דרשה לבר מצווה -פרשת שמיני

8/5/2017

 שבת שלום, 

בפרשתנו אנו רואים את הפעם היחידה בתורה  שבָּהּ כתוב: "וידבר ה' אל אהרון לאמור": ודווקא אחרי מות נדב ואביהו, ולמרות שהשכינה אינה שׁוֹרה אלא מתוך שמחה, ה' מתגלה לאהרון. כאשר חוזרים אחורה רואים שלא כתוב שאהרון התאבל על מות נדב ואביהו, כתוב רק "וידום אהרון", וזה אומר שאהרון לא היה עצוב על מות בניו אלא בירך על הרעה ממש כשם שמברך על הטובה ובאמת היה שלם עם זה שלהם טוב איפה שהם נמצאים.

מסופר על האדר"ת שלא היה מאחר לבוא לשום מקום והקפיד מאוד להגיע בזמן.                                                                                            כאשר נפטרה ביתו של האדר"ת, קבעו להיפגש בשעה 13:00 בפתח ביתו של הרב. הגיעה השעה  בה היו צריכים להיפגש והאדר"ת עוד לא הגיע, שלחו מישהו לקרוא לו והשליח חזר לאחר כמה דקות והודיע שהאדר"ת בחדרו ואינו מוכן לצאת. אז הלכו לשם ושאלו אותו למה הוא לא מוכן לבוא האדר"ת הגיע בשעה 13:30 ואמר לכולם למה הוא איחר הוא עוד לא היה מוכן והרגיש שלא יוכל לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה כמו אהרון שבירך על מות נדב ואביהו כשם שמברך על הטובה ורק עכשיו הוא הצליח להגיע לדרגה הזו.

והשתיקה של אהרון מובילה גם למשנה במסכת אבות שאומרת כך:      "שמעון בנו אומר: כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה ולא המדרש הוא העיקר אלא המעשה וכל המרבה דברים מביא חטא" (אבות, א', י"ז).

"שמעון בנו אומר: כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה"- שמעון בנו של רבן גמליאל שגדל כל חייו בין החכמים וראה את מעשיהם, הבין שהדבר שהכי טוב לעשות כאשר מבזים אותך ומעליבים אותך זה לשתוק וכן טוב לאדם להמעיט בדיבור שאין לו צורך לנשמה וחכמי הוסר אמרו: "נצור לשונך כאשר תנצור ממונך" וגם: "בהמעיט האדם את דבריו ימעטו שגיאותיו".

"ולא המדרש הוא העיקר אלא המעשה"- כלומר, גם בדברי תורה אין עיקר קבלת השכר אלא המעשה, וכל הדורש ואינו מקיים עדיף שישתוק ולא ידרוש      ונאמר בגמרא במסכת ברכות(יז.): "תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים שלא יהא אדם קורא ושונה ובועט באביו ובאמו וברבו ובמי שגדול ממנו בחכמה ובמניין שנאמר: "ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם"- נאמר לעושיהם ולא ללומדיהם.

"וכל המרבה דברים מביא חטא"- כלומר, כל המוסיף על מצוות התורה מביא חטא על עצמו, שכן מצינו בחווה שהרבתה דברים ואמרה: "אמר אלוקים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו" (בראשית, ג, ג)ובציווי ה' לא נאמר איסור נגיעה ורק חווה הוסיפה דברים ודווקא בגלל שהנחש דחף אותה שתיגע בעץ ולא קרה לה כלום היא חשבה שיהיה בסדר גם לאכול מעץ הדעת.                                                            וגם שלמה המלך אמר: "אל תוסף על דבריו פן יוכיח בך ונכזבת" (משלי ל, ו).

"ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה"- יש שני סוגי דיבור: א. דיבור הנוגע לגוף.
ב. דיבור הנוגע לנפש כמו למשל דברי תורה וכד' ומה שרבן שמעון בן גמליאל התכוון כשאמר שהוא לא מצא לגוף טוב זה לשתוק רק מדברי חולין הנוגעים לגוף ובהם באמת הכי טוב לשתוק ויש עוד משנה שאומרת "סייג לחכמה שתיקה".

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע