ברכת כהנים

נכתב על ידי יניב, 26/7/2017

"וידבר ה' אל משה לאמר. דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם. יברכך ה' וישמרך. יאר ה' פניו אליך ויחנך. ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום. ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם" (במדבר ו,כב-כז). מובא בגמ' בהקשר לקידוש השנה: 'תניא: כיצד אמר רבן שמעון בן גמליאל? בשלשה מתחילין, ובחמשה נושאין, ונותנין וגומרין בשבעה... הני שלשה חמשה ושבעה כנגד מי? פליגי בה רבי יצחק בר נחמני וחד דעימיה, ומנו? רבי שמעון בן פזי. ואמרי לה: רבי שמעון בן פזי וחד דעימיה, ומנו? ר' יצחק בר נחמני. חד אמר: כנגד ברכת כהנים. וחד אמר: שלשה כנגד שומרי הסף, חמשה מרואי פני המלך, שבעה רואי פני המלך' וכו' (סנהדרין י,ב). 'כנגד ברכת כהנים - בפסוק ראשון ג' תיבות והשני ה' ושלישי ז' תיבות. שלשה כנגד שומרי הסף כו' - כלומר אשכחנא דמלכותא דארעא שלשה ממונין, וחמשה ממונין, ושבעה ממונין. ג' כנגד שומרי הסף בצדקיהו (מלכים ב כה) גבי גלות נבוזראדן. והתם נמי משכחת חמשה מרואי פני המלך. ובאחשורוש (אסתר א) אשכחן שבעה שרי פרס ומדי. ועיבור שנה מטכסיסי מלכות שמים הוא, ליישב סדר השנים על מכונן' (רש"י). מזה שלמדו לעיבור שנה משני הדברים (ברכת כהנים וטכסיסי מלכות) נראה שיש קשר בניהם. אנו בנ"י עבדיו של הקב"ה, אנו ממונים על תיקון וקידוש העולם, ולכן כאותם ממונים של מלך. זה בא לידי ביטוי בעיבור השנה שהוא מעלתם של ישראל, שאנו כחלק ממלכות שמים שמעברים את השנה, שזה תלוי בקביעתנו. כך גם בברכת כהנים, הכהנים מברכים בשם ה': "ויברכך ה' ישמרך" וגו' כביכול הם קובעים שה' יתן ברכה לישראל, כיועציו של המלך הממונים על זאת. וכמו שלושה הם שומרי הסף, וחמשה מרואי פני המלך, ושבעת רואי פני המלך, זה עליה בממונים, משומרי הסף שהם בחוץ, ועד מרואי פני המלך (שבאותו זמן לא ראו את המלך, אלא הוגלו. שזהו מרואי פני המלך, ולא כל רואי פני המלך, כי לא עומדים לפני המלך, שאז זה כולם, אלא כיועציו כשלא לפניו) ועד רואי פני המלך עצמו (שרואים ומייעצים לו ממש), כעין ביטוי לקירוב למלך [ואף לפי תוס' (ד"ה שבעה') שלמדים גם את השבעה מהפס' במלכים, י"ל שיש הפרש בין "מרואי" ל"רואי", מהטעם שאמרנו, שזה מרמז על לפניו וזה לא]). כך גם בנ"י אנו קרובים למלך, ומתקרבים אליו, ע"י קידוש העולם, שמחברים עליונים ותחתונים, וכל הזמן מתקרבים עוד ועוד, וזה בא לידי ביטוי בקביעת עיבור השנה, שכל החגים מושפעים מזה, שאנו המקדשים את הזמנים. כך גם נראה שבברכת כהנים אנו מדגישים את מעלתנו לה', כיועציו, ולכן זה בנוי כמו טכסיסי המלך. לכן מיד לאחר ברכת כהנים מובא: "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן וימשח אתו ויקדש אתו ואת כל כליו ואת המזבח ואת כל כליו וימשחם ויקדש אתם" (במדבר ז,א) שאנו מקדשים את העולם, מקימים את העולם בקדושתו. זהו עניין המשכן כנגד הבריאה: 'דבר אחר: "את המשכן" שהוא שקול כנגד העולם, שקרוי אוהל, כשם שמשכן קרוי אוהל. כיצד? כתיב: "בראשית ברא אלקים" וגו'. וכתיב (תהלים ק"ד): "נוטה שמים כיריעה". ובמשכן כתיב: "ועשית יריעות עזים לאוהל על המשכן" וגו'. כתיב בשני (בראשית א): "יהי רקיע ויהי מבדיל" וגו'. ובמשכן כתיב: "והבדילה הפרוכת לכם". בשלישי, "יקוו המים מתחת השמים". ובמשכן, "ועשית כיור נחושת וכנו נחושת לרחצה" וגו'. ברביעי, "יהי מאורות ברקיע השמים". ובמשכן, "ועשית מנורת זהב טהור" וגו'. בחמישי, "ועוף יעופף על הארץ" וגו'. ובמשכן, "והיו הכרובים פורשי כנפים". בששי, נברא אדם. ובמשכן, "ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך". בשביעי, כתיב (שם ב): "ויכולו השמים" וגו'. ובמשכן, "ותכל כל עבודת משכן" וגו'. בבריאת עולם כתיב: "ויברך אלקים". ובמשכן, "ויברך אותם". בשביעי, "ויכל אלקים". ובמשכן, "ויהי ביום כלות משה". בשביעי, "ויקדש אותו". ובמשכן, "ויקדש אותו", הוי, "את המשכן"' (במדבר רבה יב,יג). נראה גם שסך כל המילים הם 15 (3+5+7) כנגד שם "י-ה" (בגימטריה) רמז לתיקון העולם לעתיד במחיית עמלק: "כי יד על כס י-ה" (שמות יז,טז). '"ויאמר משה" – "כי יד על כס י-ה" ידו של הקב"ה הורמה לישבע בכסאו להיות לו מלחמה ואיבה בעמלק עולמית. ומהו כס ולא נאמר כסא, ואף השם נחלק לחציו? נשבע הקב"ה שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה שמו של עמלק כולו, וכשימחה שמו יהיה השם שלם והכסא שלם' וכו' (רש"י). כך אנו באים לתקן את העולם, לקדשו, שזה קשור במחיית עמלק. זה גם קשור למקדש: 'רבי יהושע בן לוי בשם רבי אלכסנדרי אמר: כתוב אחד אומר: "תמחה את זכר עמלק". וכתוב אחד אומר: "כי מחה אמחה" (שם יז יד). כיצד יתקיימו שני כתובים אלו? עד שלא פשט ידו בכסא, תמחה. כשפשט ידו בכסא, מחה אמחה. אפשר בשר ודם יכול לפשוט ידו בכסא של הקדוש ברוך הוא?! אלא על ידי שהחריב ירושלים, שכתוב בה: "בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ה'" (ירמ' ג יז). לפיכך מחה אמחה. ונאמר, "כי יד על כס י-ה מלחמה לה'" (שמ' יז טז)' (תנחומא "כי תצא" סימן יא). לכן זה קשור לברכת כהנים שמברכים את ישראל שיהיה לנו כוח וגבורה, בשביל תיקון העולם, כמו שמובא מיד הקמת המשכן שמתקן את העולם בגדולה. וזה קשור למחיית עמלק שהוא הפכו, הפוגע בתיקון העולם ובמקדש, ולכן להשמידו מהעולם. לעומת בנ"י שאנו מקדשי העולם, ממונים מטעם הקב"ה לקידוש העולם, וכמה שלנו יהיה יותר כוח גבורה ונחת, כך יהיה יותר תיקון בעולם. לכן הכהנים שקשורים למקדש וקדושה הם המברכים אותנו שיחול בנו הטובה. כעין  'צדיק בא לעולם, טובה באה לעולם, שנאמר (בראשית ה, כט) "זה ינחמנו ממעשינו ומעצבון ידינו"' (סנהדרין קיג,ב) שהצדיק קשור עם הטובה בעולם, בשל תיקונו את העולם.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע