התפילין ורמז ליציאת מצרים

נכתב על ידי יניב ב-7/6/2017


"והיה לאות על ידכה ולטוטפת בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו ה' ממצרים" (שמות יג,טז) '"ולטוטפת בין עיניך" – תפילין. ועל שם שהם ארבעה בתים קרויין טטפת, טט בכתפי שתים, פת באפריקי שתים. (סנהדרין ד). ומנחם חברו עם (יחזקאל כא) "והטף אל דרום" (מיכה ב) "אל תטיפו" לשון דבור כמו "ולזכרון בין עיניך" האמורה בפרשה ראשונה, שהרואה אותם קשורים בין העינים יזכור הנס וידבר בו' (רש"י). בנוסף לפשט שיזכור את יציאת מצרים, ע"י שיראה את התפילין, ויודע שהם זכר ליציאת מצרים, ובכך הוא יזכור אותה. נראה יותר מזה, שמזה שהם מזכיר את יציאת מצרים, משמע שיש קשר ורמזים בין התפילין ליציאת מצרים, שלכן מזכיר אותה. נראה לרמז על כמה דברים: המצרים (וכן שאר העמים) האמינו באלילים רבים, כל כוח בטבע היה אצלם אל. לכן כנגד זה בתפילין של ראש יש 4 בתים מחוברים יחד, לומר שכל הכוחות שבעולם מקורם באחד-בה', ולא אלים. והם ארבע כנגד צדדי העולם, כיון שלאן שתפנה, כל כוח שתמצא הוא מה' (ומודגש העולם, כיון שהאלילות באה מחומריות יתרה, עד שגם הרוחני נידמה להם כגשמי). וביד זה בית אחד, להדגיש שלא תחשוב שזה כוחות שחברו יחד, לכן ביד זה אחד, שיש רק את ה'. וכן, בראש יש את המחשבה, ולכן זה מול הכוחות שבעולם, שאדם בורר לעצמו מה נראה לו כוח חזק שהוא שולט ושצריך לעובדו. ואילו ביד זה כנגד הלב שמזרים דם לכל הגוף, כך גם ה', ממנו הכול יוצא, שרק הוא בורא העולם ומחיהו (להבדיל מהכוחות הרבים, שראו בהם עובדי הע"ז כשולטים בעולם, אבל לא בוראים ומחיים משהו, לא מהם באה חיותו וקיומו). וביציאת מצרים נגלה לכל העולם שה' הוא בעל הכוחות כולם, והוא ברא את העולם, שלכן נעשו מכות מעל יכולות החרטומים, עד שאמרו שזה "אצבע אלקים" (שמות ח,טו), וכן אפילו קרע את הים. וכן נראה שבתפילין יש ארבע פרשיות (ו-4 בתים בשל ראש) וכן התפילין מרובעות, כנגד המספר ארבע שהוא קשור ליציאת מצרים, שלכן בהגדה יש כמה דברים של ארבע. וטעמו כנגד שאין מרובע מששת ימי בראשית, ז"א הטבע לא בורא בריות מרובעות (ראה ב'מועדי ישראל' - 'ארבע פנים להגדה', למרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א). וכן נראה כנגד ארבע ימים שקרבן הפסח היה קשור לרגלי המיטה (מ-י' ניסן עד שחיטתו בי"ד) שבזה הראנו שאנו קשורים לה', ולא לאלילים, שמקורם בהפיכת הטבע לאלוהות. אולי גם לכן התפילין שחורות, כנגד קרבן הפסח שנאכל "צלי אש" (שמות יב,ט) ולכן משחיר, שלא כבישול. וכן נראה שהתפילין שחורות כנגד התורה במתן תורה, שהייתה אש שחורה: 'רבי פנחס בשם רשב"ל: התורה שנתן לו הקב"ה למשה, נתנה לו אש לבנה חרותה באש שחורה' וכו' (שקלים טז,ב). חלק מיציאת מצרים הוא מתן תורה ("ולקחתי") ולכן זה קשור ליציאת מצרים, והתפילין רומזים לזה (ולכן מובא סמוך בפס': "וקשרתם אתם לאות על ידכם והיו לטוטפת בין עיניכם. ולמדתם אתם את בניכם לדבר בם" וגו'. [דברים יא,יח-יט]. ויותר מזה בפס': "והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך כי ביד חזקה הוצאך ה' ממצרים" [שמות יג,ט] שכאן