הטמנת חמין ביום טוב פעמוטים גדי מקולס בפסח

נכתב על ידי יונתן שטנצל ב-1/11/2017

  מאת: יונתן שטנצל

משנה ו

מי שרוצה יוכל לראות שיש משנה כמעט מילה במילה משנה מסכת עדויות פרק ג משנה י [*] שלשה דברים רבן גמליאל מחמיר כדברי בית שמאי אין טומנין את החמין מיום טוב לשבת ואין זוקפין את המנורה ביום טוב ואין אופין פתין גריצין אלא רקיקין אמר רבן גמליאל מימיהן של בית אבא לא היו אופין פתין גריצין אלא רקיקין אמרו לו ומה נעשה לבית אביך שהיו מחמירין על עצמן ומקילין על ישראל להיות אופין פתין גריצין וחרי:

רמב"ם על משנה מסכת ביצה פרק ב משנה ו [ה] הנני מבאר לך סברת בית שמאי, והוא, שהם אומרים אין אופין מיום טוב לשבת אלא אם כן ערב בפת ואין מבשלין אלא אם כן ערב בתבשיל ואין טומנין את החמין אלא אם כן היו לו חמין טמונין מערב יום טוב ובית הלל אינן מצריכין אלא ערובי תבשילין בלבד. ולפיכך אמר רבן גמליאל אין טומנין את החמין מיום טוב לשבת אלא אם כן היו לו חמין כמו שביארנו בדעת בית שמאי

שלשה דברים רבן גמליאל מחמיר כדברי בית שמאי

אנחנו יודעים שהיו שלושה רבן גמליאל, כנראה מדובר ברבן גמליאל דיבנה שהוא רבן גמליאל השני הבן של רבי שמעון בן גמליאל הזקן

כל משפחת רבן גמליאל היו נכדים של הלל הזקן, רבן גמליאל הזקן היה הבן של שמעון הבן של הלל הזקן.

  1. הלל

  2. שמעון בן הלל

  3. רבן גמליאל הזקן

  4. רבי שמעון בן גמליאל הזקן

  5. רבן גמליאל דיבנה

  6. רבי שמעון בן גמליאל

  7. רבי יהודה הנשיא

  8. רבן גמליאל בן רבי יהודה הנשיא

משנה מסכת ברכות פרק א משנה ג אמר ר' טרפון אני הייתי בא בדרך והטיתי לקרות כדברי ב"ש וסכנתי בעצמי מפני הלסטים אמרו לו כדי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי ב"ה:

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף יא עמוד א רב נחמן בר יצחק אמר: עשה כדברי בית שמאי - חייב מיתה,

אין טומנין את החמין מיום טוב לשבת

הטמנה זה שיטת שימור חום באופן טבעי עי הכנסת הסירים לתוך מגבות שמיכות על מנת שישמרו את החום , אלא אם כן הוא טמן חמין בערב יום טוב, אז מותר לו גם להטמין ביום טוב

ואין זוקפין את המנורה ביום טוב

רשי מסביר שאסור להרים מנורה שנפלה על הרצפה,

אבל הרמבם מסביר כמו שהגמרא מפרטת כי מדובר בסוג מנורה שזה נקרא פעמוט של חוליות יש לזה שם נוסף מנורה של פרקים, מאחר וזה נראה כמו מלאכת בונה, מי שרוצה להבין יותר לעומק את הסוגיא של חוליות שיסתכל בגמרא בשבת מו.

תלמוד בבלי מסכת ביצה דף כב עמוד א ואין זוקפין את המנורה. מאי קא עביד? אמר רב חיננא בר ביסנא: הכא במנורה של חליות עסקינן, דמחזי כבונה. דבית שמאי סברי: יש בנין בכלים, ובית הלל סברי: אין בנין בכלים ואין סתירה בכלים.

רש"י מסכת ביצה דף כב עמוד א אין תורת בנין בכלים - ואינו חייב אלא אם כן עשה בו מלאכה, כגון ממחק או מחתך או אורג או תופר שהן אבות מלאכות לעצמם, אבל חזרת חליות, שאין בה אלא משום בנין - אין בונה אלא בבתים ואהלים.

רש"י מסכת ביצה דף כא עמוד ב אין זוקפין - משמע: אם נפלה מנורה של מתכת - אין זוקפין ומשיבין אותה.

רמב"ם על משנה מסכת ביצה פרק ב משנה ו וזוקפין את המנורה, אם

רבינו גרשום מסכת מנחות דף פח עמוד ב אלא היינו של פרקים שהיו דקים הרבה והיה יכול להטותן למטה בשעת הטבה ולזוקפן בשעת הדלקה:

ואין אופין פתין גריצין

רמב"ם על משנה מסכת ביצה פרק ב משנה ו וגריצות, ככרות גדולות בגופן.

תפארת ישראל - יכין מסכת ביצה פרק ב משנה ו כו) גריצין. פת עבה, מדצריך לישה מרובה ויטריח ביום טוב יותר מדאי:

אלא רקיקין


ועל כל שלושת הנושאים האלה,

רבן גמליאל מחמיר כבית שמאי, אבל בית הלל מתירין לטמון את החמין מיום טוב לשבת, ומתירין להקים את הפעמוט של הנר בשבת, ולאפות מאפה גדול ולא רק קטן מיום טוב לשבת כמו שתוס מסביר

תוספות מסכת שבת דף מו עמוד א דחוליות בין גדולה בין קטנה אסורה - קשה לר"י דבפ"ב דביצה (דף כא:) תנן ג' דברים ר"ג מחמיר כב"ש וחשיב אין זוקפין את המנורה ומשמע דב"ה שרי

אמר רבן גמליאל

מימיהן של בית אבא


לא היו אופין פתין גריצין אלא רקיקין

לחמים דקים ולא עבים.

רש"י מסכת פסחים דף לז עמוד א עושין סריקין - מצויירין כמין רקיקין, ובלבד שיהו דקין וקלושין דאין ממהרין להחמיץ, אבל לא מציירין את העבים כגלוסקאות, דמתוך עוביין מחמיצין בשהייה מועטת.

אמרו לו מה נעשה לבית אביך שהיו מחמירין על עצמן

ומקילין לכל ישראל להיות אופין

פתין

גריצין

וחורי:

בראשית פרק מ (טז) וַיַּ֥רְא שַׂר־הָאֹפִ֖ים כִּ֣י ט֣וֹב פָּתָ֑ר וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אַף־אֲנִי֙ בַּחֲלוֹמִ֔י וְהִנֵּ֗ה שְׁלֹשָׁ֛ה סַלֵּ֥י חֹרִ֖י עַל־רֹאשִֽׁי:

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת השבוע