כיצד ניתן לזרז את בוא הגאולה והמשיח ובניין ביהמ"ק השלישי? (1 תגובות לחידוש זה)

נכתב על ידי ברוך עינב, 5/3/2018

בס"ד


תפילת העמידה נחתמת במילים: "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ד' צוּרִי וְגֹאֲלִי" (תהלים יט, טו), וחשבתי לומר בעה"י שבפסוק זה חבוי רעיון עמוק שמהוה אמירה פנימית שכל הברכות שתיקנו לנו אבותינו הקדושים ואנשי כנסת הגדולה זצוק"ל שהוצאתי מפי במהלך התפילה לא ישארו רק בגדר מילים שיוצאות מהפה אל החוץ, אלא יהפכו לרצון האישי והעצמי שלי, וכך כל העקרונות העליונים שגלומים בכל אחת מהברכות האלה יושרשו עמוק בקרבי עד כדי כך שיהפכו לרצון הפנימי והפרטי שלי, שארצה בכך בכל מאודי ושתהיה לי כמיהה וערגה לאותה מציאות אלוקית מתוקנת שמתוארת באמצעות מילות התפילה האלה, היינו אמרי פי יהיו לרצון - יהפכו לרצון שלי ולמטרה אליה אני שואף וכוסף בעצמי.

תארו לעצמכם מה היה מתרחש אם המשיח היה מגיע ואיתו הגאולה וגם ביהמ"ק היה נבנה במציאות הנוכחית בה רוב היהודים אינם שומרים תורה ומצוות ואינם מחוברים בלבם לבורא עולם. כמה מהם היו עולים לרכבת הגאולה הזאת? כמה היו מצטרפים לקריאת המשיח: "מי ל-ד' אליי"? כמה היו קופצים על המציאה המופלאה כמוצאי שלל רב ומבינים שנפלה בחלקם זכות אדירה, כשאותו חלום לו יחלו כל אבות אבותינו במשך אלפי שנים והתפללו יומם ולילה כדי שיתגשם ביום מן הימים מתוך הבנת הערך העליון שבכך הפך למציאות אמיתית של ממש?

בל נשכח שלא פחות מ-80% מעם ישראל מצאו את מותם במכת החושך בדיוק מהסיבה הזאת, מאחר והעדיפו להישאר במצרים כעבדים במקום לצאת ממצרים ולהפוך לבני חורין. העונש החריף הזה הוא בהחלט יוצא מן הכלל כשבדר"כ ד' יתברך שהוא אל חנון ורחום מאריך אפו ונוקט בהנהגת החסד והרחמים ואעפ"כ במצב הזה חרג ממנהגו והפעיל את מידת הדין בצורה מידית וחד משמעית כלפי 4/5 מעם ישראל, כשלמעשה ניתן לראות כיצד גם כאן גלומים רחמיו של הקב"ה, שהרי אם אלה שרצו להיגאל חטאו לאחר שיצאו בין היתר בחטא העגל ובחטא המרגלים וזאת לאחר שזכו לגילויים אלוקיים שלא היו משאירים כל מקום לספק אף לגדולי הכופרים, תארו לכם כיצד היו חוטאים אותם אלה שלא רצו להיגאל מלכתחילה והיו מחיבים בעונשים חמורים לא רק את עצמם אלא את כלל ישראל, שהרי ידוע שהקב"ה אינו מעמיד אף אדם בנסיון שהוא אינו יכול לעמוד בו, וישנם פשעים כ"כ נוראיים שאם האנשים שעשו אותם היו נשאלים הם היו מעדיפים שהבורא ב"ה יקח חזרה את נשמתם שעה או יום לפני מעשה הפשע שבצעו.

ברור לכל אדם מאמין שה-ד' יתברך יצטער מאוד אם אף לאחר שישפיע על כל באי עולם את מתנות העל האלה יהיו יהודים שיבחרו להישאר מחוץ לתמונה וימשיכו להיות מנותקים ממנו ומדרכו כפי שהיו עד אז, שהרי הקב"ה רוצה שכמה שיותר יהודים יהיו מחוברים לתורה, למצוות ולאינסוף ב"ה ויזכו לחיי הנצח של העוה"ב, ולשם כך בין היתר ברא את העוה"ז והוריד אליו את נשמותיהם הקדושות.

