על הפסוק "ויקם בלעם בבוקר ויחבוש את אתונו" (כב, כא) כתב רש"י "מכאן שהשנאה מקלקלת את השורה שחבש הוא בעצמו. אמר הקב"ה רשע כבר קדמך אברהם אביהם שנאמר וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו".

על קללת בלעם נאמר (תצא כג, ו) "ויהפוך ה' אלוקיך לך את הקללה לברכה", וכן יש לבאר בנוגע לשנאת בלעם ש"מקלקלת את השורה", שגם ב"שנאה" זו יש להשתמש לקדושה.

בש"ך על התורה (וירא כב, ג) כתב בנוגע לחבישת חמורו של אברהם "ויחבוש את חמורו, שכבש החומר", והיינו, שה"חומר" הוא חומר הגוף, וחומר זה יש "לכבשו", להכניעו ולשעבדו לעבודתו ית'. ועל עבודה זו אמר הבעש"ט (כתר שם טוב בהוספות סט"ז) "כי תראה חמור - כאשר תסתכל בעיון בהחומר שלך שהוא הגוף כו', עזוב תעזוב עמו - לברר את הגוף ולזככו ולא לשברו בסיגופים". והיינו, של"כבישת החומר" אין לשבור ולסגף את הגוף, כי אם להעלות את הגוף ולהכניסו ברשות הקדושה.

(ע"פ לקוטי שיחות חכ"ח עמ' 162 ואילך)