנוכת ביהמ"ק העתיד. אמנם לשיטתו תחילת החישוב היא מערב פסח.

עוד טעם והוא כנראה הפשוט יותר לקריאת הפטרה זו כותב הרד"ק (תחילת ההפטרה לאשכנזים מ"ה י"ח): בראשון זהו חודש ניסן שהוא חודש הגאולה שבו נגאלו ממצרים ובו עתידין להגאל לעתיד. באחד לחודש יחנכו את המזבח בקרבנות...וזה הפסוק ראיה לרבי יהושע שבניסן עתידין להגאל [ראש השנה י"א ע"א], שאם יגאלו בתשרי איך יניחו מלהקריב במזבח עד ניסן הבא אחריו, ומלחטא עליו ומלכפר את הבית?! ומה שאמר 'בניסן עתידין להגאל', לא שיצאו מהגלות בניסן אלא קודם ניסן יצאו ויעלו, עד שבאחד בניסן יהיה בנין הבית נשלם ויחנכו המזבח באחד בניסן. וכן עשו במשכן, באחד בניסן החל אהרן לעבוד במזבח, אלא שקדמו לו שבעת ימי המלואים ששימש בהם משה...עכ"ל הרד"ק.  

נסיים פתיחה זו בהפניה לסוגיה המובאת במנחות (מ"ה ע"א) הדנה בעניני קרבנות המועדים, ומביאה קושיות עפ"י הנאמר בפרקנו, וכן בפרק הקודם (מ"ד ל"א) כל נבלה וטרפה מן העוף ומן הבהמה לא יאכלו הכהנים. ושואלת הגמרא שם: כהנים הוא דלא יאכלו, הא ישראל אכלי?! אמר רבי יוחנן פרשה זו אליהו עתיד לדורשה. הגמרא אמנם מביאה גם תירוץ לשאלה זו מרבינא והיא מכיון שלכהנים מותרת אכילה ע"י מליקה ולא רק ע"י שחיטה, הייתי חושב שאולי תותר נבילה וטריפה. אכן תירוצו של רבי יוחנן הוא כוללני יותר לכל הסוגיות הקשות בפרקים אלו.  ונחתום בדברי הגמרא בהמשך שהביאם הרד"ק (מ"ה כ') אמר רב יהודה אמר רב, זכור אותו האיש לטוב וחנינא בן חזקיה שמו, שאלמלא הוא נגנז ספר יחזקאל שהיו דבריו סותרין דברי תורה. מה עשה, העלה שלש מאות גרבי יין וישב בעליה ודרשו. עכ"ל הגמרא (כן מובא גם במסכת שבת י"ג ע"ב). והוסיף הרד"ק: ומה שדרש חנניא על זה, לא נמצא היום אצלינו.

במדבר שחטו פרה ובבהמ"ק לעתיד פר

החיד"א בפרקנו בספרו חומת אנך מבאר בדרך הדרוש הבדלים בין מה שעשו ישראל במדבר, לבין ביהמ"ק לעתיד, ואלו דבריו המקודשים: בראשון באחד לחדש תקח פר בן בקר וכו'. פירש הרב מהר"י [מורנו הרב יהונתן אייבשיץ בספרו] אהבת יהונתן [הפטרת פרשת החודש תמורת הפטרת ויקהל, ד"ה בראשון באחד לחודש] דבגאולת מצרים נאמר 'שירה חדשה' בלשון נקבה, ועל גאולה העתידה נאמר 'שיר חדש' בלשון זכר [מכילתא בשלח מסכתא דשירה א', תוספות פסחים קט"ז ע"ב ד"ה ונאמר] ולפי דגאולת מצרים היתה בזכות האמהות וכמ"ד בגמרא [סוטה י"א ע"ב] בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים, ומשום הכי הוזכר בגאולתן לשון נקבה, משא"כ כשתהיה הגאולה בזכות אבות, לכן נאמר בגאולה העתידה לשון זכר. וזהו הטעם שהביאו ישראל במדבר פרת חטאת היינו פרה אדומה לכפר עליהם, לכן לא היתה ראויה אל המקדש רק נשרפה מחוץ למחנה, משא"כ לעתיד יביאו פר בן בקר זכר, ושפיר ראוי להביאו אל המקדש. וז"ש פר בן בקר תמים וחטאת את המקדש עכ"ד [האהבת יהונתן]. ומ"ש הרב וכמ"ד בגמרא בזכות נשים צדקניות, הדבר מבואר פרק קמא דסוטה דקאמר בהדיא, בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו. הרי דקאמר באותו הדור ולא היו האמהות, ועוד דשם מפרש שבשעה שהולכות לשאוב מים וכו' כמפורש שם באורך. אמנם בתנא דבי אליהו בסדר אליהו רבא פרק ז"ך ובמדרש חזית אמרו בזכות אמהות, אלא דבמדרש חזית צירפו נמי זכות אבות. ובשאר דברי הרב יש להשי' [להשיב] כל זמן שלא נמצא ברז"ל ובהא דבגאולת מצרים נאמר 'שירה חדשה' ובגאולה העתידה נאמר 'שיר חדש', לזה לבד יש לומר דהטעם כמ"ש רבינו מהר"ם קורדובירו ז"ל דגאולת מצרים היה מצד השכינה[2] ולא היתה גאולה שלימה, אך גאולה העתידה תהיה מצד הקדוש ברוך הוא ותהיה גאולת עולם, והרי הוא כמבוא"ר. ובדרושים הארכתי בעניותי בס"ד. [ראה ראש דוד פרשת בא ד"ה ומתוך מה שכתבנו לעיל].

