מתן תורה וגאולה קמעא קמעא

נכתב על ידי יניב, 19/5/2017

 

מתן תורה היה מעמד קדוש, שבו היו במעמד כעין הגאולה: 'לא קיבלו ישראל את התורה אלא כדי שלא תהא אומה ולשון שולטת בהן, שנאמר (דברים ה, כה) "למען ייטב להם ולבניהם עד עולם"' (ע"ז ה,א). כמו '"כי אני ה' אלקיהם" לעתיד לבוא שאין כל אומה ולשון יכולה לשלוט בהם' (מגילה יא,א). ובטח למ"ד: 'רבי יוסי אומר: לא קיבלו ישראל את התורה אלא כדי שלא יהא מלאך המות שולט בהן, שנאמר (תהלים פב, ו) "אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם" חבלתם מעשיכם "אכן כאדם תמותון"' (ע"ז שם), ודאי שזהו כלעתיד לבא שישחט השטן. בפשטות סיבתו שיציאת מצרים היתה גאולה, ולכן היתה בה יכולת לגאולה השלמה אלמלא חטאו בעגל. ממילא ע"פ דברים שהיו במתן תורה אפשר לרמז על ענייני הגאולה: מזמן יציאת מצרים עד מתן תורה לקח כחמישים יום (תלוי בדעות שונות בחז”ל), ולא מיד. וגם כשהתקרבו לסיני זה היה בהדרגה, בהתחלה כשבאו לסיני היו כאיש אחד, אח"כ ימי ההגבלה ולבסוף מתן תורה, וגם אז לא מיד קיבלו את התורה אלא משה עלה לארבעים יום. וגם היו נפילות בדרך לסיני (תלונות, וביטול תורה ברפידים [מכילתא עמלק א (שמות יז,ח)], וכן באו צרות של עמלק, וגם במהלך מתן תורה עשו את העגל, וכן היה נדמה להם שמשה מת בסיני (שבת פט,א). שכל אלו הם כמו לעתיד, שהגאולה באה לאט, 'קמעא קמעא', ולא מיד במכה (יר' ברכות א,א). ויש עליות וירידות- רוחניות וגשמיות (כמו שמובא הרעות הרוחניות והגשמיות של זמן הגאולה בסוטה מט,ב). שכך מביא רבי חייא רבה גם את הפס' “וישב מרדכי אל שער המלך" כחלק מזמן הגאולה (יר' ברכות א,א) כיון שיש עליות וירידות, וזהו גם כאיילת השחר, שכשמביטים לכיוונה נראה אור, וכשמביטים לכיון אחר נראה חושך, כך גם בגאולה הכל מעורבב, כי יש כעין הבטה לכיוונים שונים, אבל מי שיודע דעת עליון היה רואה שהכל לצורך התקדמות האורה, שמתקדם כל הזמן, שהוא כעין המביט לאור איילת השחר כל הזמן. הגאולה באה ומביאה את החירות האמיתית של העולם, שהוא: 'ואומר (שמות לב טז): "והלחת מעשה אלקים המה והמכתב מכתב אלקים הוא חרות על הלחת", אל תקרא חרות אלא חרות, שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה' (אבות ו,ב). לכן קשור ודומה מתן תורה עם הגאולה. לכן גם בגאולה ובמתן תורה יש שופר: שופרו של משיח, וקולות השופר שנשמעו בסיני (שמות יט,יט). ששופר קשור לגאולה, שלכן ביובל תקעו בשופר להודיע על שחרור העבדים (ויקרא כה,ט-י). [היובל חל ע”פ שבע שמיטות (שם כה,ח) כך שיש קשר בין שמיטה לגאולה, לכן מובן למה דווקא שמיטה נבחרה ללמד על כל התורה שמסיני (ספרא ויקרא כה,א), כיון שבה יש קשר למהות התורה כגואלת]. גם ביובל (הנקרא "עולם" [שמות כא,ו. קידושין טו,א] כעין רמז לגאולה של העולם) יש ענין של קמעא קמעא, שלא מיד משתחררים העבדים, אלא '… אמר ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא: מר"ה עד יוה"כ לא היו עבדים נפטרין לבתיהן ולא משתעבדין לאדוניהם. אלא אוכלין ושותין ושמחין ועטרותיהן בראשיהן. כיון שהגיע יוה"כ, תקעו ב"ד בשופר, נפטרו עבדים לבתיהן ושדות חוזרות לבעליהן' (ר"ה ח,ב), הרי שזה תהליך (מר"ה עד יוה"כ) ולא חל מידית. העניין שהגאולה באה לאט גם נילמד מיוסף ואחיו (תנחומא "דברים" סימן א), וגם שם היו בהקשרו עליות וירידות (האשימם כמרגלים, אח"כ החזיר להם את כספם, אח"כ האשימם שגנבו). בכלל אפשר גם ללמוד לגאולה מיוסף עצמו שהורד מצרימה, ועברו שנים עד שנעשה משנה למלך (שזהו גאולתו) שזהו קמעא קמעא. ובדרך עברו עליו עליות וירידות (נמכר כעבד, עבד אצל פוטיפר עד שהעלהו למעמד שהכל היה מופקד בידו, אח"כ הושלח לכלא, ואח"כ עליה למשנה למלך). ויוסף חשוב בגאולה, שלכן יהיה משיח בן יוסף (שיהרג, כיון שיש קשיים בתהליך הגאולה, לא הכל מיד מושלם) כיון שהוא כוח יעקב להשמדת כוח עשו (עובדיה א,יח) שזה במיוחד בגאולה, שקשורה בהשמדת כוח הטומאה של עמלק (מעשו). העניין שיש עליות וירידות בתהליך הגאולה נאמר בדברי חז"ל: '"דומה דודי לצבי“ מה צבי זה, נראה וחוזר ונכסה, נראה וחוזר ונכסה. כך, גואל הראשון נראה ונכסה וחוזר ונראה... כך גואל האחרון, נגלה להם וחוזר ונכסה מהן' וכו' (שהש"ר פרשה ב). ובזמן שמשה נסתר במצרים הוכבדה העבודה, וכן כשנכסה המשיח יש קושי וסבל: 'רבי יוחנן בן קצרתה בשם רבי יונה אמר: אלו מ"ה יום שהוא נכסה מהם. ואותן הימים ישראל קוטפים מלוחים ושורשי רותם ואוכלין' וכו' (שם) הרי שיש עליות וירידות בתהליך הגאולה. אבל הכל תהליך אחד ארוך עד הגאולה השלמה. (אולי מ"ה יום נכסה, שאז אין מה לאכול, שזהו כעין תלונות בנ"י במדבר שאין להם אוכל, ומשה ענה "ונחנו מה" [שמות טז,ז]). והמשיח רוכב על חמור (זכריה ט,ט) רמז שכשבא לגאול באה הגאולה לאט, כהליכת החמור, ואת החמור מכים כדי שילך, שכך יהיו גם צרות.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע