דרך ארץ קדמה לתורה (לחידוש זה נכתבו 1 תגובות)

נכתב על ידי יניב ב-19/6/2017


'דא"ר ישמעאל בר רב נחמן: עשרים וששה דורות קדמה דרך ארץ את התורה, הה"ד (בראשית ג, כד) "לשמור את דרך עץ החיים", "דרך" זו דרך ארץ, ואח"כ "עץ החיים" זו תורה' ( ויק"ר ט,ג). וכן מובא בתנא דבי אליהו רבא (א): 'לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ" זו דרך ארץ. "עֵץ הַחַיִּים" מלמד שדרך ארץ קדמה לעץ החיים, ואין עץ החיים אלא תורה, שנאמר (משלי ג): "עץ חיים היא למחזיקים בה"'. בגמ' זה יוצא מתוכן הדברים שנאמר: 'ואריב"ל: בשעה שעלה משה למרום, אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: רבש"ע, מה לילוד אשה בינינו? אמר להן: לקבל תורה בא. אמרו לפניו: חמודה גנוזה, שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם, אתה מבקש ליתנה לבשר ודם?' וכו' (שבת פח,ב). 'תתקע"ד - באלפים שנה שקדמה תורה לעולם היו עתידין דורות הללו להבראות, שנאמר (תהלים קה) "דבר צוה לאלף דור", וראה הקב"ה שאין העולם מתקיים בלא תורה כל כך, והעבירן ולא בראן, ונתנה לכ"ו דורות הרי שחסרו תתקע"ד מאלף' (רש"י). הרי שגם כאן מרומז על כ"ו דורות שהיו לפני מתן תורה. זה קשור עם דרך ארץ, כיון שלפני מתן תורה לא הייתה כאן התורה, אלא ע"י דרך ארץ הגיעו לחיבור קדושה כעין תורה. זה מה שהעמיד את העולם עד מתן תורה. לכן העולם כמעט נחרב לגמרי במבול בגלל שפגמו בדרך ארץ: "ויאמר אלקים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ" (בראשית ו,יג). לעומתם, האבות היו במעלת דרך ארץ גדולה מאוד, עד שזכו להתחבר לתורה, עד ששמרו את כל התורה: '...למדך שבכ"מ שהיה יעקב יושב היה עוסק בתורה, כשם שהיו אבותיו. ועד עכשיו לא נתנה תורה, וכתיב באברהם (שם כז) "וישמור משמרתי". ומהיכן למד אברהם את התורה? רבן שמעון אומר: נעשו שתי כליותיו כשתי כדים של מים, והיו נובעות תורה. ומנין שכן הוא? שנאמר (תהלים טז) "אף לילות יסרוני" וגו'. רבי לוי אמר: מעצמו למד תורה, שנאמר (משלי יד) "מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו איש טוב"' (ב"ר צה,ג). נראה שבא לומר שאברהם זכה לתורה ע"י מידותיו, כמו שהתורה מדגישה שהיה עושה גמילות חסד. לכן לומד מכליותיו, שפשט הפס': '"אף לילות יסרוני כליותי" 'וגם שנטע ה' בנפש האדם הרגשת המוסר, עד שנפשו בעצמו תיסרהו מלכת בדרך הרע, וירגיש בנפשו מוסר מונע אותו מדרך רע, וז"ש שאף בלילה כליותי ייסרו אותי מלכת בדרך רע' (מלבי"ם). הרי שזהו מוסר, והנה סתם מוסר אצל האדם מושכו להתנהג טוב עם בני אדם. וכן הלימוד שלמד מעצמו, נאמר בפס' "איש טוב" (וגם נאמר על אדם שהוא "סוג לב" שמושפע מליבו [בפשט הכוונה שמפחד מעונש], כך שקצת מרמז על אדם המושפע מליבו) שיש לו לב טוב, רמז למידותיהם. נאמר על ישראל שיש בנו מידות טובות: 'שלשה סימנים יש באומה זו: הרחמנים והביישנין וגומלי חסדים' (יבמות עט,א), כך שזה מלמד על נשמתנו שקשורה לזה. ממילא נראה שהאבות בעקבות מעלתם בדרך ארץ הגיעו למעלת התורה, שהוציאו בזה לגילוי את נשמתם. כך שדרך ארץ קודם לתורה, זה עמידת העולם ע"י הדרך ארץ שכעין מעמיד זמני ע"י גילוי תורה שיש בזה, עד שנתנה תורה ממש. דרך ארץ הוא היסוד לקיום התורה בעולם, ולכן הוא בא קודם. כל התורה נעוצה בזה: 'בשעה שאמר משה לישראל: "אחרי ה' אלקיכם תלכו" (דברים יג), וחוזר ואומר "ללכת בדרכיו". אמרו לו: מי יוכל ללכת בדרכיו. והכתיב: (נחום א) "ה' בסופה ובסערה דרכו וענן אבק רגליו"? וכתיב: "בים דרכך ושבילך במים רבים ועקבותיך לא נודעו" (תהלים עז). וכתיב: "אש לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד" (שם נ)? אמר להם משה לישראל: לא אמרתי לכם כך, אלא דרכיו חסד ואמת וגמילות חסדים, דכתיב: "כל ארחות ה' חסד ואמת, וגמילות חסדים. שתחילת התורה גמילות חסדים, ואמצעיתה גמילות חסדים, וסופה גמילות חסדים. תחילתה הלביש ערומים, שנאמר: "ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם". (בראשית ג), אמצעיתה בקור חולים שנאמר: "וירא אליו ה' באלוני ממרא" (שם יא). וסופו קבר מת, שנאמר: "ויקבור אותו בגי" (דברים לד)' (תנחומא "וישלח" סימן י). הרי שדרך ה', שזהו כמו מה שמתגלה בתורה, נעוץ כולו בשורשו בחסד. ממילא כך גם אבותינו (שהם שורשנו) הגיעו לתורה ע"י מידות טובות, שהם הגיעו לשיא של מעלת הדרך ארץ וחיבורו לקודש, שכך הוציאו לגילוי את מעלת נשמתם, ולכן בעקבות זה זכו גם לגלות את התורה שממשיכה מזה, ע"י גילוי הנשמה, שעשו ע"י החסד גילוי במציאות לנשמה, שהיא חלק אלוק ולכן דבוקה בתורה, ובכך הוציאו את התורה לגילוי במציאות, שימשך מהחסד שעשו גילוי לכל התורה שקשורה איתו (שהתורה כולה חסד), וקשורה גם בנשמה. נראה שזהו מה שדורש היהודי הקדוש על "ויטע אשל בבאר שבע" (בראשית כא,לג) שאש"ל ר"ת 'שני לוחות אבנים', נראה שבא לומר שמעשי החסד ומתן תורה קשורים (גם בבנ"י וגם באבות). אולם מדוע דווקא כ"ו דורות קדמה דרך ארץ את נתינת התורה? ומדוע תתקע"ד דורות הייתה התורה גנוזה לפני בריאת העולם?- נראה שטענת המלאכים הייתה: "מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים" (כמובא בשבת שם) שראו את האדם כנחות ולא ראוי לקבל את התורה. אולם גם נראה שטענו שהאדם חוטא ולכן לא ראוי שהתורה תהיה אצלו, אלא בשמים שם אין חטאים, שלכן המשך הפס': "מפי עוללים וינקים יסדת עז למען צורריך להשבית אויב ומתנקם" (תהלים ח,ג) 'לבטל דברי האויב והמתנקם את המאמינים בה'' (מצודות) הרי שמרמז על החוטאים. לכן עונה משה שהתורה באה דווקא לעולם שבו חוטאים, שבאה כדי לתקנו, לבטל את החטאים. לכן נראה שקשור למובא ברש"י: '"בָּרָא אֱלֹקים" – ולא אמר "בָּרָא ה'". שבתחילה עלה במחשבה לברואתו במידת הדין; ראה שאין העולם מתקיים, הקדים מידת רחמים ושיתפה למידת הדין. היינו דכתיב (להלן ב ד): "בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹקים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם"' (רש"י. בראשית א,א). מידת הדין הייתה נגד בריאת העולם בשל שאדם חוטא, לכן בתחילה נחשב העולם שחוטא ע"י יצה"ר החזק, שזהו במשך 364 ימים בשנה בו יצה"ר חזק: 'אמר רמי בר חמא: השטן בגמטריא תלת מאה ושיתין וארבעה הוי, תלת מאה ושיתין וארבעה יומי אית ליה רשותא לאסטוני, ביומא דכיפורי לית ליה רשותא לאסטוני' (יומא כ,א). או שזה כנגד מידת הדין (שלכן לא נברא), ולכן 364 כימי הקטרוג של מידת הדין (השטן) על שלא שומרים את התורה, ונוסף לזה 'תורה' (שאותה לא שומרים- שחוטאים) בגימטריה 611 סה"כ 975. וה' הקדים את שם הויה כדי לברוא את העולם, ולכן כעין מרמז זאת ע"י שהדור הראשון יורד מהדין, ולכן פחות אחד, יוצא 974 שקדם לבריאת העולם, כעין שבו לא ניתן היה לברוא בשל מידת הדין. ומבריאת העולם עד מתן תורה כ"ו דורות, כרמז על שם הויה, שהוא בגימטריה 26 שהוא שותף כדי לברוא את העולם. כך בו הוא הזמן משנברא העולם, ונעשה בו יסוד כדי להביא את התורה לעולם, כדי לתקן את העולם (שזהו כנגד מידת הרחמים שטענה בעד בריאת העולם).



להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (1)
יניב (20/6/2017)
נ.ב. ברור שבפשט 974 דורות זה ההפרש שנשאר מאלף, שאלף הוא מספר בעל חשיבות
ציורים לפרשת השבוע