chiddush logo

הלכות יום העצמאות ויום ירושלים - הרב מרדכי אליהו זצוק"ל (1 תגובות לחידוש זה)

נכתב על ידי שלו, 25/4/2017

הלכות יום העצמאות ויום ירושלים 

על פי פסקי מרן הראשון לציון הרה"ג הרב מרדכי אליהו זצוק"ל

נלקט ונערך ע"י שלו שבתאי יצ"ו 

א.     עמידה בעת הצפירה ב"יום הזכרון לחללי צה"ל" עמידת דום לזכר הרוגים איננה מנהג יהודי אם כי אין בה איסור. אבל כדי למנוע מחלוקת וחילול השם ע"י כך שאנשים שאינם מבינים יראו בני אדם בעלי חזות דתית ויחשבו שאינם מתייחסים כיאות לזכר הנופלים, ראוי לכל אדם השומע צפירה לעמוד ולומר בלחש פרקי תהלים או תפילה אחרת[1].

 

ב.      אמירת וידוי ביום העצמאות ויום ירושלים – בימים אלו אין אומרים וידוי כיון שנעשו בהם ניסים לישראל[2]. ויש שאין נוהגים כן[3].

 

ג.       אמירת תחנון ביום העצמאות שהוקדם – כשה' באייר חל ביום שישי ויום העצמאות הוקדם ליום חמישי (ד' אייר), אזי יום העצמאות שהוקדם (לד' אייר) אין לומר בו תחנון, וביום שישי (ה' אייר) אומרים תחנון. לפיכך בכל שנה בה יום העצמאות מוקדם או נדחה, יש לומר תחנון ביום ה' באייר המקורי[4].

 

ד.      נוסח אחיד ביום העצמאות – עדיין לא נקבע נוסח אחיד לכל קהילות ישראל. יש נוסחאות רבות וסדרי תפילה שונים ממקום למקום. בישוב חדש ראוי לקבוע נוסח אחד קבוע ובו להתפלל בשנים הבאות[5].

 

ה.     חגיגות יום העצמאות ויום ירושלים אין כל ספק שבימים אלו נעשו לאבותינו ולנו ניסים ונפלאות, שהרי רבים עמדו לכלותינו, ובאמצעים דלים הקב"ה סייע שניצלנו מהם וידינו גברה על אויבינו. ברור הוא שניסים אלו שנעשו לנו, לא בזכותנו נעשו, אלא בזכות אבותינו ואבות אבותינו שצורפו כולם יחדיו[6]. לפיכך, על-פי ההלכה[7] כל מי שנעשה לו נס, חייב להודות ולהלל, לשבח ולרומם את ה'. דוד המלך התקין פרקים מיוחדים בתהילים שייאמרו ע"י מי שנעשה לו נס[8].

 

ו.       אמירת הלל בלי ברכה – בי"ח ניסן ה'תש"ט החליטה מועצת הרבנות הראשית שיש לומר הלל ללא ברכה בתפילת שחרית ביום העצמאות[9]. הספרדים נהגו לומר הלל בלא ברכה, ויש לאומרו אחר קדיש "תתקבל" שלאחר "ובא לציון". הנימוק לכך, כי אין זה חלק מהתפילה המקורית, ואין להוסיף על התפילות שתיקנו אנשי כנסת הגדולה[10]. ויש שאין נוהגים לומר הלל[11].

 

ז.       טעמים לאמירת הלל ביום העצמאות – הרבנות הראשית תקנה לומר הלל ביום העצמאות מסיבות הבאות: יצאנו מעבדות לחרות, משלטון זרים לשלטון עצמאי, שערי הארץ פתוחים לכל יהודי וריבוי מוסדות התורה בארץ, עד שאפשר לומר שלא היה כדורנו שיש בו כל כך הרבה ישיבות ומוסדות תורה וכו' – אלו הם סימני גאולה ודאיים[12].

 

ח.     תלמיד הנמצא בישיבה בה נוהגים לומר הלל בברכה בליל יום העצמאות ובליל יום ירושלים – אינו חייב לומר עמהם את הברכה[13].

 

ט.     קריאת התורה ביום העצמאות – אין להוציא ספר תורה במיוחד על מנת לקרוא קריאה מיוחדת ליום העצמאות. אם חל יום העצמאות בימים ב' או ה', יש לקרוא בתורה על הסדר, דהיינו את הפרשה של אותו שבוע[14].

 

י.       הפטרה ביום העצמאות – אין לברך שום ברכה, אלא רק מה שתיקנו אנשי כנסת הגדולה. לפיכך אין מברכים על קריאת ההפטרה ביום העצמאות. ויכול אדם לקרוא פרקי נביא לשבח את הקב"ה, אך אין לברך על כך[15].

 

יא.  גם כשיום העצמאות חל בימים שני או חמישי בהם מוציאים ספר תורה, אין לברך על ההפטרה[16].

 

יב.   הקדמת ודחיית החגיגות – אם מטעמים ארגוניים רוצים לערוך את החגיגות ביום הקרוב לה' באייר או לכ"ח באייר, בזה יש הבדל בין יום העצמאות ליום ירושלים:

§         יום ירושלים – החל בכ"ח באייר שהוא אחר ל"ג בעומר, ודאי אפשר להקדים או לאחר את מסיבת ההודיה, בה יעשו פרסומי ניסא בהלל והודאה לה'.

§         יום העצמאות החל בה' באייר, אי אפשר להקדים או לאחר את החגיגות. אם הסיבה כדי שיסבירו את ניסי ה' שנעשו לנו ויפארו את שם ה', ללא תזמורת, שירים וכד'[17] – אזי אפשר להקדים או לאחר. כמובן שאת כל החגיגות יש לקיים בגיל וברעדה, שמחה של מצווה ולא הוללות וכד'[18].

 

יג.    חשבון נפש – יום העצמאות אמור להיות מיועד לחשבון נפש מדיני, חשבון נפש של כלל עם ישראל. זהו יום שבו יש להתחזק בלימוד הנביאים ובמיוחד בנבואות העוסקות בגאולת ישראל[19].

 

יד.   תספורת וגילוח ביום העצמאות אין להסתפר ולהתגלח ביום העצמאות. הסיבה לכך, כי צריכים שיהיו שלושים ושלושה ימים שלמים שיש לנהוג בהם מנהג אבלות ולכן אין להסתפר או להתגלח בימים אלה[20].



[1] שו"ת הרב הראשי, תש"נ-תשנ"ג, עמ' 157.

[2] כף החיים, סימן ריח ס"ק ט; שו"ת הרב הראשי, תשמ"ח-תשמ"ט, סימן קפח, עמ' 458; מאמר מרדכי-הלכות לימות החול, פרק כב סעיף מ.

[3] סידור קול אליהו, מהדורת תשס"ב, עמ' קנו סעיף א.

[4] שו"ת הרב הראשי, תש"נ-תשנ"ג, סימן קלג, עמ' 306-307; שם תשמ"ח-תשמ"ט, סימן קפח, עמ' 458 הערה 6.

[5] שם, תשמ"ח-תשמ"ט, סימן קנ, עמ' 364-365.

[6] שם, סימן קפח, עמ' 457 סעיף ג.

[7] שולחן ערוך, אורח חיים סימן ריח; כף החיים שם ס"ק ט, לט.

[8] ראה לעיל, הערה 7; הערת הרב שמואל אליהו שליט"א: "והרב זצ"ל היה אומר כי צריך לעשות כמו 'הגדה של פסח' – על יום העצמאות, על כל הניסים הגדולים שה' עשה לנו בדורות האחרונים".

[9] שו"ת הרב הראשי, תשמ"ח-תשמ"ט, סימן קנג, עמ' 370-371.

[10] שו"ת הרב הראשי, תשמ"ח-תשמ"ט, סימן קפח, עמ' 457-458; שם, תשמ"ו-תשמ"ז סימן ריא, עמ' 512-513; עיין מאמר מרדכי-למועדים וימים, פרק א סעיף טז; סידור קול אליהו, מהדורת תשס"ב, עמ' תשב סעיף א.

[11] מאמר מרדכי שם; סידור קול אליהו שם.

[12] שו"ת הרב הראשי, תשמ"ח-תשמ"ט, סימן קנג, עמ' 370-371.

[13] שם, תשמ"ח-תשמ"ט, סימן ז, עמ' 32-33.

[14] שם, תש"נ-תשנ"ג, סימן קסז, עמ' 376-377.

[15] שם, תשמ"ח-תשמ"ט, סימן א, עמ' 20-21.

[16] שם.

[17] ועיין עוד שו"ע, או"ח, סימן תצג.

[18] וראה מסכת ברכות (דף ל, ב – לא, א); שו"ת הרב הראשי שם, סימן קפח עמ' 458.

[19] הרב שמואל אליהו שליט"א; הרב שמואל זעפרני שליט"א משם מרן הגר"מ אליהו זצוק"ל.

[20] קול צופייך, אחרי-קדושים תשס"א, גליון מס' 126; שם, בהר תשס"ו, גליון מס' 356; הרה"ג הרב שמואל אליהו שליט"א, בנו של מרן הראשון לציון זצוק"ל ורב העיר צפת ת"ו, ביאר פסק זה בתשובה באתר כיפה וזה לשונו: "סיבת הפסק בעניין הגילוח היא, כיון שהספרדים סופרים ל"ג ימים של איסור גילוח רק עד אחרי ל"ג בעומר ומפסיקים איסור גילוח אחריו. לעומת האשכנזים שיש להם ל"ג ימים כיון שהם אוסרים גילוח גם אחרי ל"ג בעומר. עוד יש הבדל שהאשכנזים מתגלחים ביום שמחה כמו ל"ג בעומר, והספרדים לא מתגלחים ביום שמחה כמו ל"ג בעומר. ואל תטעה ח"ו לחשוב שפסק זה הוא כאילו זלזול בחשיבות יום העצמאות. לא ולא. כי בבית המדרש של מו"ר אבי הרה"ג מרדכי אליהו (שליט"א) [זצוק"ל] נוהגים שמחה גדולה באותו יום כל הקהל יחד עם הרב. ורשמתי לעצמי עוד כמה דברים הנוהגים שם מלבד ההלל שאומרים בבוקר יום העצמאות: מקשטים את כל בית הכנסת בדגלים ובפרחים, באים עם בגדי חג, מתפללים ברוב עם, מודים על הנס בשירים ופיוטים, מדברים דברי תורה על הנס הגדול המתמשך הזה", עכ"ל. 




ב"ה זכינו והלכות אלו התפרסמו לפני שלוש שנים 

בסידור "גאולת אליהו" ליום העצמאות ויום ירושלים


עפ"י פסקי מרן הראש"ל הרה"ג הרב מרדכי אליהו זצוק"ל.

נוסח עדות המזרח.


הסידור מחולק לשני חלקים: 

1. הלכות וסדר תפילה מלא (מנחה, ערבית ושחרית ליום העצמאות ויום ירושלים) 

2. מאמרים ליום העצמאות ויום ירושלים.

 

המאמרים לימים אלו, שוכתבו מתוך שיעוריו של מרן הרב מרדכי אליהו זצוק"ל. פסקי ההלכה לקוחים מתוך סדרת ספריו שו"ת הרב הראשי ומאמר מרדכי וגליונות קול צופייך.

 

הסידור נערך ע"י שלו שבתאי – אברך בישיבת "המאירי" בירושלים וזכה להסכמתם וברכתם של הרה"ג שמואל אליהו שליט"א – רבה של צפת ובנו של הרב מרדכי אליהו זצוק"ל.  והרה"ג שמואל זעפרני שליט"א –ראש ישיבת "המאירי" ועוזרו האישי של הרב מרדכי אליהו זצוק"ל.

 

 להזמנות:

ישיבת המאירי: 02-651-3756

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (1)
מאירושולי (17/4/2022)
בה"ג כותב שלא אומרים הלל על הצלה של יחיד ואפילו מאה ואפילו כמה אלפים מכאן ברור שעל הצלה של עשרות אלפים ובודאי על הצלה של מאות אלפים חובה לומר הלל ולפי רוב הפוסקים כיוון שהלל על הצלה נלמד מק"ו הרי זה חיוב גמור מהתורה
מה שמופיע בראשונים ומובא בבני יונה ובחידה שלא אומרים הלל על הצלה של יחיד א אלא עד דמכנפי כולו ישראל אלו דברי בה"ג
מכנפי פרושו להתאסף לא להנצל הכוונה כפי שהסביר הבני יונה רבו של החידה שלא צריך באמת שכל ישראל יתאספו אלא צריך גמירות דעת שעם ישראל ירצה להודות על כזו הצלה
לכן כשבית המקדש ניצל בימי חזקיהו ובימי החשמונאים אף שהיו בארץ מיעוט שבמיעוט מסתמא כל ישראל ירצה להודות על כך לכן אומרים הלל בחנוכה ואם כך אין ספק שחובה מהתורה לומר הלל בברכה