הרב יונתן שטנצל

מצוות תרומת הדשן המצווה הראשונה מידי בוקר בבית המקדש

מידי יום הקריבו את הקורבנות ב"מערכה גדולה" של "מזבח החיצון" הממוקמת בעזרה מתחת לכיפת השמים.

מידי בוקר כהנים סידרו עצים חדשים על גבי המערכה המזרחית ששימשה להקטרת איברי העולה והחלבים והאימורים של חטאת אשם ושלמים שהוקטרו כל הלילה.

תרומת הדשן

שמגיע יום חדש, התורה מצווה (ויקרא פרשת צו פרק ו,ג) :”וְלָבַ֨שׁ הַכֹּהֵ֜ן מִדּ֣וֹ בַ֗ד וּמִֽכְנְסֵי־בַד֘ יִלְבַּ֣שׁ עַל־בְּשָׂרוֹ֒ וְהֵרִ֣ים אֶת־הַדֶּ֗שֶׁן אֲשֶׁ֨ר תֹּאכַ֥ל הָאֵ֛שׁ אֶת־ הָעֹלָ֖ה עַל־הַמִּזְבֵּ֑חַ וְשָׂמ֕וֹ אֵ֖צֶל הַמִּזְבֵּֽחַ”. והרמב"ם פוסק כי מדובר במצוות עשה

הכהן החליף את בגדי הכהונה לבגדים פחותים, קידש ידיו ורגליו מהכיור, עלה למזבח במחתה מכסף שהיה מונח בזויית בין הכבש למזבח במערבו של מזבח, הכהן עלה על הכבש מצד ימין, תוספתא זבחים פרק ז,ז.:"כל העולין למזבח עולין במזרח ויורדין במערב" הכהן פנה ימינה למזרח המזבח חותה במחתה גחלים מהחלק הפנימי של הגחלים. כמה הכמות? הירושלמי ביומא כזית. הגמרא ביומא כד. קומץ.

והיו חותים גחלים דווקא מהבשר של העולה ולא מהעצים. הכהן ירד מהצד המערבי של הכבש ניגש לצד המזרחי של הכבש עשר אמות מתחילת הכבש ב מזרח הכבש במרחק שלוש טפחים ושם בנחת על הרצפה "ושמו אצל המזבח”. רש"י ותוס' חולקים האם היה נס שהדשן היה נבלע במקום.

הוצאת הדשן

לאחר סיום המצווה של תרומת הדשן, היו עורמים הכהנים את הדשן ממקום המערכה במזרח ל"תפוח" שהיה ערימה עגולה באמצע המזבח ומשם היו מפנים את הדשן כמו שכתוב "והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה" הכהנים פינו האפר עם "הפסכתר" אל מחוץ לעיר. להיכן? הגמרא ביומא סח. חכמים סוברים שפינו את הדשן לצפון בית המקדש, ורבי אליעזר סובר למזרח המקדש.