שמיטה

שיר מאת: אהובה קליין ©

בתום שש שנים

נוטש האיכר יבולים

יפקיר שדהו לאביונים

 על פי ציווי  אלוקים.

השמים לוטשים עיניים

מאירים כבשעת צהרים

האדמה חוגגת חגה

מרכינה ראשה בענווה.

 הכול חשים חירות

 לשדה נוהרים במהירות

 ללקט בשמחה  פירות

 מבורא עולם- מתנות.

חיות השדה תאכלנה

את רעבונן תשבענה

לפתע חש האיכר  בליבו

כי האדמה שייכת לבוראו!

 הערה: השיר בהשראת פרשת משפטים [חומש שמות]