ארבעת המינים

נכתב על ידי יניב ב-9/10/2017

"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים" (ויקרא כג,מ). 'רבי ישמעאל אומר: שלשה הדסים ושתי ערבות לולב אחד ואתרוג אחד... רבי עקיבא אומר: כשם שלולב אחד ואתרוג אחד, כך הדס אחד וערבה אחת' (משנה סוכה ג,ד). ר"י לומד מדיוק בפס' שיש כמה שאינם רק אחד: 'תניא רבי ישמעאל אומר: (ויקרא כג, מ) "פרי עץ הדר" אחד, "כפת תמרים" אחד, "ענף עץ עבות" שלשה, "ערבי נחל" שתים' (סוכה לד,ב) 'כפת תמרים אחד – משמע, דכפת כתיב; ענף – חד, עץ חד, עבות חד' (רש"י). מדוע לא כולם אותו דבר? במדרש מובא שארבעת המינים הם כנגד לומדי התורה, ולכן מסמלים בדברים שונים מספר שונה: 'ד"א: "פרי עץ הדר" זו סנהדרי גדולה של ישראל, שהידרם הקדוש ברוך הוא בשיבה טובה, שנאמר (ויקרא יט, לב) "מפני שיבה תקום". "כפות תמרים" אלו תלמידי חכמים שכופין את עצמן ללמוד תורה אלו מאלו. "וענף עץ עבות" אלו שלשה שורות של תלמידים שיושבין לפניהם. "וערבי נחל" אלו שני סופרים של דיינין שעומדים לפניהם, וכותבין דברי המזכים ודברי המחייבין' (ויק"ר ל,יא). נראה שאין זה סותר את הדרשה על כלל בנ"י: 'ד"א: "פרי עץ הדר" אלו ישראל. מה אתרוג זה יש בו טעם ויש בו ריח, כך ישראל יש בהם בני אדם שיש בהם תורה ויש בהם מעשים טובים. "כפות תמרים" אלו ישראל, מה התמרה הזו יש בו טעם ואין בו ריח, כך הם ישראל יש בהם שיש בהם תורה ואין בהם מעשים טובים. "וענף עץ עבות" אלו ישראל, מה הדס יש בו ריח ואין בו טעם, כך ישראל יש בהם שיש בהם מעשים טובים ואין בהם תורה. "וערבי נחל" אלו ישראל, מה ערבה זו אין בה טעם ואין בה ריח, כך הם ישראל יש בהם בני אדם שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים. ומה הקב"ה עושה להם? לאבדן אי אפשר, אלא אמר הקדוש ברוך הוא: יוקשרו כולם אגודה אחת, והן מכפרין אלו על אלו. ואם עשיתם כך אותה שעה אני מתעלה, הה"ד (עמוס ט, ו): "הבונה בשמים מעלותיו", ואימתי הוא מתעלה כשהן עשויין אגודה אחת, שנאמר "ואגודתו על ארץ יסדה". לפיכך משה מזהיר לישראל "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן"' (שם,יב). אמנם בדרשה זו יש הבדל בין סוגי בנ"י, ולא מדובר רק על הת"ח. בכ"ז נראה שהת"ח קשורים לתורה מכוח כלל בנ"י, ולכן הסוגים השונים של בנ"י הם הבסיס עליהם יושבים הת"ח לסוגיהם. כיון שהתורה נתנה לכלל בנ"י יחד: 'חזקיה אמר: גדול הוא השלום, שבכל המסעות כתיב "ויסעו" "ויחנו": נוסעים במחלוקת וחונים במחלוקת. בזמן שבאו לסיני חנו חנייה אחת, "ויחן שם ישראל" (שמות יט). אמר הקב"ה: הואיל ושנאו ישראל את המחלוקת, ואהבו את השלום, ונעשו חנייה אחת - הרי השעה שאתן להם את תורתי' (דרך ארץ זוטא. פ' השלום). הרי שהתורה קשורה באחדות בנ"י, ולכן אחדות בנ"י היא היסוד שעליו נמצאים הת"ח ועוסקים בתורה. עוד נאמר: 'ד"א: "פרי עץ הדר" זה הקב"ה, שכתוב בו (תהלים קד, א) "הוד והדר לבשת". "כפות תמרים" זה הקדוש ברוך הוא, שכתוב בו (שם צב, יג) "צדיק כתמר יפרח". "וענף עץ עבות" זה הקב"ה, דכתיב (זכריה א, ח) "והוא עומד בין ההדסים". "וערבי נחל" זה הקדוש ב"ה, דכתיב ביה (תהלים סח, ה) "סולו לרוכב בערבות ביה שמו"' (ויק"ר ל,ט). גם זה קשור, שע"י אחדות בנ"י, מתחברים לתורה ולקדושה (כמו ששמעתי ממרן גדול הדור מו"ר הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א, שהערבה צמודה לאתרוג, כי עמי הארץ צריכים להיות מחוברים לצדיקים כדי להיות מושפעים מהם) ולכן באחדות: 'יוקשרו כולם אגודה אחת והן מכפרין אלו על אלו, ואם עשיתם כך אותה שעה אני מתעלה', לכן ארבעת המינים מרמזת גם על הקב"ה, שמתעלה. ('הה"ד (עמוס ט, ו): "הבונה בשמים מעלותיו" ואימתי הוא מתעלה כשהן עשויין אגודה אחת שנאמר "ואגודתו על ארץ יסדה"'. כמו שהקב"ה מתעלה ע"י הארץ שהיא היסוד, כך גם הת"ח הם על היסוד שהם כלל בנ"י כולו). עוד נראה שארבעת המינים קשורים לסוגי בנ"י, ולכן ע"פ הסוג יש בו רמז: האתרוג הוא כאלו שיש בהם תורה ומעשים טובים, והלולב כנגד שיש בהם תורה ולא מעשים טובים, אנשי תורה אמיתיים הם מועטים, לכן הם אחד. אולם בלולב צריך שתהיה 'תיומת' שלמה, כדי לרמז שאמנם בלולב זה כאלו שאין בהם מעשים טובים, אולם משהו מזה יש בהם, שאחרת אם לגמרי מנותקים מזה, אז גם תורתם אינה ראויה. לכן צריך תיומת שזה שנים מחוברים, רמז לבין אדם לחברו. ערבה כנגד בלי תורה ומעשים טובים, שהם כבר לא מועטים לגמרי, אבל יחסית מועטים, ולכן שנים. ואילו הדס שזה כנגד מעשים טובים, זה יש ברבים בישראל כיון שבמידותינו יש גומלי חסד (יבמות עט,א) ולכן הם שלושה, לומר שהכי רבים. אולי גם שלושה כדי לרמז על שלושת מידותנו שקשורים מזה לעשיית מעשים טובים. וכאלו שאין בהם כלום, זה שתים כנגד שתי לוחות הברית, שמי שרואה סתם רק חיצונית רואה רק עשרה דברים שרשומים. אולם מי שמעמיק רואה שכל התורה, תרי"ג מצוות כלולים שם (במדבר רבה יג,טז), כך גם עמי הארץ שנראים כריקים (חוץ ממעט מאוד שהם עושים, שזה לא נראה כמשהו שאפשר להגדיר אותם כיש בהם תורה או מעשים טובים) בכ"ז אם מעמיקים רואים שהם מלאים בתורה ומצות: 'ריש לקיש אמר מהכא: (שיר השירים ו, ז) "כפלח הרמון רקתך" אפילו ריקנין שבך מלאין מצות כרמון. ר' זירא אמר מהכא: (בראשית כז, כז) "וירח את ריח בגדיו" אל תיקרי בגדיו אלא בוגדיו' (סנהדרין לז,א). אולי גם ישנם שני סוגים של ללא תורה ומצוות, כמו שנאמר כאן, ריקנים ובוגדים (שבוגדים חמור יותר), לכן לוקחים שנים כי הם שונים אחד מהשני, ואת שניהם מחברים לכלל בנ"י הדבקים בתורה ומצוות. וכנגד אלו שיש בהם מעשים טובים (הדס) לוקחים שלושה, כנגד "אשל בבאר שבע" (בראשית כא,לג) 'ולשון אש"ל נוטריקון הוא, אכילה שתיה לויה, שהיה מאכילן ומשקן ואח"כ מלווה אותן' (רש"י ד"ה 'פונדק'. סוטה י,א), ששלושת אלו מייצגים את המעשים הטובים (שאברהם מיצג את החסד: "חסד לאברהם" [מיכה ז,כ]). אולי אתרוג ולולב מייצגים את משה ואהרן, שמשה היה מעביר התורה, ואילו אהרן גם העביר את התורה (שהיה מלמד אחרי משה) וגם היה עושה שלום בין איש ואשתו, ולכן נחשב גם לבעל מעשים טובים. לכן לולב כנגד משה, ואתרוג כנגד אהרן. הלולב הוא הכי גבוה, וכולם נקראים על שמו ('מצות לולב') כיון שמשה הוא הכי עיקרי, שהרי הוא מסר לנו את התורה, שבלעדיה אין לנו כלום. אולי אפשר שארבעת המינים כנגד אבות: 'פרי עץ הדר" - זה אברהם, שהדרו הקדוש ברוך הוא בשיבה טובה, שנאמר (בראשית כד, א): "ואברהם זקן בא בימים", וכתיב (ויקרא יט, לב): "והדרת פני זקן". "כפות תמרים" - זה יצחק, שהיה כפות ועקוד על גבי המזבח. "וענף עץ עבות" - זה יעקב, מה הדס זה רחוש בעלין כך היה יעקב רחוש בבנים. "וערבי נחל" - זה יוסף, מה ערבה זו כמושה לפני ג' מינין הללו כך מת יוסף לפני אחיו' (ויק"ר ל,י). לכן אברהם שהיה מפיץ שם ה' בעולם כולו, כנגדו אחד, שה' אחד. (וכן הראשון שהוגדר כמופרד משאר העולם בהיותו יהודי – שמל) (וכן נאמר "אחד היה אברהם". יחזקאל לג,כד). יצחק היה במסירות נפש של העקידה, שזהו אחד (וכן כשמתים על קידוש השם, אין לאחר מעשה זה המשך מעשים בעולם, ולכן זהו כמעשה אחרון יחיד). יעקב היה מרובה בבנים, ולכן שלוש כעין חזקה, שמרבה הרבה בכוח. גם היו לו כעין שלושה מעמדות, בני רחל, בני לאה ובני השפחות (שבני לאה היו קוראים להם 'עבדים'. ב”ר פד,ז). ויוסף נחשב כשנים, אפרים ומנשה: "אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי" (בראשית מח,ה). עוד נראה שארבעת המינים כנגד האמהות: '"פרי עץ הדר" - זו שרה, שהידרה הקב"ה בשיבה טובה, שנא' (בראשית יח, יא): "ואברהם ושרה זקנים". "כפות תמרים" - זו רבקה, מה תמרה זו יש בה אוכל ויש בה עוקצין כך העמידה רבקה צדיק ורשע. "וענף עץ עבות" - זו לאה, מה הדס זה רחוש בעלין כך היתה לאה רחושה בבנים. "וערבי נחל" - זה רחל, מה ערבה זו כמושה לפני ג' המינין כך רחל מתה לפני אחותה' (ויק"ר שם). שרה הייתה גדולה מאברהם: "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה" (בראשית כא,יב) '"שמע בקולה"- בקול רוה"ק שבה, למדנו שהיה אברהם טפל לשרה בנביאות' (רש"י). שזו מעלה מיוחדת (כך הסביר מרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א [המעלות לשלמה, פרשת חיי שרה] ששרה הייתה מיוחדת, ולכן נזכרו שנותיה בתורה, כי להבדיל משאר הנשים, שרה הייתה מעל בעלה-אברהם), ולכן רק אחד.  וכן נולד לה רק בן אחד. רבקה אמנם נולדו לה שנים, אבל רק אחד צדיק שממשיך את עם ישראל, ולכן מציינים רק אחד. לאה העמידה רבים, ולכן שלוש כחזקה של ריבוי בכוח (וכן לכתחילה היה ראוי שכל אחת תוליד שלושה, כיון שהיו ארבע נשים וי"ב שבטים). לרחל היו שני ילדים, ולכן שנים, ובפרט שיש בהם מעלה מיוחדת של הכאת עשו: '"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף", כֵּיוָן שֶׁנּוֹלַד יוֹסֵף נוֹלַד שִׂטְנוֹ שֶׁל עֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר: "ויאמר יעקב אֶל לָבָן שַׁלְּחֵנִי וְאֵלְכָה אֶל מְקוֹמִי וּלְאַרְצִי", דְּאָמַר רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן: מָסוֹרֶת הִיא שֶׁאֵין עֵשָׂו נוֹפֵל אֶלָּא בְּיַד בָּנֶיהָ שֶׁל רָחֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: "אִם לוֹא יִסְחָבוּם צְעִירֵי הַצֹּאן", וְלָמָּה הוּא קוֹרֵא אוֹתָן צְעִירֵי הַצֹּאן, שֶׁהֵם צְעִירִים שֶׁבַּשְּׁבָטִים' (ב"ר עג,ז), שזה חשוב בסוכות שבו מראים בארבעת המינים את נצחוננו על האומות (ויק"ר ל,ב). והנה לשיטת ר"ע לוקחים מכל מין רק אחד, ואומר: 'כשם שלולב אחד ואתרוג אחד, כך הדס אחד וערבה אחת' (משנה שם) אולי בא לומר בזה, שכמו שלולב ואתרוג הם אחד בשל מעלת התורה שבהם, כך גם שאר המינים כשאר בנ"י, שכולם מאוחדים בשלמות אחת לתורה, כמו הוא עצמו שהיה עם הארץ ונעשה לגדול הדורות. או שמחשיב את האחדות כחשוב מכל, ולכן כולם שווים בהיותם אחד.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת השבוע