היריעות והגג של המשכן

נכתב על ידי יניב ב-8/2/2018

 "ועשית יריעת עזים לאהל על המשכן עשתי עשרה יריעת תעשה אתם... ועשית מכסה לאהל ערת אילם מאדמים ומכסה ערת תחשים מלמעלה" (שמות כו,ז-יד). לאהל מועד היו כמה כיסויים: '"מכסה לאהל" - לאותו גג של יריעות עזים עשה עוד מכסה אחד של עורות אילים מאדמים, ועוד למעלה ממנו מכסה עורות תחשים, ואותן מכסאות לא היו מכסין אלא את הגג ארכן ל' ורחבן י'. אלו דברי רבי נחמיה, ולדברי רבי יהודה מכסה אחד היה חציו של עורות אילים מאדמים וחציו של עורות תחשים' (רש"י פס' יד). בגמ': 'גופא, בעי רבי אלעזר: עור בהמה טמאה מהו שיטמא טומאת אהלין?. מאי קמיבעיא ליה? אמר רב אדא בר אהבה: תחש שהיה בימי משה קמיבעיא ליה, טמא היה או טהור היה? אמר רב יוסף: מאי תיבעי ליה, תנינא: לא הוכשרו למלאכת שמים אלא עור בהמה טהורה בלבד? מתיב רבי אבא: רבי יהודה אומר: שני מכסאות היו, אחד של עורות אילים מאדמים ואחד של עורות תחשים. רבי נחמיה אומר: מכסה אחד היה, ודומה כמין תלא אילן. והא תלא אילן טמא הוא? ה"ק: כמין תלא אילן הוא, שיש בו גוונין הרבה, ולא תלא אילן, דאילו התם טמא והכא טהור. א"ר יוסף: אי הכי היינו דמתרגמינן ססגונא, ששש בגוונין הרבה' (שבת כח,א). הרי שיש שנים או שלושה כיסויים נוספים מעל יריעות המשכן. מדוע יש כמה כיסויים לאהל מועד ועוד מסוגים שונים? בגמ' שם הדיון הוא לגבי טומאת אהל: 'והיוצא מן העץ אינו מטמא טומאת אהלים אלא פשתן; מנלן? אמר רבי אלעזר: גמר "אהל" "אהל" ממשכן. כתיב הכא (במדבר יט, יד) "זאת התורה אדם כי ימות באהל" וכתיב התם (שמות מ, יט) "ויפרוש את האהל על המשכן", מה להלן של פשתן קרוי אהל אף כאן של פשתן קרוי אהל... ואימא מה להלן קרשים אף כאן קרשים? אמר קרא (שמות כו, ד) "ועשית קרשים למשכן" משכן קרוי משכן ואין קרשים קרויין משכן. אלא מעתה "ועשית מכסה לאהל" הכי נמי מכסה לא איקרי אהל? אלא הא דבעי רבי אלעזר: עור בהמה טמאה מהו שיטמא באהל המת? השתא עור בהמה טהורה לא מטמא, עור בהמה טמאה מיבעיא? שאני התם דהדר אהדריה קרא, דכתיב (במדבר ד, כה) "ונשאו את יריעות המשכן ואת אהל מועד מכסהו ומכסה התחש אשר עליו" מקיש עליון לתחתון, מה תחתון קרוי אהל אף עליון קרוי אהל' (שם כז,ב-כח,א). הרי שלמדו דיני טומאת אהלים מהמשכן, והמכסה היה נשמע שאינו כחלק מזה, ובא הפס' והוסיפו. נראה שיש בזה רמז שגג המשכן בא לרמז על תיקונו של העולם, שבעולם יש טומאה, ואילו בשמים הכול קודש, ולכן כעין נראה שיש הפרדה-כיסוי כלפי מעלה, חילוק בין ארץ לשמים. אולם האמת היא שמטרת העולם היא להיתקן ולהתעלות מהטומאה והחולין, לטהרה וקודש. לכן יש כעין משמעות שונה בפס', שלכן קודם היה נראה שהגג הוא שונה ואח"כ הפס' הוסיפו, לומר שיש שינוי, שבמבט ראשון נראה שהעולם הוא רע, שיש בו טומאה. אולם מצד האמת באה התורה ומגלה שכל העולם מטרתו