הושענא רבה

נכתב על ידי יניב ב-5/10/2017

 

בהושענא רבה ישנו חיתום דין נוסף, כידוע, ומקורו בקבלה. כמו שמביא מרן שר התורה הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א: 'בספרי הקבלה מקביל ליל הושענא רבה, לליל יום כיפור, וקובע לעצמו שם מיוחד, בספרות הקבלה, מבית מדרשו של האר"י זצ"ל. הוא נקרא "ליל החותם", כמו שכתוב בספר "שער הכוונות", לרבינו חיים ויטאל, בשם האר"י שנהגו בליל הושענא רבה, כמו שהיו יקירי ירושלים נוהגים בבית המקדש בליל הכיפורים, “שלא היו ישנין כל הלילה כדי שישמע כהן גדול קול הברה ולא תהא שינה חוטפתו". כך לפי תורת האר"י זיע"א צריכים להיות נעורים בליל הושענא רבה כל הלילה, יען כי בו נידונים כל הנבראים כאמור ב"שער הכוונות" בדרוש חג הסוכות. שתי חותמות הן: זו של תפילת נעילה ביום הכיפורים, הוא החותם הפנימי והעליון, וזה של ליל הושענא רבה, שבו נחתמים בחותם החיצון, בסוד "חותם בתוך חותם", בו העולם נידון. תכליתו של דין זה בליל החותם, הוא ליל הושענא רבה – מסירת הפתקים אשר נחתמו בנעילת יום הכיפורים, והניתנים עתה בידי השליחים הממונים על עונשי פורענות של אלה שלא חזרו בתשובה בכל הימים, מיום הכיפורים עד יום הושענא רבה. על השליחים להפעיל הדין והמשפט על מי שנתחייב, כפי המבואר ב"שער הכוונות" דרוש ו' לחג הסוכות'. מרן הגרש"ג זצוק"ל זיע"א מאריך להביא רמזים מחז"ל כדי לחזק את דברי הקבלה, על החותם הזה של הו"ר (ראה ב'מועדי ישראל' 'הושענא רבה יום הדין אפוף המסתורין' באריכות). נראה שאולי אפשר להביא ראיה גם מעניין ההקפות של המזבח ביום השביעי, כמו שמרן הגאון כבר הביא את דברי המדרש תהלים שממנו רמז חזק לחתימה והקשר לשליחים: 'בראש השנה כל באי עולם ועוברין לפניו כבני מרון, ואף ישראל עוברין לפניו עם כל באי עולם, ושרי אומות העולם אומרים אנו נצחנו וזכינו בדין, ואין אדם יודע מי נצח, אם ישראל נוצחים, או אומות העולם, עבר ראש השנה וכל ישראל באים ביום הכפורים ומתענים בו, ולובשים בגדים לבנים ונאים. עבר יום הכפורים ואין אדם יודע מי נוצח, אם ישראל אם אומות העולם, כיון שהגיע יום טוב הראשון של חג, וכל ישראל גדולים וקטנים נוטלין לולביהם בימינם, ואתרוגיהם בשמאלם, מיד הכל יודעין שישראל נוצחין בדין. וכיון שהגיע יום הושענא רבה, נוטלין ערבי נחל ומקיפין שבע הקפות, וחזן הכנסת עומד כמלאך אלקים, וספר תורה בזרועו, והעם מקיפין אותו דוגמת המזבח... ומיד מלאכי השרת שמחים, ואומרים נצחו ישראל נצחו ישראל' וכו' (מדרש תהלים יז,ה). שמרומז כאן לעניין הו”ר, שהמלאכים מודיעים את הדין שנעשה בר"ה ויוה"כ, כיון שאז נמסר להם, כדברי מרן הגאון. אמנם פשט המדרש הוא שכיון שרואים את ישראל מלאים במצוות, יודעים שנצחו ישראל. אולם נראה כדברי מרן הגאון שיש כאן רמז לשליחת הדין, כיון שעל יו"ט ראשון נאמר 'מיד הכל יודעין שישראל נוצחין בדין', כך שכבר מהתחלת סוכות גם המלאכים יודעים, אז מדוע רק בהו"ר נאמר שאומרים המלאכים 'נצחו ישראל נצחו ישראל'? לכן מוכח שיש כאן ידיעה גדולה יותר, וזה שעכשיו כבר יודעים מה נרשם בדין, כיון שניתן להם. אולי לכן אומרים פעמיים 'נצחו ישראל נצחו ישראל', כדי לרמז על שני הדינים, ביוה"כ ובהו"ר. בנוסף, נראה שמודגש כאן שיש עניין מיוחד בהקפות של הו"ר, שלכן מציינים שאז המלאכים מכריזים. מובא ביר': 'אותו היום מקיפין את המזבח שבע פעמים. א"ר אחא: זכר ליריחו' (יר' סוכה ד,ג). אמנם בפשטות משמע שזה על הו"ר, אולם נראה שזה בא לגלות על כל ההקפות שהם כנגד הקפות יריחו, רק שבגלל שעושים שבע הקפות בהו"ר אז מזה מובן שמרומז על יריחו שהוקפה שבע פעמים, וממילא אם זה כיריחו אז גם ההקפות שמקיפים זה כמו ביריחו שהקיפו בכל יום. לכן גם תוקעים בהקפות במקדש: '...ובאין וזוקפין אותן בצדי המזבח, וראשיהן כפופין על גבי המזבח. תקעו והריעו ותקעו' וכו' (משנה סוכה ד,ה). כעין ביריחו ביום השביעי (יהושע ו). והנה ביריחו נאמר: "ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא והנה איש עמד לנגדו וחרבו שלופה בידו וילך יהושע אליו ויאמר לו הלנו אתה אם לצרינו. ויאמר לא כי אני שר צבא ה' עתה באתי ויפל יהושע אל פניו ארצה וישתחו ויאמר לו מה אדני מדבר אל עבדו. ויאמר שר צבא ה' אל יהושע של נעלך מעל רגלך כי המקום אשר אתה עמד עליו קדש הוא ויעש יהושע כן" (שם ה,יג-טו). הרי שביריחו היה הקשר לשליח ה' לעזרתנו: '"עתה באתי" – לעזרתך, שאין אדם יכול להלחם עליה ולתופשה להפיל החומה' וכו' (רש"י). ממילא זהו כעין רמז לשליחי הביצוע שבהו"ר (בהו"ר במיוחד מתגלה כיריחו, שמקיפים שבע פעמים). גם אמירת המלאך שהמקום קודש ולכן שיוריד נעליו זהו כמו הדין שבמקדש, כך כעין רמז ליוה"כ, שהיו זקני ירושלים ערים כל הלילה עם הכהן במקדש, שבדומה להם ערים בהו"ר כל הלילה, ולומדים תורה, כמו הזקנים ביוה"כ, וכמו המלאך שהגיע בשל ביטול תורה.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת השבוע