הרב נויבירט לקח מהרעל שנתן לו הרופא בטעות

ומצא שטעמה מר והחליט שאין ליטול דבר מר בשבת

משום עונג שבת ויתחיל לקחתה רק לאחר השבת

מדוע החליט הגאון רבי יהושע נויבירט זצ"ל

להוציא את הספר "שמירת שבת כהלכתה" ואיך ניצלו חייו

הרב אברהם פוקס

אחד הספרים המפורסמים ביותר בדורנו על הלכות שבת הוא הספר "שמירת שבת כהלכתה" של הגאון רבי יהושע נויבירט זצ"ל. לימים, סיפר הרב נויבירט, הסיבה להוצאת ספרו זה היא, שלאחר שעבר את השואה הנוראה ועלה לארץ ישראל באוניית מעפילים, נאלץ לעלות עליה בשבת קודש מחמת חשש לפיקוח נפש והדבר ציער אותו במיוחד, כיון שכל שנות המלחמה הקשה הצליח לשמור מצוות עד כמה שאפשר ובמיוחד שבת קודש, ואיך יתכן שדווקא עכשיו לאחר המלחמה שיצא לחרות יחלל את השבת, וקיבל על עצמו שה' יזכה אותו ויעשה משהו עבור השבת וכך עלה הרעיון לכתוב ספר על שמירת שבת, ואכן הקפדתו של הרב נויבירט על שמירת שבת גם הצילה אותו מסכנת מוות, היה זה כאשר לא חש בטוב והרופא נתן לו מרשם לתרופה, וכן נתן מרשם נוסף לרעל עכברים לבקשת המשפחה שסבלה מהם באותו הזמן, בליל שבת רצה הרב נויבירט לקחת מהתרופה שנתן לו הרופא ומצא שטעמה מר והחליט שאין ליטול דבר מר בשבת משום עונג שבת ויתחיל לקחתה רק לאחר השבת, למחרת כאשר הרופא ערך אצלו ביקור נוסף, התברר שהרוקח טעה והחליף בין התרופות, את רעל העכברים רשם כתרופה למיחושים ואת התרופה רשם כרעל עכברים, ובזכות הקפדתו על שמירת שבת בדקדוק, השבת שמרה עליו והצילה את חייו.

כן, אנחנו נרגשים ומתוחים

הרב דוד לובין והרב אהרן כהן, רכזי השטח של 'דרשו' מתארים את תחושותיהם

לקראת תחילת לימוד הלכות שבת ב'דף היומי בהלכה' מחר

הרב יעקב לוסטיגמן

יום לפני שהמוני בית ישראל יחלו את לימוד חלק ג' של המשנה ברורה במסגרת 'הדף היומי בהלכה', שוחחנו עם שניים מרכזי השטח של 'דרשו', המוסרים נפשם לילות כימים למען מהפכת לימוד ההלכה, והחדרת רעיון 'הדף היומי בהלכה' בכל רחבי הארץ.

הרב אהרן כהן, אחראי שיעורים בפריפריה ומי שמנהל את אחד ממוקדי המבחן הגדולים בירושלים, אליו מתקבצים מדי חודש קרוב לאלף נבחנים במסגרות הלימוד השונות של 'דרשו', והרב דוד לובין אחראי ומפקח על המבחנים ושיעורי הדף היומי בהלכה בביתר עילית.

שניהם מספרים על ההתרגשות הגדולה לקראת תחילת לימוד הלכות שבת: "אנחנו עם רגשות מעורבים", הם מספרים, "מצד אחד אפשר לומר שאנחנו עייפים, אך שמחים מאוד. עבדנו קשה מאוד בשבועות האחרונים כדי להפיץ עוד ועוד את הרעיון ולהעמיד את המהפכה של 'דף היומי בהלכה'. פתחנו מאות שיעורים בשבועות הללו וכל אחד מהם זה עבודה, בודקים את הנתונים, בוחנים את האופציות השונות, מחליטים איך וכיצד, דואגים שהמגיש שיעור יקבל את העזרה הנדרשת, מצרפים אותו לסדנאות של הכנה והדרכה כיצד למסור שיעור בצורה הטובה ביותר ועוד ועוד.

"אבל יש כאן גם סיפוק עצום. כל שיעור כזה זה עוד קבוצה של אנשים שהחיים שלהם משתנים לטובה. זה מרגש אותנו, מוסיף לנו כח להמשיך ולטרוח עוד ועוד בנושא...

להמשך קריאה לחצו כאן או צפו בקובץ המצורף

מחר יהיה האות הזה!!

היום חוגגים רבבות יהודים את סיום חלק ב' של המשנה ברורה, זהו יום גדול לעם ישראל

ויום גדול גם לממלכת התורה 'דרשו'.

הרב יעקב לוסטיגמן

היום חוגגים רבבות יהודים את סיום חלק ב' של המשנה ברורה, במסגרתו הם למדו את הלכות ברכת כהנים, נפילת אפיים, נטילת ידיים, וברכות הנהנין על כל פרטיהן ודקדוקיהן.

זהו יום גדול לעם ישראל, ויום גדול גם לממלכת התורה 'דרשו', אשר יזמה, הגתה, דחפה וקידמה את רעיון 'הדף היומי בהלכה'.

אך ב'דרשו' התרגלנו שלא לנוח על זרי הדפנה, ולא להסתפק בהישגי העבר. את עיקר הדגש צריך היהודי לשים תמיד על העתיד, ומחר בעזרת ה' יתחילו המוני בית ישראל בלימוד הלכות שבת במסגרת הדף היומי בהלכה.

זאת ההזדמנות גם עבורך, להצטרף ללימוד היומי אם עדיין לא זכית לכך, וזאת ההזדמנות לעשות נפשות לרעיון הנשגב הזה, אשר זכה בתמיכתם ובברכתם החמה של כל מרנן ורבנן גדולי ומאורי הדור, אלו אשר אתנו חיים היום לאורך ימים ושנים, ואלו אשר נסתלקו לבית עולמם בשנים האחרונות.

יוצאים לדרך חדשה, לדרך של לימוד ההלכה לכל בית ישראל.

ואין לנו אלא לקוות, לייחל ולהתפלל שאותה סייעתא דשמיא המלווה את מפעלותיו הכבירים של 'דרשו' מאז הקמתו לפני כשני עשורים, תמשיך ללוות אותנו ואת רבבות הלומדים גם בעתיד הקרוב והרחוק.

　　　　　　　　　　　 　ענייני דיומא　

　　　　　　　　　　　 האם יש עניין לא להתרחץ בי"ז בתמוז?

על תקנת הנביאים לצום ארבע תעניות.

ארבע צומות תיקנו הנביאים לישראל, והם: תשעה באב, שבעה עשר בתמוז, 'צום גדליה' ועשרה בטבת. הצומות תוקנו לתאריכים אלו מפני המאורעות הרעים שאירעו בהם, ומטרתם - לעורר לתשובה על המעשים הרעים אשר הם הגורמים למאורעות הרעים מאז ועד עתה; ולכן נוהגים לומר סליחות בתעניות, מלבד בתשעה באב שנקרא 'מועד'. ויש שכתבו שהצומות תוקנו - מקצתם או כולם - גם כאבילות על הרעות שנעשו לישראל. [שו"ע תקמא, א, ומשנ"ב, וביה"ל ד"ה חייבים; ביאורים ומוספים 'דרשו', 1]

בתעניות הציבור: שבעה עשר בתמוז, צום גדליה ועשרה בטבת - הצום מתחיל בעלות השחר, אולם ל'בעל נפש' ראוי להתענות משקיעת החמה של ליל הצום. כמו כן, רחיצת כל הגוף במים חמים ופעולות נוספות האסורות בתשעה באב מותרות בצומות אלו, אך בעל נפש יחמיר בהן משקיעת החמה של ליל הצום, ובנעילת נעליים אין להחמיר. [שו"ע תקנ, ב, משנ"ב, ו, ושעה"צ ח-ט; ביאורים ומוספים 'דרשו', 20]

　　　　　　　　　　　 　קנין חכמה　

　　　　　　　　　　　 מדוע הומצא הטלפון דווקא לפני כ־140 שנה?

הסבר מיוחד של החפץ חיים

לפני כ־140 שנה הומצא הטלפון. ה'חפץ חיים' ראה סיבה רוחנית למועד המצאתו, בהסבירו – שבעבר היתה האמונה חזקה מאד, והאמינו כולם כי השי"ת בשמים ממעל שומע תפילתם אף ממרחק. אבל כאשר התרבו הכופרים, שטענו: "כיצד ישמע השי"ת מלמעלה את תפילתנו?", רח"ל, הראה השי"ת שכבר בזמן בריאת העולם הוטבעו בו הכוחות העשויים להביא לידי כך שאפילו בשר ודם יכול לשמוע את רעהו ממרחק של כמה מאות קילומטרים, ו'קל וחומר' להשי"ת, בורא הכל ויוצר הכל. וכפי שהבאנו אתמול, לפני כ־400 שנה הומצא ה'טלסקופ', המכשיר שבו ניתן לראות את גרמי השמים. ה'חפץ חיים' ראה סיבה רוחנית למועד המצאתו, בהסבירו – שכיון שהתרבו הכופרים בהשגחה, הראה השי"ת שאפילו בן אדם יכול ליצור כלי שיראה בו למרחק רב, ו'קל וחומר' להשי"ת. [שֵׁם עולם, חלק א פרק כד]

　　　　　　　　　　　 　קנין חכמה　

　　　　　　　　　　　 מידת הנדיבות גדולה ונפלאה היא.

אולם לא תמיד מידת הנדיבוּת רצויה!

כפי שלמדנו בימים האחרונים, מידת הנדיבות גדולה ונפלאה היא. אולם, אין זאת אלא בדברים שיש בהם תועלת לעבודת השי"ת ולתורתו, ובמילוי צורכי אחרים הנזקקים באופן הנעלה ביותר, ככתוב: "כל חֵלֶב לה'". אך לעומת זאת, צריך להמנע מנדיבות בלתי ראויה ופסולה, דהיינו, שלא יהיה פזרן בממונו לדברים שאין בהם תועלת, או לקניית מאכלים ומשקאות יקרים למלא תאוותו בהם, ובגדים יקרים להתהדר בהם, או שאר דברים שהלב חושק אותם, ואשר אינם מביאים לידי יראת שמים. [ארחות צדיקים, שער הנדיבות]

　　　　　　　　　　　 　קנין חכמה　

הזכרון הוא כלי המחזיק את התורה וכל מצוותיה, וזוהי מטרת המצוות ציצית ותפילין, כפי שנאמר: "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם..."; "וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ". וכן נאמר בציווי על המועדים: "וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה". והתורה מזהירה על עצם זכירת השי"ת, כאשר ה'שכחה', פירושה אי קיום המצוות: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ לְבִלְתִּי שְׁמֹר מִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם". [ארחות צדיקים, שער הזכירה]

אין מברכים 'על המחיה' על מאכל ממיני דגן, אלא כאשר הכמוּת היחסית של הדגן – והנוזלים הנדרשים לגיבולו – מתוך הכמוּת הכוללת שנאכלה ב'כדי אכילת פרס' (2-4 דקות), היא 'כזית' (17-50 סמ"ק, לשיטות השונות). ואם אכן לא היה כזית דגן במה שאכל – יברך 'בורא נפשות'. ורבים נהגו לברך 'על המחיה' אף כשהכמוּת היחסית של הקמח אינה מאפשרת אכילת כזית בכדי אכילת פרס; ויתכן שטעם הדבר משום שכל חלקי התערובת מטרתן לשפר את טעם הדגן ובטֵלה אליו. ולכתחילה יש להחמיר. ואם יש בתערובת קמח אחר מלבד קמח דגן, כגון קמח תירס (קורנפלור) – לכל הדעות יש לנכות מחשבון ה'כזית' את הקמח האחר, כיון שהוא לא נועד לשפר את טעם הדגן, ואינו בטל אליו.

וכל האמור הוא רק באופן שכל מרכיבי התערובת עשויים כמקשה אחת, כגון עוגה בחושה (- 'טורט'). אולם, כשיש חלקים בתערובת שאינם מקשה אחת עם הדגן, כמצוי בעוגות שונות עם מילוי, ולדוגמה – עוגת 'קרם שניט', וכן במקרה שחלקי התערובת לא נאפו ולא התבשלו יחד, וכגון שברי 'ביסקוויטים' שעֵרב אותם ב'לֶבֶּן' – הגם שהברכה הראשונה על תערובת זו היא 'מזונות', לכל הדעות אינו מברך 'על המחיה' אלא כשאכל מחלק הדגן כזית בכדי אכילת פרס.

[שו"ע או"ח רח, ומשנ"ב מח-מט; ביאורים ומוספים דרשו, 40-41]

שיחה מיוחדת עם הגה"ח רבי מרדכי גלבשטיין, נאמן ביתם של אדמור"י לעלוב זיע"א ויבלחט"א, על ענייני ירושה והקפדה על הלכותיה.

כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת, נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם (במדבר כז',ז')

כשנפטר כ"ק מרן אדמו"ר רבי דוד צבי שלמה מלעלוב זיע"א, בה' אלול תרע"ח, נותרו חפצי הקודש אשר שימשו אותו ללא השגחה מספקת. בנו ממשיך דרכו, הרה"ק רבי שמעון נתן נטע מלעלוב זיע"א, שהה באותן שנים בפולין, ואילו בירושלים שהו באותה עת שני בניו ובתו האחת של רבי שמעון, שהיו צעירים לימים ולא יכלו לשמור על הירושה כראוי.

לא עברו ימים מרובים ומכל חפצי הקודש לא נותר שריד ופליט, והירושה כולה נלקחה בידי אנשים שביקשו לשמר לעצמם את חפציו של אותו צדיק.

כשנתיים מאוחר יותר שיגר רבי שמעון נתן נטע מכתב לדודו רבי אלתר מסוסנוביץ זיע"א, בו הוא מתנה בפניו את צערו על כך שמכל חפצי אביו לא נותר לו דבר, אבל הוא מוסיף שזה עתה הוא פגש את בנו הבחור הרה"ק רבי משה מרדכי זיע"א, שהתחנך על ברכי אביו הגדול: "כשראיתי את ה'ירושה' שהותיר לי, את בני היקר", כתב רבי שמעון לדודו, "נחה דעתי".

"על המכתב הזה שמעתי מפי החסיד הישיש הרה"ח רבי שמאול אהרן וובר", מספר הרב גלבשטיין, "הוא ראה בעצמו את המכתב".

שנים רבות לאחר מכן, אירע לא פעם שהביאו לנכד רבי משה מרדכי חפצים מירושת זקנו, אך הוא לא אבה לקבלם בשום אופן, ותמיד היה פוטר את מי שהביא לו את החפץ בשאלה: "מהיכן יש לך את זה".

להמשך קריאה לחצו כאן או צפו בקובץ המצורף

האם יש אחריות על החפץ כשהמוכר לא הזכיר זאת

אשה שלחה את בעלה לקנות דברים, והוא שכח לדרוש מהמוכר אחריות. האם המקח בטל,

או שתמיד יש אחריות, גם כשהמוכר לא הזכיר זאת? ובאלו מהקנינים ניתן לקנות שטרות?

על כך ועל עוד נושאים מרתקים, נלמד היום בדף היומי בבלי בבא בתרא קסט.

ניתן עדין במשך היום, לברך שהחיינו על בגד חדש עד הערב.

היום בלילה מתחיל שלושת השבועות של ימי "בין המצרים" על כל דיניהם ומנהגיהם וניתן עדין במשך היום, לברך שהחיינו על בגד חדש וכדו' עד הערב.

ביום זה נהרג חור בן מרים כלב ע"ה, ע"י ה'ערב רב' במדבר סיני במעשה העגל, כאשר לאחר שמשה רבינו בושש לרדת מההר פנו ה'ערב רב' לחור שיעשה להם אלוהים אחרים... ועמד וניסה להניאם בחירוף נפש עד שהרגוהו ובאו אל אהרון וכו', וכשבנה אח"כ בצלאל את המשכן שנועד לכפר על חטא העגל, התורה מייחסת אותו לחור, "בן אורי בן חור" שנהרג כשמסר נפשו למנוע את חטא העגל.

יארצייט

בשנת תר"ח ר' אברהם ב"ר יהודה לייב זצ"ל ב' משכיל לאיתן

בשנת ה'תקכ"ה ר' דוד (ב"ר ישראל חריף) היילפרין זצ"ל אב"ד אוסטרהא

בשנת תשכ"ז ר' אברהם יהושע (ב"ר יצחק מאיר) השל זצ"ל האדמו"ר מקופיצ'ניץ

תשנ"ט ר' שמעון משה ב"ר רפאל יהושע זליג דיסקין זצ"ל ב' משאת המלך מר"י קול תורה

בעת שבנותיו של מרן הגר"י לוינשטיין זצ"ל היו קטנות אמר להן שיתן להם פרוטות אם יספרו לו דברי השגחה שהבחינו בבית, אף על פי שהעניות היתה מצויה בביתו, והיו מספרים לו ומקבלים כסף.

(בית חיינו עמ' 67 בשם הג"ר ראובן מלמד זצ"ל)

נשתדל להתבונן בגילויי השגחות פרטיות של השי"ת עלינו ועל בני ביתנו, ונעורר את תשומת לב בני הבית לכך ונקיים בכך מצות ידיעת ה'.

　　　　　　　　　　　 מושגים בדרשו /// תוכנית דף היומי בהלכה

תוכנית 'הדף היומי בהלכה' נחשבת לתוכנית הדגל של 'דרשו', והיא כוללת רבבות לומדים, מתוכם יותר מ-20 אלף שנבחנים על הנלמד. התוכנית פונה לכל הגילאים, בכל מקום בעולם ובכל מצב נתון. הלימוד מתבצע על פי סדר של עמוד משנה ברורה חדש בכל יום מהימים ראשון עד חמישי, ובימי שישי ושבת קודש חוזרים הלומדים על הדפים שנלמדו במהלך השבוע. מדי חודש מתקיים מבחן במאות מוקדי בחינה הפזורים בכל הריכוזים היהודיים ברחבי העולם במגוון רחב של שפות ועם מערך תמיכה ענק של שיעורים, מבחנים והדפסה מיוחדת של מהדורת 'המשנה הברורה' של 'דרשו'.

דרשו - הבית של עולם התורה | רח' הקבלן 45 ירושלים | 02-560900

צילומים: שאטרסטוק וויקיפדיה