שמירת להט ההתחדשות הנלמדת מהפטרתנו

וּבְב֖וֹא הַנָּשִׂ֑יא דֶּ֣רֶךְ אוּלָ֤ם הַשַּׁ֙עַר֙ יָב֔וֹא וּבְדַרְכּ֖וֹ יֵצֵֽא. וּבְב֨וֹא עַם־הָאָ֜רֶץ לִפְנֵ֣י ה' בַּמּֽוֹעֲדִים הַבָּ֡א דֶּרֶךְ־שַׁ֨עַר צָפ֜וֹן לְהִֽשְׁתַּחֲוֹ֗ת יֵצֵא֙ דֶּרֶךְ־שַׁ֣עַר נֶ֔גֶב וְהַבָּא֙ דֶּרֶךְ־שַׁ֣עַר נֶ֔גֶב יֵצֵ֖א דֶּרֶךְ־שַׁ֣עַר צָפ֑וֹנָה לֹ֣א יָשׁ֗וּב דֶּ֤רֶךְ הַשַּׁ֙עַר֙ אֲשֶׁר־בָּ֣א ב֔וֹ כִּ֥י נִכְח֖וֹ יצאו יֵצֵֽא. טעם להבדל בין הנהגת הנשיא להנהגת עם הארץ מבאר הרב חיים אפרים זייצי'ק זצ"ל בספרו קול צופיך להפטרות. דבריו מבוססים על פירושו של החסיד יעבץ לאבות א' ד' על המשנה: 'יהי ביתך בית ועד לחכמים' וזלה"ק:  ...והענין כי מעלת החכם על עם הארץ היא מעלה רוחנית לא גופנית נראית לחוש, ואהבתו בתחילה אינה אלא מצד הדמיון לבד כי אין להם שיתוף מצד השכל, ובראותו כי אין לו יחס עמו אבל הוא מנגד אליו ימאסנו כדרך המתנגדים כולם. ולזו הסיבה צוה ה' יתברך [בהפטרתנו] 'ובבא עם הארץ'...כי הקפיד ה' יתברך שלא יראה השער שתי פעמים פן ישווה בעיניו לשער ביתו ולקירותיו, ולזה הזכיר פסוק בראשו כי ביאתו לא היתה מזמן לזמן. וכל זה מפני כי אהבת עם הארץ היתה מצד הדמיון לבד ולזה תגדל מתחילה ותמעט לבסוף. אבל אצל הנשיא שהשגתו שכלית, לא יצטרך לזה, אבל כל שיוסיף להתמיד, יוגדל האהבה בלבו, ולכן יצא בדרך אשר בא בו. עכ"ל החסיד יעבץ. [מובא גם בשיחות מוסר לרב חיים שמואלביץ זצ"ל  מאמר  'מדת ההסתגלות'] ובמעדני שמואל לרב שמואל טרוביץ זצ"ל הביא דברי רבו הרב מאיר חדש זצ"ל, עה"פ (תהלים ק"ז) מי חכם וישמור אלה ויתבוננו חסדי ה', לאחר תיאור מצוקת האנשים וזעקתם, יזכרו לשמור ולחיות רגשי ההצלה.  



[1] הכנת הגליון והלימוד בו, לקיים מצות בוראי יתברך. ולזכות ולרפואת אמי חוה בת לאה בתושח"י. ולעילוי נשמות: אבי מורי ר' מנחם אהרן ב"ר טוביה ז"ל. חותני הרב מנחם ב"ר יצחק (חבה) אשתו זהבה בת אליהו, בנם יצחק משה ז"ל. הרב חיים קלמן ב"ר נתן נטע זצ"ל, הרב אהרן יהודה לייב בן הרב נח צבי זצוק"ל. הרבנית לביה (כהן) בת הרב פינחס (קהתי) ז"ל.

מן הראוי לציין מתוך הכרת הטוב, כי בהכנת גליון זה נעזרתי רבות בפירוש דעת מקרא הוצאת מוסד הרב קוק. (פירוש המבוסס על פרשני גדולי הדורות וחז"ל).  

[2] ובספרו מראית העין (סוטה שם) כתב החיד"א: והיו עושות לפנים משורת הדין. ותואר 'צדקניות' נראה שהיו עושות היושר. ואפשר במ"ש רבינו מהר"ם קורדובירו בספר 'גרושין' [נכתב בעת שהיה מתגרש לכבוד השכינה 'על דרך  רשב"י וחבריו, ומה שהיה מחדש בדרך העלה על ספר' (לשון החיד"א בשם הגדולים מערכת ספרים 'ספר גרושין') 'גירוש' זה עשה עם הרב שלמה אלקבץ זלה"ה, כפי שכותב בספרו 'אור נערב' סוף חלק חמישי. הספר נדפס לראשונה בשנת ש"ס, ולאחרונה עם מבוא רחב ומ"מ, ע"י הרב משה צוריאל שליט"א תשס"ו] דגאולת מצרים היתה על ידי השכינה ולכן היה אחריה שעבוד, זהו תורף דבריו בקצור. וידוע מ"ש 'רעיא מהימנא' דכל נשי ישראל אחוזות בשכינה, ואפשר דע"י כשרון מעשיהן של הנשים בא שפע לשכינה ונגאלו ישראל, וידוע ד'צדק' היא השכינה [ראה ב'קהילת יעקב' ערך צדק], ומשו"ה קרי להו נשים צדקניות כלומר אחוזות בשכינה, ובשכר מעשיהן הטובים בא שפע לשכינה ונגאלו ישראל מצד השכינה כמ"ש הרמ"ק ז"ל, וא"ש [ואתי שפיר] מ"ש בשכר נשים צדקניות אחוזות בשכינה, נגאלו אבותינו ממצרים מצד השכינה. עכ"ל החיד"א זיע"א.


להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע