הלכות ודברי תורה לפורים

נכתב על ידי עצה בפרשה, 8/3/2017

 בס"ד                                                                                                                               י"ד  באדר תשע"ז

 

                                      משנכנס אדר מרבים בשמחה - פורים שמח!

 

                           ליקוטי אור - במועדים - פורים

 

מספר דגשים למצוות יום הפורים הקדוש שיבוא עלינו לטובה ולברכה, ושנזכה לקיימו באהבה ובשמחה וטוב לבב:

 

מעות - זכר למחצית השקל - נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן

שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו

חז"ל (מגילה יג): "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל, לפיכך, הקדים

שקליהם לשקליו". ומכל מקום רשאי כל אחד להקדים את מתן המעות. ושיעור 'מחצית השקל' הוא סכום השווה

לכעשרה גרם כסף טהור, בהתאם לכך סכום המעות שיש לתת זכר למחצית השקל בארץ ישראל בשנה זו, הוא

בין 20-25 שקלים לנפש. ומכל מקום מי שקשה עליו לתת סכום זה מחמת מצבו הכלכלי, די שייתן מטבע אחד זכר

למחצית השקל, כלומר בארץ ישראל חצי שקל, וכן כל כיוצא בזה. והמחמיר להוסיף על סכום זה, תבוא עליו ברכה.

נהגו לתת בעבור כל בני ביתו גם על הקטנים, ונהגו לתת גם על העוברים. הסכום צריך להינתן לצדקה לעניים

והמהודר ביותר לתת לתלמידי חכמים עניים.

 

תענית אסתר - מנהג ישראל להתענות ביום י"ג לחודש אדר וצום זה נקרא "תענית אסתר" והשנה זה יוצא יום

רביעי הקרוב. ונראה שעדיף להקדים את נתינת זכר מחצית השקל כנ"ל ביום תענית אסתר לפני או אחרי תפלת

מנחה, ובכך גם מרוויחים מה שאמרו חז"ל (ברכות ו:)אגרא דתעניתא צדקתא(השכר של התענית – צדקה). והנה

לכם סגולה ידועה ובדוקה ליום נשגב זה: לקרוא מזמור כ"ב בתהילים: למנצח על-איילת השחר, ולאחר מכן כדאי

לבקש בקשה כללית על עם ישראל (שלום, אהבה ואחווה, גאולה ברחמים, משיח צדקנו וכן על זה הדרך), וכן בקשה

פרטית לכל אחד ואחד לפי ענייניו(בני, חיי, ומזוני וכן על זה הדרך), ובס"ד ה' יתברך ישמע תפילת כל פה, אכי"ר.

 

מקרא מגילה - כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותהּ בלילה ולשוב ולקרותהּ ביום,

שנאמר: "אלקי, אקרא יומם ולא תענה, ולילה ולא דומיה לי"ואין חילוק בין האנשים לנשים לעניין חיוב שמיעת

קריאת המגילה בלילה, כי אף הנשים חייבות בקריאה זו כדין האנשים, שאף הן היו באותו נס ההצלה שבימי מרדכי

ואסתר, ועוד שהנס נעשה על ידי אישה היא אסתר. ומחנכים את הקטנים שהגיעו לגיל חינוך לשמוע מקרא מגילה

(ואם יש חשש שהילדים יפריעו לקריאת המגילה יש להימנע להביאם). מכיוון שאין הכול בקיאים בקריאת המגילה,

וגם לא לכולם יש מגילה כשרה כתובה על גבי קלף, לכן אנו נוהגים לצאת ידי חובת קריאת המגילה מדין "שומע

כעונה", כלומר, מי ששומע קריאת מגילה ממי שקורא אותה מתוך מגילה כשרה, יוצא ידי חובת הקריאה כאילו

הוא קרא בעצמו.

 

בעת קריאת המגילה אסור לדבר בשום עניין עד לאחר הברכה שבסוף קריאת המגילה. צריך לדקדק היטב בקר

יאת המגילה, ובפרט יש להיזהר בזה בזמן ששומעים את השליח ציבור קורא במגילה, שלא לאבד אף מילה אחת

מן הקריאה במגילה, משום שלדעת רבים מהפוסקים (ומהם הרשב"א והר"ן ועוד), אם חיסר תיבה(=מילה) אחת

מהמגילה לא יצא ידי חובתו. ומכל מקום אם קרה לאדם שמחמת איזה רעש וכדומה לא שמע כמה מילים מקריאת

המגילה, יכול לקרות את אותן המילים מתוך המגילה שבידו, אפילו אם היא אינה מגילה כשרה אלא מגילה מודפסת,

ויזדרז בקריאתו וימשיך עד מקום שהשליח ציבור קורא בו, ואז ישתוק וימשיך לשמוע הקריאה מפי השליח ציבור.

אסור לאכול קודם קריאת המגילה, ולפיכך, נשים שהולכות בבוקר לשמוע קריאת המגילה, צריכות להיזהר ביום

פורים בבוקר, שלא לאכול עד אשר תשמענה בעצמן את קריאת המגילה. ומכל מקום מותר לשתות קפה או תה

או לטעום פירות קודם קריאת המגילה. וכן מותר לאכול אף עוגה או פת פחות משיעור כביצה (שהוא שיעור חמישים

וששה גרמים). והמחמירים שלא לטעום כלום קודם מקרא מגילה, תבוא עליהם הברכה.

 

משלוח מנות - נאמר במגילת אסתר לעשות אותם ימי משתה ושמחה "ומשלוח מנות איש לרעהו". ובמסכת

מגילה אמרו, משלוח 'מנות' שתי מנות לאיש אחד. ופירוש הדבר 'שתי מנות' היינו שני מאכלים שונים, או מאכל

ומשקה, כגון עוגה ובקבוק יין. והמנהג כיום לשלוח מיני מתיקה למשלוח מנות, ויוצאים בזה ידי חובה. וגם הנשים

חייבות לשלוח לחברותיהן משלוח מנות כי גם הם היו באותו הנס. וטעם המצווה הוא, שכאשר אדם שולח לחברו

תשורה ומנחההרי הוא מביע לו בזה את רגשי אהבתו אליו, ועל ידי כן נוטע גם בליבו אהבה ואחווה אליו.

 

מתנות לאביונים - שתי מתנות לשני בני אדם, (כי מיעוט 'מתנות' שתים, וכן מיעוט 'אביונים' שתים). היינו לא פחות משני

עניים, שנותן לכל אחד מתנה אחת. ומצוות מתנות לאביונים, אינה דווקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים

מעות(=כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. ירא שמים ייתן מתנות לאביונים בעין יפה ובסבר פנים

יפות, והנה שכרו ופעולתו לפניו. הנה מעיקר הדין אין קצבה במעות פורים, כי מן הדין מספיק בנתינת פרוטה(=חצי

שקל) ועל כל פנים, נכון שלא יפחות מסכום שיוכל האביון לעשות ממנו סעודת פורים (לדעת הרב עובדיה זצ"ל כ-20

₪ ולפי הרב אליישיב זצ"ל כ-50 ₪). ומוטב להרבות במתנות לאביונים יותר מלהרבות בסעודתו ובמשלוח מנות

לחברים, שאין שמחה גדולה ומפוארה יותר מלשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לבם הרי הוא

דומה לשכינה, שנאמר: "להחיות רוח שפלים ולהחיות נפש נדכאים"וכל המרבה לשלוח לרעים הרי זה משובח!.

 

והנותן מעות לגבאי צדקה, שהוא מחלקם לעניים בו ביום, יוצא ידי חובת מתנות לאביונים, ששלוחו של אדם כמותו.

וכן נוהגים רבים וטובים כיום, שהם נותנים לגבאי נאמן את כספי המתנות לאביונים, והוא שלוחם לתת את כספי

המתנות לעניים ביום הפורים. ועדיף לנהוג כן ממה שייתן בעצמו את המעות, לאביונים כאלה אשר אינו יכול לדעת

בוודאות אם הם ראויים למתנות אלו. ויש להיזהר ולשים לב שגבאי הצדקה הם אנשים יראי שמים, ולא לסמוך בעיניים

עצומות על ועדי הצדקה למיניהם.

 

משתה - נאמר במגילת אסתר: "לעשות אותם ימי משתה ושמחה". ואין שמחה אלא בבשר (ומצוה לאכול בסעודה

זו בשר בהמה דווקא) ויין. ומכל מקום, אם אינו יכול לאכול בשר בהמה כגון שהדבר מזיק לבריאותו - יאכל בשר עוף.

מצווה מדברי קבלה לאכול סעודה נאה ביום פורים. נאמר בגמרא מסכת מגילה: "חייב איניש לבסומי בפוריא – עד

דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". ואמרו בגמרא (מגילה ז:) שאדם חייב להשתכר בפורים עד שלא ידע להבחין

בין ארור המן לברוך מרדכי, ומרן בשלחן ערוך הביא דין זה להלכה (סימן תרצה סעיף ב) אין הכוונה שישתכר, שהרי

השכרות איסור גמור הוא, אלא רק שישתה מעט יותר מדרכו והרגלו, וכך נהגו רבים וטובים מגדולי ישראל במשך

כל הדורות

 

יהי רצון מלפני אבינו שבשמים, שעל ידי שנקבל עלינו את שמחת הפורים בשירים וריקודים, מתוך הכרת הטוב על

כול החסדים האין סופיים, הגלויים והנסתרים, שהמלך מלכי המלכים הקב"ה, עשה עושה ויעשה עם ישראל, נזכה

לקבל את התורה ולעשות תשובה מאהבה ומיראה, כמו שכתוב: 'קיימו וקבלו'. ועל ידי כך נכניע את קליפת המן

ועמלק שבכל דור ודור קמים עלינו לכלותינו, ויתבטלו כל הגזרות הקשות והנוראות מישראל מבית ומחוץ, כי על ידי

זה הקב"ה מצילנו מידם, וישמע זעקתנו ותפילתנו ביום קדוש זה, ויפר עצתם ויקלקל מחשבתם, עוצו עצה ותופר

דברו דבר ולא יקום, כי עמנו א-ל!, כמו שכתוב (אסתר)'ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם –

ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר'!                                     

 

                               פינת העצה - מתורותיו של רבי נחמן מברסלב

 

על ידי שמחת פורים בהמחאת כף ורקודין, על ידי זה ממשיכין בחינת קבלת התורה בנגלה ונסתר, שהיא בחינת

הארה הנפלאה של מרדכי ואסתר, וזוכין לקיים מצות ספירת העומר כראוי, ומכניעין קליפות המן עמלק יימח שמם,

ונתבטל הגאווה והעבודה הזרה והכפירות, ונמשך אמונה גדולה וחכמה דקדושה, וחיים ואריכות ימים, וממתיקין

את כל הדינים, ונתבטלין כל הגזרות מישראל (סימן מועדי - ה' - פורים, אות א).

 

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע