וחי בהם - וישלח

נכתב על ידי אורן מס ב-1/12/2017

סוף מעשה במחשבה תחילה

הצהרה אישית על החזון והיעדים אשר מדריכים אותך בעולם התורה
"התורה שבכתב היא המחייבת את כל עם ישראל, דתי וחילוני."
אורן מס (‏יום שני ‏24 ‏אוגוסט ‏2015)

 וחי בהם - וישלח


לב,ה: כֹּה תֹאמְרוּן, לַאדֹנִי לְעֵשָׂו: מותר ורצוי להחניף ליריבך (לאדוני לעשיו), אם ברצונך להגיע אתו למצב של שלום ואחווה, וכן לשבחו בהגזמה (כִּי עַל-כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ, כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים—וַתִּרְצֵנִי; לג,י). לצורך השלום אף רצוי להשפיל עצמך (וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים; לג,ג), אתה וכל משפחתך (וַתִּגַּשׁ גַּם-לֵאָה וִילָדֶיהָ, וַיִּשְׁתַּחֲווּ; וְאַחַר, נִגַּשׁ יוֹסֵף וְרָחֵל—וַיִּשְׁתַּחֲווּ; לג,ז).

לב,י: וַיֹּאמֶר, יַעֲקֹב, אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם, וֵאלֹהֵי אָבִי יִצְחָק: יש להתייחס לסבא כמו אל אבא. יעקב מציין את סבו אברהם, כאילו היה אביו.

לג,יא: קַח-נָא אֶת-בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ: יש להתאמץ ולפייס אדם שנפגע על ידך.

לג,יד: עַד אֲשֶׁר-אָבֹא אֶל-אֲדֹנִי, שֵׂעִירָה: נכון להיות ערמומיים עם ערמומים ורשעים. יעקב משתחרר מליוויו הצמוד של עשיו רק לאחר שהבטיח לו שיבוא לבקרו בביתו, אך למעשה לא הגיע אליו ופנה לכיוון אחר (ויעקב נסע סוכותה; פסוק י"ז). וכן בני יעקב נהגו בערמומיות במשא ומתן עם חמור ושכם בנו (לד,יג-יז).

לג,יט: וַיִּקֶן אֶת-חֶלְקַת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר נָטָה-שָׁם אָהֳלוֹ: נכון לרכוש בית או קרקע למגורים, ולא להישאר תלוי בחסדו של מארח או משכיר.

לד,א: וַתֵּצֵא דִינָה: ראוי שהורים יפקחו על ילדיהם הקטנים לאן הם יוצאים, מה הם עושים מחוץ לבית, עם מי הם מתרועעים, ומתי הם ישובו. דינה יצאה כנראה על דעת עצמה, בלא פיקוח ההורים (ותצא דינה), ונלקחה נגד רצונה על ידי שכם בן חמור. פיקוח של ההורים היה מונע זאת.

לד,ה: וְהֶחֱרִשׁ יַעֲקֹב, עַד-בֹּאָם: ראוי שלא להגיב מיד על צרה או שמועה קשה, אלא קודם לשתוק, לחשוב, להתייעץ עם קרובי משפחה (עד בואם, של בני יעקב מן השדה).

לד,יז: וְלָקַחְנוּ אֶת-בִּתֵּנוּ, וְהָלָכְנוּ: נכון להשמיע איומים, אף כשאין להם כיסוי, אם המטרה היא עשיית צדק. בני יעקב מאיימים שאם תנאם לא יתקבל – ייקחו את דינה וילכו, והרי אם הייתה להם אפשרות לעשות זאת היו עושים בלי המשא ומתן עם חמור ושכם, מכאן שהאיום – לא היה לו כיסוי.

לד,לא: הַכְזוֹנָה, יַעֲשֶׂה אֶת-אֲחוֹתֵנוּ?: כבוד המשפחה הוא ערך עליון, אף קודם לחיים, ושווה את סיכונם, שהרי זאת תשובת בני יעקב לטענתו שעלול להיות מוכה על ידי יושבי הארץ.

לה,ב: וְהִטַּהֲרוּ, וְהַחֲלִיפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶם: ראוי להתכונן לקראת עבודת ה' (ונעלה בית-אל ואעשה שם מזבח; פסוק ג'), בטהרה ובלבוש חגיגי.

לה,כט: וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ, עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו: ראוי לאחים להתאחד באחווה בהקשר של מות אביהם.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת השבוע