מודגש יחד תפילין תורה ויציאת מצרים). ולכן בתפילין עושים אותיות שם ה' (שד-י) כנגד האש השחורה שהייתה אותיות התורה. (פרשת תפילין בהקשר ליציאת מצרים נאמרה בפרשת פטר רחם, שהוא לה' [שם,יב] כיון שע"י התורה אנו מקדשים עצמנו לה'). השם שעושים ע"י התפילין הוא "שד-י", שהוא השם שנגלה לאבות (שמות ו,ג) שגם הוא קשור לגאולה ממצרים, שה' זכר את האבות וגאלנו (שמות ב,כד). וכן בשביל יציאתנו, ה' הכה אותם בעשרת המכות, שהם נעשו תוך גילוי של 3 יסודות באמונה בה' (ראה ל'זמן הזה'-'דצ"כ..', למרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א) ולכן 3 אותיות של שם ה' בתפילין. בראש כולם רואים, והוא מפיץ שם ה' בגויים, ולכן זה מטיל מורא עליהם (ברכות ו,א) כמו שהיה ביציאת מצרים (כמו שנאמר בפס' שירת הים שנפל מורא על העמים) לעומתו תפילין של יד הם בין היד ללב (ואף מכוסים) שאין ייעודם כלפי חוץ, אלא פנימה, כלפי בנ"י. שגם מבנ"י מתו, בימי האפילה (מכת חושך), מי שלא רצה לצאת. וכן יציאת מצרים ומתן תורה הם יסודות חשובים לאמונתנו, שה' בחרנו והצילנו, וכולם ראו את מתן תורה (שזה יסוד גדול לאמונתנו). הקלף בתפילין סגור בתוכם, כעין קרבן הפסח שבא "ראשו על כרעיו ועל קרבו" (שמות יב,ט) 'צולהו כולו כאחד עם ראשו ועם כרעיו ועם קרבו ובני מעיו נותן לתוכו אחר הדחתן' (רש"י). לכן גם התפילין מעור טהור המותר באכילה (שבת כח,ב) כעין אכילת קרבן הפסח, ומותר לא רק עור בהמה כקרבן פסח, כיון שהקרבן היה כדי להראות את חיבורנו לה', ולכן בתפילין, שקשור גם לתורה (שהיא חיבורנו לה'), מודגשת האכילה המותרת ע"פ התורה. תחילת אותיות שם ה' בתפילין הוא בראש (ש,ד), שבמצרים ראו והבינו כולם (ראו כמו התפילין שהם בין העיניים, והבינו בראש) שזה מעשה ה' ולא של שד: 'כיון שראו החרטומים שלא יוכלו להוציא הכנים, מיד הכירו שהיו המעשים מעשה אלקים ולא מעשה שדים' (שמו"ר י,ז) [ולכן שני האותיות הם שד, לומר שזה מה' (שד-י) ולא מעשה שד]. ואח"כ כשיצאו קיבלנו את התורה, במתן תורה, ע"י עשרת הדברות, ולכן י' ביד כנגד עשרת הדברות, והתורה היא שלנו ולא של הגויים, שהתורה ראויה ומתאימה דווקא לנו, ולכן ביד שמוסתר. (ובפרט שהיה ראוי לכתחילה שבמתן תורה לא יהיו גם הערב רב, שפגמו עם העגל, ולכן מוסתר דווקא לנו). תחילת השם הוא ש' שבראש, כנגד האבות שהם החלו להפיץ את שם ה' בעולם (שזהו תפילין של ראש, שרואים כלפי חוץ, שאף הגויים רואים, ולכן הם יראים ["כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". דברים כח,י] מפחד האמונה בה'). ה-ש' היא עם 3 קוים עומדים, כנגד שלושת האבות, וכן יש ש' עם 4 , כיון שגם יוסף הוא כעין קצת כמו האבות: '"וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב" כך אמרו חכמים "אלה תולדות יעקב יוסף" התולדות הללו לא באו אלא בזכותו של יוסף, ובשבילו. כלום הלך יעקב אצל לבן אלא בשביל רחל, התולדות הללו היו ממתינות עד שנולד יוסף, הה"ד (בראשית ל, כה): "ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף" כיון שנולד שטנו של אותו רשע. מי מורידן למצרים? יוסף. מי מכלכלן? יוסף. הים לא נקרע אלא בזכותו של יוסף, הה"ד (תהלים עז, טז): "ראוך מים אלקים ראוך מים יחילו נתן תהום קולו גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף". א"ר יודן ב"ר שמעון: אף הירדן לא נקרע אלא בזכותו של יוסף' (ב"ר פד,ה). הרי שהשבטים כעין מכוחו, וכן יציאת מצרים קשורה אליו, ולכן גם הוא ראוי להיזכר בקשר ליציאת מצרים (וקידוש שם ה' בעולם שנעשה בעקבות זה). זה בראש מקדימה, כבולט כהתחלה, שההתחלה מהאבות. מאחור יש את האות ד', כנגד משה, שנאמר לו: "וראית את אחרי ופני לא יראו" (שמות לג,כג) שה' הראה לו קשר של תפילין (רש"י בפס'). ד' בגימטריה 4, שמשה היה השליח להוצאת בנ"י ממצרים, והגאולה ממצרים היא בארבע לשונות של גאולה ("והוצאתי" וגו'. שמות ו,ו). וכן הוא כנגד האבות ויוסף, שהוציא הוציא בפועל, והזכות-הבכח, הם האבות ויוסף. או שה' הוציאנו בזכות האבות, ולכן זה 3 אבות ומשה, יוצא יחד 4. האות י' היא ביד, כיון שאנחנו קיבלנו על עצמנו את התורה, ב"נעשה ונשמע" (שמות כד,ז). לכן עשרת הדברות (וכל התורה שבאה יחד עם עשרת הדברות, וכן מרוכז בהם [במדבר רבה יג,טו]) כעין באו על ידנו, ולכן ביד האות י' (וכן משה אחז בידיו את הלוחות). וכן התורה מתאימה לפנימיותנו (שלכן רק אנחנו הסכמנו לקבל את התורה. ע"ז ב,ב) ולכן ביד שהוא מכוסה, כרמז לפנימיותנו. וכן: "ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני ה' מקדשכם" (ויקרא כב,לב) ומיתה על קידוש השם זה רק בעשרה מישראל, ולכן ביד כמכוון לתוכנו, "בתוך בנ"י". בשם 'שד-י' יש שלוש אותיות, נראה שהם מסובבים אותנו בתפילין, כעין רמז למהות שיש בנו בשלמות, כנגד שלושת המידות של בנ"י: 'שלשה סימנים יש באומה זו: הרחמנים והביישנין וגומלי חסדים' וכו' (יבמות עט,א). אלו מידות של דרך ארץ, דרך ארץ קדמה לתורה (ויק"ר ט,ג) הם גילוי של נשמתנו הקדושה, ולכן יש בזה גם קשר לתורה וקדושה בעולם. אלו מידות שנעוצות בטבענו, ולכן כעין השם 'שד-י' שהוא קשור לגילוי דרך הטבע (ראה 'תורת המקרא' "וארא", למרן שר התורה הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א) וכן אנו מתקנים את העולם בדרך ארץ שלנו, להיות בסיס להשראת השכינה בעולם, וכך מתקנים את הטבע כולו, ע"י התורה וחיבור למידותינו הקשורות לנשמתנו, ולכן מרמז למידות ולטבע ושם ה'. יש שני תפילין (של יד ושל ראש), נראה שרומז לזכות ליגאל ממצרים: '"והיה לכם למשמרת". מפני מה הקדים לקיחתו של פסח לשחיטתו ד' ימים? היה רבי מתיא בן חרש אומר: "ואעבור ואראך והנה עתך עת דודים" (יחזקאל ט"ז) הגיע שבועתו שנשבע הקב"ה לאברהם שיגאל את בניו, ולא היה בידם מצות שיעסקו בהם כדי שיגאלו, שנאמר "שדים נכונו ושערך צמח ואת ערום ועריה" וגו'. ערום מכל מצות. נתן להם הקב"ה שתי מצות, דם פסח ודם מילה שיתעסקו בם כדי שיגאלו' וכו' (מכילתא. שמות יב,ו) לכן תפילין של ראש שכולם רואים זה כנגד הפסח, שלקחוהו ושמרוהו ד' ימים לעיני מצרים (ולכן 4 בתים), וכנגד המילה שהיא במקום מוצנע זהו תפילין של יד שהם מוצנעים (וזה מול הלב, שמזרים דם, כרמז לדם המילה).


להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה