ממגדל בבל לגודל הלבב.

----------------------------------------

קראתי כאן מאמר על מגדל בבל , ונעגמה עלי רוחי.

 לקחו עדת אנשים אנשי דור הפלגה, צרי אופקים. לא בשלים . שרק התחילו לממש את פוטנציאל האכילה מעץ הדעת ואומנם בעלי יומרה של מיזמים גרדיוזיים  באשר גילו את הפטנט לשרוף לבנים.

 אנשים כאמור לא בשלים ולא מפותחים. בטח גם בכלל לא ידעו ממ שהאלוהים מצוי דווקא בשמיים.

 והדביקו להם פרוייקט מופרך של לבנות מגדל שראשו בשמיים, על מנת, לא פחות מלהילחם 

 באותו האלוהים.

משל יש בכלל תכלית ב"ניצחון" שכזה 

 וכאילו הייתה זו בעייתם היחידה. 

אלוהינו שבשמיים ,לא רוצה אנשים כמלאכים, ששבילי הרקיע נהירים להם 

יותר משבילי הארץ

 מלאכים כאלה יש לו די למעלה.

 הוא לא רוצה אנשים אנשי "שם" על מגדלים נישאים 

שגם קרויים לבסוף :"גדולים" [גם "גדולי תורה".] 

 אולהינו ,רוצה שהשמיים : שמיים לה' והארץ נתן לבני אדם .

הוא רוצה אותנו פשוטים - מחוברי קרקע. ובכל הארץ ששום חלקת ארץ לא תכלם

 ודוואי ,לא בהתגדרות סקטוריאלית של -  "בקעה" נבחרת  .

כן .הקב"ה רוצה אותנו נפוצים בארץ וקרובים לאדמה לעובדה ולשומרה 

ועד לאחרון ה"שעלים". 

שפה אחת ועם אחד כן ,אבל לא  רק עם שאיפה יומרנית לשמיים.

 שאיפ יתר  לשמיים היא בדרך כלל גם בריחה מהייעוד העיקרי. 

 של להיות נפוץ אופקית על הארץ .

ולא להתרומם ביומרה אנכית לשמיים.

 כשנמצאים על הארץ ומחוברים אליה,  מוצדקת ורצויה החתירה לשפה אחת .

וכמובן לעם אחד.....

 כשבני אדם פועלים ושועטים קדימה אנכית בחיבור לקרקע -  אין מגדלים  !

יש בני אדם ! 

 ובני האדם הם לא בגדר : "דברים אחדים"....

 כלומר באחדות דעים מוחלטת  אלא בהרבה דעות ודברים .

 שזו גם לבסוף תהא התוצאה עם סגירת המעגל .

 עת בני האדם ילמדו לחיות יחדיו עד שיתקיים מטאפורית ההפך :

 שהאלוהים יוריד סולם לארץ בהיות רצונו להיות קרוב לבניו בני האדם.

 כיום להוותינו, עדיין עמלים רבים לבנות מגדלים לשמיים . 

 מנגד מזניחים את הארץ ואת יושביה. אלה גם לא אוהבים תוכחת .....

  בעיניי הקב"ה  למצער ,לא חפץ בכך .........

משה אהרון