נמרוד צדיק או רשע?

נכתב על ידי יניב ב-18/10/2017

 

"וכוש ילד את נמרד הוא החל להיות גבר בארץ. הוא היה גבר ציד לפני ה' על כן יאמר כנמרד גבור ציד לפני ה'” וגו' (בראשית י,ח-ט). '"להיות גבור" - להמריד כל העולם על הקב"ה בעצת דור הפלגה. "גבור ציד" - צד דעתן של בריות בפיו והטען למרוד במקום. "לפני ה'" - מתכוין להקניטו על פניו. "על כן יאמר" - על כל אדם מרשיע בעזות פנים יודע רבונו ומתכוין למרוד בו יאמר זה כנמרוד גבור ציד (ב"ר)' (רש"י). רש"י מביא בשם המדרש רבה שנמרוד היה רשע גדול. וכך מופיע בב"ר: '… אֶלָּא שֶׁעָשָׂה כְּמַעֲשֵׂה נִמְרוֹד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: "עַל כֵּן יֵאָמַר נִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִּד לִפְנֵי ה'”, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא "כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִּד”, מַה זֶּה צָד אֶת הַבְּרִיּוֹת בְּפִיהֶם' וכו'. (ב"ר לז,ב). לעומת זאת, האבן עזרא מפרש לחיוב: 'והוא החל - להראות גבורות בני אדם על החיות, כי היה גיבור ציד. וטעם לפני ה' - שהיה בונה מזבחות ומעלה אותם החיות עולה לשם, וזו דרך הפשט. והדרש דרך אחרת'. בחז"ל מופיע דעה על נמרוד בצורה חיובית, אולם לא עד כדי כך כמו שמפרש האב"ע, שכך מובא בבראשית רבתי: 'למה נקרא שמו גבר ציד? לפי שלאדם הראשון לא הותרה לו בשר... אבל לנח התיר... ואעפ"כ לא רצה נח ובניו לאכול מהם, כדי שיפרו וירבו בעולם. אמר נח: איני אוכל מהם, מי יגע בהם?! כשעמד נמרוד אמר: הקב"ה התירם לנו, מפני מה אין אנו אוכלין מהם?! התחיל לצוד ולאכול. הה"ד "גבר ציד לפני ה'” שעשה מצוותו של הקב"ה וצד ואכל'. בגמ' מובא על נמרוד לרעה: '"ויהי בימי אמרפל", רב ושמואל. חד אמר: נמרוד שמו, ולמה נקרא שמו אמרפל? שאמר והפיל לאברהם אבינו בתוך כבשן האש. וחד אמר: אמרפל שמו, ולמה נקרא שמו נמרוד? שהמריד את כל העולם כולו עליו במלכותו' (עירובין נג,א). גם בתנא דבי אליהו נאמר עליו לרעה: 'בא נמרוד ומצאו. אמר לו אתה הוא אברהם בן תרח? א״ל: הן. אמר לו: אי אתה יודע שאני הוא אדון כל המעשים, חמה ולבנה כוכבים ומזלות ובני אדם מלפני יוצאין. ואתה אבדת את יראתי! באותה שעה נתן הקב״ה בינה לאברהם, ואמר לו: אדוני המלך לא הייתי יודע רצונך. עכשיו אומר לפניך דבר אחד לגדולתך ולשבחך. אמר לו: אמור. אמר לו: מנהגו של עולם מיום שנברא העולם ועד עכשיו חמה יוצאת ממזרח ושוקעת במערב. למחר צוה אותה שתצא ממערב ותשקע במזרח, ואני מעיד בך שאדון כל המעשים אתה. אם אדון אתה, הנסתרות גלויות לך מה יש בלבי, ומה אני עתיד לעשות. באותה שעה הניח אותו רשע ידו על זקנו והיה תמה תמיהה גדולה. אמר לו: אל תתמה, לא אדון אתה, בנו של כוש אתה... קרא לתרח אביו, ואמר לו: מה משפטו של זה ששרף אלוהות שלי? אין משפטו אלא בשריפה. מיד לקח את אברהם וחבשו בבית האסורים... והציאוהו להשליכו לכבשן האש. מיד ירד הקב"ה להצילו' וכו' (תנא דבי אליהו זוטא פרק כה). וראה ביתר הרחבה ב'התורה לדורנו' - 'מעשי אבות-א', פרשת "נח", 'עניינו של נמרוד', למרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א. אולי אפשר ליישב בין כל הדעות, מהפשט (אב"ע) דרך מקורות חז"ל ועד רש"י. שבתחילה בא לעשות רצון ה', ולכן להקריב לה' ולאכול את הבע"ח. ולכן ניתן לו הכתונת שניתנה לאדם: 'רבי יהודה אומר: הכתונת שעשה הקב"ה לאדם ולאשתו היה עמם בתיבה, וכשיצאו מן התיבה לקחה חם בן נח והוציאה עמו והנחילה לנמרוד, ובשעה שהיה לובש אותה היו כל בהמה חיה ועוף באין ונופלין לפניו' (פרקי דר"א כד). שמה פתאום נתנו את הכתונת לנמרוד? בפשטות חם לקח בלי לשאול (שזהו 'לקחה') והנחיל לבניו. אולם אם כך מדוע נתנו לו לקחת אותה? אלא אולי בתחילה זה לא היה רכושו הפרטי של מישהו, אלא היה אצל חם למשמרת, והוא נתנה לנמרוד בנחלה, שכולם הסכימו לזה, כיון שבא לעשות בה את רצון ה'. שבה הביא את הבהמות החיות והעופות לקרבן, וגם למאכל. אלא שעם הזמן ראו בו כבעל כוחות מיוחדים: 'כסבורין שהוא מכח גבורתו, לפיכך המליכוהו עליהם מלך, שנאמר "על כן יאמר כנמרוד גבור ציד לפני ה'"' (שם). דבר זה הביא לו גאוה, ובכך הדרדר בסוף לקרוא לעצמו אלוה (כמו בסיפור עם אברהם). אז הגיע למרידה בה': 'אמר נמרוד לעמו: באו נבנה לנו עיר גדולה ונשב שם בתוכה פן נפוץ על פני כל הארץ כראשונים, ונבנה מגדול גדול בתוכה. ונעלה לשמים שאין כחו של הקב"ה אלא במים, ונקנה לנו שם גדול בארץ, שנאמר "ונעשה לנו שם"' (שם). נראה שלכן מובא בגמ': 'ולמה נקרא שמו נמרוד? שהמריד את כל העולם כולו עליו במלכותו' (עירובין שם), שמודגש 'במלכותו', שאז בעקבות מלכותו המריד נגד ה', ולא קודם לזה. (אם כי בפשטות מודגש כדי לומר במה המריד, שזהו בדור הפלגה). אולי לכן מיד מובא בגמ' מחלוקת רב ושמואל גם בעניין פרעה, האם היה מלך חדש או שנתחדשו גזרותיו, לרמז על נמרוד שהביא גזרה (חדשה) לשרוף את אברהם, וגם שינה את מעשיו שעכשיו הוא כעין מלך חדש, שלא דומה למה שהיה קודם, שקודם היה צדיק. (הדרש על הכתונת של אדם הראשון, יכול להתפרש כפשוטו. אולם אולי בא לרמז על הקשר שבין אדם הראשון ונח, שזהו שלאדם הראשון נאסר הבשר, ואילו לנח הותר הבשר. והטעם שלנח הותר הבשר זה משום שהצילם בתיבה: 'אך הבשר לא הורשו בו עד בני נח כדעת רבותינו. והוא פשוטו של מקרא. והיה זה, מפני שבעלי נפש התנועה יש להם קצת מעלה בנפשם, נדמו בה לבעלי הנפש המשכלת, ויש להם בחירה בטובתם ומזוניהם, ויברחו מן הצער והמיתה. והכתוב אומר מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ (קהלת ג כא). וכאשר חטאו, והשחית כל בשר את דרכו על הארץ, ונגזר שימותו במבול, ובעבור נח הציל מהם לקיום המין, נתן להם רשות לשחוט ולאכול, כי קיומם בעבורו' [רמב"ן בראשית א,כט]. זהו שאומר הפדר”א: 'רבי יהודה אומר: הכתונת שעשה הקב"ה לאדם ולאשתו היה עמם בתיבה, וכשיצאו מן התיבה לקחה חם בן נח והוציאה עמו והנחילה לנמרוד, ובשעה שהיה לובש אותה היו כל בהמה חיה ועוף באין ונופלין לפניו'. הכתונת לדעה אחת היו מן החי: 'וי"א דבר הבא מן העור, כגון צמר הארנבת, שהוא רך וחם ועשה להם כתנות ממנו' [רש"י בראשית ג,כא], זהו שהכתונת שקיבלו מהחי היתה מותרת להם, אבל בשר לאכול לא [שלא יהרגו בשביל שימוש]. וזה בא אתם לתיבה, שיש בתיבה דגש מיוחד בהקשר זה, שזהו שבעקבות התיבה יהיה מותר להם לאכול בשר, שלא כאדם הראשון. וכך כשיצאו זה הגיע לנמרוד, שהוא זה שהתעקש שמותר להם לאכול בשר מהחי [כמובא בבראשית רבתי], ולכן אז היה יוצא לצוד והיו החיות נופלים לפניו בציד. ונאמר כעין שהיו באים אליו, כעין רמז שבשל הכתונת לא היו צריכים לפחד ממנו, כי לפני התיבה היא דימתה את הדגש שאינם אוכלים מהבשר של החיות, שלא היו ממיתים חיות).

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת השבוע