להוסיף קדושה, שתיקון הרע הוא המעלה הגדולה ביותר, ולכן כנגד זה באה התורה ומגלה שגם הגג קשור לטומאה, שבזה יש עניין גדול כלפי השמים (שהגג כעין כלפי השמים). אולי לכן ר"נ מדמה לתל אילן, שהוא טמא, אבל במשכן מדובר בטהור, כעין רמז שמה שטמא בעולם, כאן מתגלה שמטרתו הוא לקודש, לתקן את העולם. נראה שמה שחלקו ר"מ ור"י האם מה שנאמר בפס': "ועשית מכסה לאהל ערת אילם מאדמים ומכסה ערת תחשים מלמעלה" (יד) האם זה מכסה אחד מחולק (ר"נ) או שני מכסים (ר"י). נראה שזה כנגד יצחק ויעקב ביחס לשבטי בנ"י, האם להחשיבם כשנים או יחד. כיון שנאמר: 'רבי הונא אמר: אם כך אני עתיד להעמיד שנים עשר שבטים הלואי לא עיברתי מנין "זֶ"ה". תני בשם רבי נחמיה: ראויה היתה רבקה שיעמדו ממנה י"ב שבטים, הה"ד "וַיֹּאמֶר ה' לָהּ שְׁנֵי גּוֹיִם בְּבִטְנֵךְ" דא תרין, "וּשְׁנֵי לְאֻמִּים" הא ארבעה, "וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ" הא שיתא, "וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר" הא תמניא, "וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת" הא עשרה, "וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי" הא חד עשר, "וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו" הא תרין עשר. ואית דמייתין ליה מן הדין קרא: "וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶה אָנֹכִי", זיין שבעה, ה"א חמשה, הא תרין עשר מנין "זה"' (ב"ר סג,ו). ממילא השבטים היו ראויים לצאת מיצחק, אלמלא רבקה לא רצתה. לכן אולי לר"נ היה מכסה אחד מחולק, כנגד יצחק ויעקב שהם כעין אחד, שמשניהם היה צריך לצאת י"ב השבטים, לעומתו לר"י אעפ"כ כל אחד מהם נחשב כנפרד לעצמו (שלא מתחשב ביחסם לשבטים או שכן מתחשב ובכ"ז לכל אחד יש מעלה כשלעצמו). ממילא הכיסויים הם כנגד האבות, שהם המחברים שמים וארץ, הם היסוד של בנ"י מתקני העולם. שלר"נ יש שלושה כיסויים לאה"מ, שזה כנגד שלושת האבות. לעומתו לר"י אמנם יש ארבע, אלא שהיריעות העליונות הם שלושה, כנגד שלושת האבות, ואילו התחתונה היא כנגד התורה, שהיא הקרובה לארון-היא כלפי פנים. או שלדעת ר"י מחשיבים כל מי שהיה קשור לי"ב שבטים כנפרד לעצמו, ולכן יש להוסיף גם את אברהם (שכבר אצלו נאמר שיצא ממנו 12, כשהכוונה מיעקב, אלא שאברהם חשב שממנו כיון שנאמר לו, משמע קצת שיש לאברהם קשר לה [אגדת בראשית (בובר) עג]) וגם את יוסף (סוטה לו,ב), ולכן יוצא ארבעה. אולי רמז לזה, שר"י מחשיב באבנים שהתאחדו אצל יעקב שרמז על י"ב שבטים שיצאו ממנו, מה שלא יצאו מאברהם ויצחק (ב"ר סח,יא) כך שמשמע קצת רמז שרואה חשיבות של י"ב השבטים בקשר לאבות. נראה גם שלר"נ שהיה מכסה אחד עם גוונים, שמחובר משני הסוגים, זה כנגד יוסף ויהודה שהם שני כוחות גדולים שיש בישראל, ויחד משלימים את מעלת בנ"י. נראה שמכסה התחש מרמז על יעקב, כיון שהוא בעל גוונים (כמו שמתרגם אונקלוס 'דְסַסְגוֹנָא' [שמות כו,יד] וכמו שמובא בגמ') כנגד יעקב שיצאו ממנו 12 שבטים. מכסה עורות האילים מאדמים כנגד יצחק שהיה בעקידה וכמעט נשחט (ולכן אדום כדם) והוחלף באיל (בראשית כב,יג) [האיל נתפס בקרניו, שהם בחלקו העליון, כעין הגג במשכן]. מכסה העזים כנגד אברהם, שהיה בו כוח (כעין עז מלשון עוז) לעמוד נגד כל העולם, אולי זהו גם שני שעירי העיזים של יוה"כ, שאחד לה' ואחד לעזאזל, כנגד שאברהם היה לה' מול שאר העולם (שלכן נקרא העברי, מעבר אחר [ב"ר מב,ח]), והעולם בחטא הולך לאבדון, ומוליכים את השעיר לעזאזל, רמז להליכת אברהם לא"י להתקדש, שכך גם השעיר שקשור לחטא נאבד שם מהעולם. גם הייתה מריבה בין רועי אברהם ורועי לוט על המרעה בשל הגזל (בראשית יג,ז. רש"י) כך שמזכיר את המשנה 'אין מגדלין בהמה דקה בא"י' (ב"ק ז,ז) בשל הנזק שגורמות לצמחיה, וזה במיוחד בעיזים. והמריבה קשורה בנחלת הארץ (שאמרו שלאברהם אין יורש), כך שמרמז על אברהם וא"י, לכן אברהם מזכיר עיזים, והם 11 יריעות (שמות כו,ז) כנגד 11 בני יעקב שנחלו בארץ (כיון שלוי לא נחל, ואילו אפרים ומנשה שייכים ליוסף, שאמנם יעקב החשיבם לשנים, אולם בעצם הם אחד. או ששמעון קיבל בחלק יהודה ולכן כעין שלא קיבל בעצמו, ולכן 11 גם אם מחשיבים את אפרים ומנשה כשנים). המכסה התחתון שהוא המשכן עצמו (מה שרואים מבפנים) נראה שהוא כנגד התורה, ולכן 10 יריעות כנגד הדברות, והיא עשויה "משש משזר" וגו' (שם,א) כעין בגדי הכהן, רמז ללימוד התורה לבנ"י ע"י הכהנים, ולכן גם למדו ממנו טומאת אהל בג"ש מהפס' "זאת התורה אדם כי ימות באהל" שזה מרמז על לימוד תורה (גיטין נז,ב) לרמז שהמכסה הראשון הוא קשור לתורה (ראה בשבת בתוס' ד"ה 'ויפרוש' איך למדו בגמ' שזה היריעה התחתונה). (ולמה שאמרנו שאפשר שהמכסה הרביעי כנגד יוסף, אז זה מזכירו בכך שיש בו שש, כעין הנאמר "וילבש אתו בגדי שש" [בראשית מא,מב]). ולדעת ר"נ שיש שלושה נראה שזה מזכיר את האבות, שהמחובר (אילים ותחשים) מרמז על יצחק (שהוחלף באיל [והיה ראוי ממנו י"ב שבטים כיעקב, ולכן מחוברים שני סוגים כשהשני בעל גוונים כיעקב שנולדו ממנו השבטים]) ויריעת העיזים מרמזת על יעקב שלקח את הברכות תוך שרבקה הלבישה לו: "ואת ערת גדיי העזים הלבישה על ידיו ועל חלקת צואריו" (בראשית כז,טז) [וגם יעקב ועשיו הפכים, ועשיו תחת יעקב כשבנ"י שומרים את התורה, ולכן עשיו שהוא שעיר כעז, כעין בא לכוחו של יעקב, ולכן כנגדו עורות עיזים]. המכסה של המשכן עצמו זה כנגד אברהם, שלמד מעצמו תורה ולימד לבניו (תנחומא "ויגש" סימן יא) שכך מקה"ק יוצאת תורה לעולם. (אולי גם לר"י ביריעות, הראשון כנגד התורה, השני של עיזים כנגד יעקב, השלישי אילים כנגד יצחק, הרביעי תחש כנגד אברהם שהתנסה בעשרה ניסיונות, לכן זה בכמה צבעים).

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה