"מַעֲשֶׂה אֶחָד הָלַךְ מֵאָבִיו וְהָיָה בִּמְדִינוֹת אֲחֵרוֹת יָמִים רַבִּים אֵצֶל אֲחֵרִים וְלִזְמַן בָּא לְאָבִיו וְהִתְפָּאֵר בְּעַצְמוֹ שֶׁלָּמַד שָׁם אָמָּנוּת גָּדוֹל לַעֲשׂוֹת מְנוֹרָה הַתְּלוּיָה וְצִוָּה לְהִתְאַסֵּף כָּל בַּעֲלֵי אָמָּנֻיּוֹת הַזֶּה וְהוּא יַרְאֶה לָהֶם חָכְמָתוֹ בְּזֶה הָאָמָּנוּת... וְהַבֵּן הוֹצִיא מְנוֹרָה אַחַת שֶׁעָשָׂה וְהָיְתָה מְגֻנָּה מְאד בְּעֵינֵי כֻּלָּם... וְהַבֵּן הִתְפָּאֵר: הֲלא רְאִיתֶם חָכְמַת אָמָּנוּתִי... בָּזֶה הֶרְאֵיתִי גְּדֻלָּתִי כִּי הֶרְאֵיתִי לְכֻלָּם חֶסְרוֹנָם כִּי בְּזאת הַמְּנוֹרָה נִמְצָאִים הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהַבַּעֲלֵי אָמָּנוּת הַנִּמְצָאִים כָּאן... וְעָשִׂיתִי מְנוֹרָה זאת מֵחֶסְרוֹנוֹת לְבַדָּם לְהַרְאוֹת לְכֻלָּם שֶׁאֵין לָהֶם שְׁלֵמוּת וְיֵשׁ לְכָל אֶחָד חִסָּרוֹן".

(רבי נחמן - מעשה שיחות שאחר סיפורי המעשיות)

רבי נחמן מספר לנו משל על בן שמבקש לאסוף את כל בעלי האומנויות כדי להראות להם את אותה מנורה תלויה שעשה - מנורה שעשויה מחסרונות.

הבן היה יכול ליצור מנורה שתראה יפה לכולם, אך חוכמתו ומומחיותו הגדולה באה לידי ביטוי דווקא ביכולת ליצור מנורה שמפגישה את כל אחד מבעלי האומנות האחרים עם נקודת החיסרון שלו.

מה הנמשל שרצה רבי נחמן לומר לנו? "לְהַרְאוֹת לְכֻלָּם שֶׁאֵין לָהֶם שְׁלֵמוּת"!

לפעמים השאיפה אל השלמות, למקום שהוא שלם ומושלם, גורמת לנו לסרב לקבל את החסרונות שלנו. אפשר אף לומר יותר מזה, שבתשתית ההוויה שלנו יש סירוב פנימי לקבל חסרון. אדם יכול להרגיש שהחיסרון מאיים על עצם הקיום שלו. בשלב הזה רבי נחמן מניח לפני כולם את מנורת החסרונות. וכך אומר הבן לאבא בסיפור 'בזמן שהתרחקתי ממך למדתי אמנות, איך להסתכל בעין ישרה גם על החסרונות שלי, איך להיות מוכן לקבל חסרונות'.

היכן האדם ילמד לעמוד על הרגליים שלו? מגלה לנו רבי נחמן את התשובה המפתיעה - בחסרונות שלו! החיסרון הוא השורש של כל אחד. בעצם אפשר לומר שהחיסרון שלך הוא המהות שלך. זה מקום קשה מכיוון שאתה נמצא כביכול בלי אבינו שבשמים, אבל זה התיקון שלך בעולם, כי כל אדם נולד עם חסרון. דרך החיסרון נמצא התיקון שלך, החיסרון הוא המקום שבו אתה נדרש לעמוד על רגליך, וזו אמנות.

כל מה שהקב"ה נוטע בנו חסרונות זה כדי שנלמד לחזור אליו, לשוב אליו ועל רגלינו שלנו. לפעמים השלמות מונעת מאיתנו להיות בדבקות אמיתית עם ה' יתברך, בגלל השלמות הזאת אנחנו לא שם, לא באמת שם. דווקא דרך החסרונות אנחנו לומדים לחזור אל אבינו שבשמים.

המקומות של החסרונות הם מקומות שדורשים מאתנו לעבוד, מקומות חיוניים, שיש בהם תפילה, תקווה, ובמקום הזה אפשר לחזור אל אבא שבשמים וטוב יותר.

אלוקים היה יכול לברוא עולם מושלם, ללא חסרונות. אבל אם המציאות הייתה נבראת מתוקנת ומושלמת, לא היה מקום לעבודה והתקדמות. מטרת החסרונות היא לעורר את בני האדם ולאפשר להם לגלות את נקודות החולשה שבהם, כדי שיוכלו להביאן לידי תיקון.

הרב דן האוזר, מתוך האתר: "בית המדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון" - etzion.org.il/he/home

הרב נחמיה רענן, מתוך האתר: "בית המדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון" - www.etzion.org.il