האם עולי הרגל לירושלים צריכים לעלות מחוץ לארץ או עלייה לרגל לירושלים בזמן בית המקדש רק תושבי ארץ ישראל

נכתב על ידי יונתן שטנצל ב-3/12/2017

 האם תושבי חוץ לארץ חייבים בעליה לרגל?


תלמוד בבלי מסכת גיטין דף ד עמוד ב מההיא, הוה אמינא הני מילי דיעבד, אבל לכתחילה לא, קא משמע לן. ואיכא דמותיב לה הכי: הא ממדינה למדינה בארץ ישראל - לא צריך, לרבה ניחא, לרבא קשיא! לא תימא: ממדינה למדינה בארץ ישראל - לא צריך, אלא אימא: הא באותה מדינה במדינת הים - לא צריך. אבל ממדינה למדינה בארץ ישראל, מאי? צריך, ליתני המביא ממדינה למדינה סתם! לעולם ממדינה למדינה בארץ ישראל נמי לא צריך, דכיון דאיכא עולי רגלים מישכח שכיחי. תינח בזמן שבית המקדש קיים, בזמן שאין בית המקדש קיים מאי איכא למימר? כיון דאיכא בתי דינין דקביעי, מישכח שכיחי. תנן, רבן שמעון בן גמליאל אומר: אפילו מהגמוניא להגמוניא, ואמר רב


תלמוד בבלי מסכת פסחים דף ע עמוד ב תניא, יהודה בן דורתאי פירש הוא ודורתאי בנו והלך וישב לו בדרום. אמר: אם יבוא אליהו ויאמר להם לישראל: מפני מה לא חגגתם חגיגה בשבת, מה הן אומרים לו? תמהני על שני גדולי הדור שמעיה ואבטליון שהן חכמים גדולים ודרשנין גדולים, ולא אמרו להן לישראל: חגיגה דוחה את השבת.

רש"י מסכת פסחים דף ע עמוד ב בן דורתאי פירש - מן החכמים ונבדל מהם, מפני שהיו אומרים אין חגיגת ארבעה עשר דוחה שבת.

וישב לו בדרום - רחוק מירושלים, שלא לעלות לרגל ויתחייב בפסח ובחגיגה, דקסבר: חגיגה חובה ואפילו במרובה.

שו"ת מנחת יצחק חלק ו סימן מט שם, תניא יהודה בן דורתאי, פירש הוא ודורתאי בנו, והלך וישב לו בדרום וכו', ופירש"י רחוק מירושלים שלא לעלות לרגל ויתחייב בפסח ובחגיגה וכו' עכ"ל, וצ"ב בשלמא בפסח פטור מטעם ריחוק מקום, אבל מ"ט פטור מלעלות לרגל, אע"כ צ"ל דישב מאשקלון לדרום, דהוי כחו"ל, כדאיתא במתני' דגיטין שם, וע"כ פטור לעלות לרגל, ושו"ר ברש"ש שם, דהעיר על דברי רש"י הנ"ל, דאי משום פסח בט"ו מיל סגי, עי' (לקמן צ"ג ע"ב), ואי משום מצות ראי' לא מצינו שדרך רחוקה תפטרנו, עי' מל"מ (ריש הק"פ) עכ"ד, ולענ"ד י"ל, דהוי משום חו"ל, לפי דברת התוס' הנ"ל, אלא שלהרש"ש פשיטא לי' כדברי המל"מ שם, וע"כ הניח בצ"ע. ושו"ר מש"כ בזה בתשו' שאילת יעב"ץ (ח"א סי' קכ"ז) עיין שם.

תוספות מסכת פסחים דף ג עמוד ב מאליה מי קספו לך - אף על גב דגדי אין אליתו קריבה רוב פסחיהם היה טלה או שמא הגיד לו ורבי יהודה בן בתירא שלא עלה לרגל י"ל שלא היה לו קרקע או זקן היה שאינו יכול להלך ברגליו דפטור מפסח כמו מראיה א"נ נציבין חו"ל היא כדמוכח בסיפרי בפ' ראה ועוד בתרגום ירושלמי (בראשית י) וארך ואכד וכלנה בארץ שנער מתרגם והדס ונציבין וקטיספי.


להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת השבוע