אין אב שהיה מסכים להשיא לבתו היקרה בחור שלא מכיר בחשיבות הגבוהה של מוסד הנישואין או מכל סיבה אחרת שהיתה גורמת לו לחשוב שלא יעניק את היחס והכבוד הראויים לבתו, גם אם אותו אב רחוק מתורה ומצוות, מאחר וגם הוא יודע שרק מי שרוצה להתחתן הינו מוכן לכך ויכול לשמש כבעל למופת ואבא טוב לילדיו. זוהי נקודת הפתיחה ועל פחות מזה "אין מה לדבר". כולם מכירים אנשים שהתקבלו לעבודה בגלל שהמעסיק הבחין שיש להם ברק בעיניים, שהרי זהו סימן לרצון העז שהיה להם לעבוד שם, והמעסיק הבין מיד שהמשמעות היא שעובד כזה לא יזלזל כלל אלא יעריך את הזכות שנפלה בחלקו לעבוד בחברתו ויבצע את עבודתו בשמחה ובמסירות. הרבה מהאנשים שזכו בתחרויות השונות לא היו בהכרח החזקים, החכמים או המוצלחים יותר אלא דוקא אלו שמידת הרצון שלהם לזכות בתחרות היתה גבוהה משל שאר המתחרים. יש לא מעט זוגות שטובי הרופאים הצהירו באוזניהם שיגדלו להם שערות בכף ידם לפני שיצליחו להביא ילדים ואעפ"כ בניגוד לטבע ולכל הסיכויים זיכה אותם בורא עולם בילדים חכמים, צדיקים ובריאים, ללמדנו על כוחו הגדול של הרצון ועד כמה הוא פועל בשמים ויכול ליצור מציאות חדשה שהיא מעל הטבע ואף לשנות גזרות.

כשם שאגוזים נותנים למי שיש שיניים, ומתנה חשובה ויקרת ערך לא מפקידים בידי אדם שיזלזל בה ולא יעשה בה כל שימוש ואולי אף יעבירה למישהו אחר מתוך חוסר הערכה, כך גם הקב"ה למעשה מחכה ליום בו יצמחו לנו "שיני בינה" שמסמלות הבנה והכרה עצמיים ופנימיים מצדנו בערכן האמיתי והעצום של המתנות האדירות שיהפכו למציאות של ממש בקרוב בעה"י ומהוות את תכלית הבריאה.

כשם שקשה לדרוש מבחור רווק שיאהב את אשתו לפני שהכיר אותה ואת ילדיו לפני שנולדו או מתינוק שיאהב את הוריו על אף כל הנתינה והאהבה העצומים שהם מרעיפים עליו, כך לא פחות קשה לדרוש מאדם בוגר לפתח רצון פנימי לביאת המשיח, להשתוקק לבוא הגאולה המיוחלת, להתגעגע לביהמ"ק בו לא היה מעולם ולכסוף לרגע בנייתו מחדש, במידה ואינו לומד תורה ומתוך כך אינו מודע לערכם העליון של אותם רצונות אלוקיים נשגבים והשפעתם האדירה על כל הרבדים במציאות של העולם כולו על כל ברואיו בצורה שתשפיע אף על בעה"ח, כדברי הנביא: "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם. וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן. וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֻר פָּתֶן וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ הָדָה. לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי. כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ד' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ. וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ כָּבוֹד" (ישעיהו יא, ו-י).

כולם יסכימו שהחתונה היא אחד מהימים החשובים ביותר בחיי האדם אם לא החשוב שבהם, ומהוה את אחד השינויים המשמעותיים ביותר עבורו כפי שבא לידי ביטוי בכל המישורים, כשהיא מעלה את כל מציאות חייו לקומה הרבה יותר עליונה המאפשרת לו להתעלות מבחינה רוחנית ולהידבק בבוראו ברמה הרבה יותר גבוהה. אחד התפקידים המרכזיים של האשה שהיא חציו השני של האיש בחייהם המשותפים הוא לעודד את בעלה ולהמריצו בעבודת ד', כדברי רז"ל המובאים באבן העזר (סימן סט ס"ז): "אין לך כשרה בנשים אלא אשה שעושה רצון בעלה" (הגהות מימוני פרק ט"ו בשם תנא דבי אליהו). וחשבתי בעה"י לפרש זאת מזוית חדשה, שדברים אלה רומזים לאשה שעליה לכוון את בעלה, לעצב את רצונו ולהתאימו ככל האפשר לרצון ד' יתברך, והאמת והחכמה האלוקיים, ולהעלותו לרצון יותר עליון, ובמילים אחרות "אין לך כשרה בנשים אלא אשה שמשנה ומעצימה רצון בעלה", וידועה הדוגמא השגורה בפי העם שאם האיש הוא ראש הבית האישה היא הצואר שמכוונו לכיוון הנכון והרצוי, שהרי היא מתוקנת וקרובה יותר לבורא עולם והראיה לכך שהיא פטורה מאותן מצוות שהזמן גרמן שבעלה מצווה בהן כמו תפילין וסוכה.

וזה גם הטעם לכך שמכל שירת הים אותה זמרו בני ישראל בצותא וברוח הקודש כהודיה לבוראם לאחר קריעת ים סוף בחרה מרים לומר לנשים דוקא את הפסוק: "וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם: שִׁירוּ ל-ד' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם" (שמות טו, כא), שהרי הקב"ה הטביע את המצרים בגלל שהתעללו בישראל אך מה עשו הסוסים שנידונו כמו רוכביהם וטבעו יחד איתם? כי ס"ס הם עזרו להם ושיתפו איתם פעולה, ומרים רצתה ללמד ולחזק את הנשים שאם כך נוהג הקב"ה כלפי העוברים על רצונו כל שכן כלפי עושי רצונו, וכך כשם שהסוסים טבעו בים כמו המצרים בגלל שעזרו למצרים וסייעו להם לרדוף אחרי ישראל, כך גם אתם הנשים תזכינה לעוה"ב כמו בעליכן ובניכן שאתן שולחות ללמוד תורה ומסייעות להם בכך.

כדי לחזק את העובדה ולהשלים את התמונה נביא את דברי רב ששאל את ר' חייא במה נשים זוכות לעוה"ב שהרי בשונה מהגברים הן לא מצוות בלימוד תורה, והתשובה שהגמרא מביאה מיד אח"כ היא בכך שהן שולחות את בעליהן ובניהן ללמוד תורה ומסייעות להם בכך (ברכות יז ע"א). וכשמחברים את שני הרעיונות האלה מתבארת התמונה, שע"י כך שהאשה שולחת את בעלה ללמוד תורה היא מאפשרת לו להיחשף וללמוד על העקרונות האלוקיים הנשגבים ביותר וביניהם על הערך העליון והחשיבות העצומה שבבוא הגאולה, ביאת המשיח, בניין ביהמ"ק ותיקון עולם במלכות שדי, ומתוך כך הוא מפתח באופן טבעי והדרגתי כמיהה, ערגה וכיסופים לאותה מציאות אלוקית נעלה, ובמקביל נבנה בקרבו כפועל יוצא מכך רצון עז לכך ואם הוא כבר קיים ברמה מסוימת הוא מתעצם אף יותר בצורה משמעותית, מאחר והוא כבר לא כמו אותו תינוק שלא מבין דבר אלא כמו אותו אדם נשוי שאוהב מאוד את אשתו מאחר והוא כבר מכיר אותה על כל מעלותיה.

לא מעט קטעים בתפילה נפתחים במילים: "יהי רצון מלפניך ד' אלקינו" ולא "יהיו מילים לפניך", וגם את זה אפשר לפרש בעה"י על זה הדרך ולומר שבתפילה שלי אליך בורא עולם לא יהיו רק מילים חלולות מתוכן שיוצאות מהפה אל החוץ אלא שיהיה בתוכי רצון עצמתי שיפרוץ החוצה דרך מילות התפילה, היינו שאצליח לבטל את רצוני לרצונך אבינו מלכנו, וכך כשאתיצב להתפלל אליך מילות התפילה שיצאו מפי יהיו משולבות ומחוזקות ברצון פנימי עצמי שיהיה מותאם ככל האפשר לרצונך, כשמתפילה לתפילה הרצון הזה ילך ויותאם יותר ויותר לרצונך במגמת עליה בידיעה שהשמים הם הגבול ויהיה יותר ויותר נשגב ועליון כפועל יוצא של לימוד התורה הקדושה והבנת האמת, החכמה, הרצונות האלוקיים הגלומים בה והשרשתם גם בקרבי.

הרב ראובן פיירמן שליט"א אמר בשיעורו, שאדם שחושב שבתפילתו הוא אמור לשכנע את הקב"ה כדי שיביא את העולם לתיקונו ע"י כל הדברים הנשגבים האלה הוא כעובד עבודה זרה. האם יעלה על הדעת שהקב"ה אינו רוצה בכל הדברים האלה? ודאי שהוא רוצה ואף יותר מכולם ביחד, אלא שהתפילה נועדה לבנות בתוכנו ולהעצים בקרבנו את כל הרצונות האלוקיים האלה. ולכן אנו הולכים "להתפלל" מלשון להשתנות, להשתכנע ולהתעלות ולא "לפלל" מלשון לשנות ולשכנע עכ"ל.

וחשבתי לומר שהרצון שהאדם בונה בקרבו, כחלק חשוב מעבודת ד' שלו, מהוה הוכחה חד משמעית לכך שהוא מוכן, מתאים וראוי למציאות אליה הוא כוסף, וכשהיא תגיע הוא לא יתרחק או יתנתק ממנה מפאת חוסר ידיעה והבנה של המשמעות והעומק הנצחיים שגלומים בה אלא יעריך אותה ויתחבר אליה, ומכאן מובנים דברי החכם באדם: "מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה" (משלי כח, ט), שהרי ללא לימוד התורה הקדושה האדם לעולם לא יצליח להבין את הערך העליון, החשיבות העצומה והצורך ההכרחי בהופעת כל הרצונות העליונים של ד' יתברך בבריאה, ורק באמצעות לימוד התורה שבין היתר מפגישה את האדם עם המושגים והתאורים של המציאות המתוקנת ותכלית הבריאה, הרצון להופעת המציאות הזאת יבנה גם בתוך תוכו באופן הדרגתי עד שיופיע בקרבו בצורה מלאה ומפוארת, כשבשלב מסוים הרצונות האלה לא יהיו חיצוניים אליו אלא פנימיים ולא זאת בלבד אלא שיבערו בקרבו ויזנקו לראש סדר החשיבות שלו לא פחות מאלה שמתפללים מעומק לבם יום ויום לבורא עולם על בנים, בריאות ופרנסה, ומכאן יוצא שככל שיהיו יותר יהודים שיפתחו בקרבם את הרצונות הנאצלים האלה הם יקרבו בכך את כל הבריאה אל תכליתה, יקרבו את בוא הגאולה ומלך המשיח, ויגרמו לחלום בן אלפי שנים להפוך למציאות של ממש בעה"י.

נמצאנו למדים מכאן על אחת המעלות החשובות של תורתנו הקדושה וחשיבותה האדירה לתכלית האישית של כל אדם, של כלל ישראל, של האנושות כולה ולמעשה של כל הבריאה, ויוצא שכל גרמי הבריאה משוועים לכך שעם ישראל ילמדו את התורה הקדושה, מאחר ובין אם הם יודעים זאת בין אם לאו, רק כך הם יגיעו אל תיקונם המלא, יחזרו למקורם ויגיעו אל תכליתם, וזאת הסיבה העמוקה ליחס העוין של הרבה גויים כלפי עם ישראל, כאשר הקב"ה מפעיל את מידת הדין כלפינו באמצעותם כדי לעורר אותנו מהתרדמה בה שקענו ולהזכיר לנו את התפקידים החשובים לשמם נשלחו נשמותנו לעוה"ז, במידה ואיננו מבצעים את המשימות החשובות שבאמצעותן נוכל להביא את כל העולם לתיקונו ולתכליתו בעה"י, כמו אבא טוב שנותן עונש חינוכי לבנו לא מתוך אכזריות או רשעות ח"ו אלא מתוך רצון לגרום לו לתקן את עצמו ולהוציא מהכח אל הפועל את האוצר האדיר שגלום בו.

יהי רצון שנזכה כולנו לקחת בכך חלק גדול ומשמעותי בעה"י.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (1)
אריאל מרדכי פנדל (5/3/2018)
יישר כח על הדברים המאירים.
יהי רצון... שיפוצו מעיינותיך חוצה.