בס"ד

מתכוננים ומתגעגעים

כתבה שפורסמה בעיתון מרווה לצמא

"וכשגמרנו את התפילה בישבנו ע"י שלחננו נתן החפץ חיים דפיקה בשלחן ודממה השתררה בחדר"* עדות מרתקת על החפץ חיים נחשפת כאן לראשונה במכתב שנמצא לאחרונה ע"י נכדכותב המכתב * המכתב ופשרו: יותר ויותר יהודים מתכוננים לביאת המשיח ולבניין בית המקדשכקריאתו של החפץ חיים ע"י לימוד ההלכות והמצוות בבית המקדש * שיחה מרתקת עם חושף המכתב הרב יהונתן שטנצל הי"ו, מראשי ארגון "אמר אביי", שקם ואמר: אני יגשים את התכנית שבמכתב; אני נענה לקריאתו של מרן החפץ חיים זי"ע!* מרתק!

לפני כחצי שנה, געש ורעש עולם היהודי.לראשונה במאה השנים האחרונות, נחשף תיעוד מרתק ומדויק בו נראה מרן רבי ישראל מאירהכהן זצ"ל, בעל החפץ חיים, מגיד ליטול חלק בכנסייה הגדולה שהתקיימה בוינה עלידי אגודת ישראל לפני מאה שנה. עד לאותו יום, הייתה דמותו של החפץ חיים מוכרתבציבור, אם על ידי תמונתו המפורסמת ואם מתמונות אחרות. כעת היה זה תיעוד חי ונושם,של החפץ חיים - שנכנס לבניין ההתכנסות - לצד גדולי ישראל נוספים מהמאה הקודמת, וזהעורר את ההתרגשות העצומה.

אולם, שנה ומחצה קודם לכן נחשף מכתבמעניין שכתב הגאון רבי יונה שטנצל זצ"ל - מי שמוכר יותר בעולם היהודי ע"ילוח המשנה וההלכה היומית שחיבר - בגנזי בנו, הרה"ג ר' שלמה שטנצל ז"ל.במכתב, מגולל ר' יונה התרחשות מופלאה שהייתה בביתו  של מרן החפץ חיים בראדין, לה היה עד,  בשנת תר"צ יום או יומיים אחרי חג הפסח לאחרתפילת שחרית שהתפלל במחיצת גדול הדור.

מי שמצא את המכתב הוא הנכד של ר' יונה ובנו של ר' שלמה, הרב יהונתן שטנצל הי"ו, שהמכתב שחשף עורר אותו לעשות מעשה,ומאז סדר יומו השתנה לחלוטין, כשמטרה יקרת-ערך אחת מול עיניו: להכין את העם היהודילקראת בניית בית המקדש שעתידה להיות היום או מחר! המטרה הזו ניצבה גם לנגד עיניושל החפץ חיים, ור' יהונתן לקח על עצמו להמשיך במשימה, ומדהים לגלות עד כמה התפשטההמשימה הזו, במקביל לפעילות של איש-שיחנו...

דבר המכתב נחשף כאן לראשונה  !

*

ר' יהונתן מקדיש את רוב ימיו ולילותיו בבית המדרש, יחד עם החברותא, הגאון רבי דוד הירשמן שליט"א, מתלמידי החכמיםבירושלים של מעלה, וכך הוא מספר:

"כידוע, זקיני רבי יונה ז"ל,חיבר את התכנית של ההלכה והמשנה היומית, לפיה לומדים כיום מאות אלפי יהודים משנהוהלכה. אבי, רבי שלמה ז"ל, המשיך ופיתח את התכנית ואף יזם את מעמד בחירת חתן  המשנה הארצי, בהם נבחרו  חתני המשנה , תלמידים רבים, שכיום מרביצי תורה,רבנים  מגידי שיעורים ודיינים מוכריםוידועי שם.

"לפני כשנתיים, לאחר פטירתו של אביז"ל, עשיתי סדר במסמכים שהשאיר אחריו, ולהפתעתי מצאתי מכתב מרגש וארוך מזקיניר' יונה ז"ל, אותו כתב בשנת תש"ט לגדולי ישראל. במכתב הוא מעלה תיעודמרתק מביקור בראדין, לשם הגיע במטרה לקבל ממרן החפץ חיים זצ"ל, הסכמה לספרשכתב אביו ז"ל.

"תוכן המכתב, מרתק ביותר. הרגשתישהמכתב מדבר עלי ולכן אני מצווה לעשות, כאילו מפי הכהן הגדול מאחיו מרן החפץ חיים.כך כותב סבא: 'זכורני כשביקרתי ברדין אצל הסבא קדישא החפץ חיים זצ"ל, זה היהבשנת תר"ץ וזה היה תיכף אחרי חג הפסח יום או יומיים, בבקר הכירו שיש לו מהלומר. וכשגמרנו את התפילה בישבנו ע"י שלחננו נתן דפיקה בשלחן ודממה השתררהבחדר. פתח ספר מלכים והתחיל לדבר לאנשים שעמדו אז סביבו. זה לשונו:

שואלים: בקרוב נבנה בית המקדש איך? איןחכמים, אין נביאים, מי יבנה בית ה'? והתחיל לשאול שאלות ותיכף נתן תשובות לזהותיכף התחיל לקרוא פסוק בפסוק מלכים ז' וישלח המלך שלמה ויקח את צירם מצר בן אשהאלמנה הוא ממטה נפתלי ויהיה איש צרי חרש נחושת וימלא את החכמה ואת התבונה ואת הדעתלעשות כל מאלה בנחושת ויבוא אל המלך שלמה ויעש את כל מלאכתו, והמשיך: הנה בן אשהאלמנה, אביו בעל מלאכה צורף נחושת, וה' נתן בו חכמה ובינה ודעת לעשות את מלאכתהמקדש. אין צורך בנביאים אין צורך במיוחסים אין צורך בחכמים רק שיגיע זמן בנייןבית המקדש, ה' נותן תבונה ודעת לבנות בית המקדש למי שיש בו לב שלם ותם, בן אלמנה,בן לאיש בלתי מוכר בעל מלאכה' - - -

"סבא מתאר במכתב את ההתרגשות שאחזהבו: 'את זה שמעתי מפי קדשו בעמדי אז על ידו, דמעות זלגו מעיני ואינני שוכח את הפרטהזה, וזכורני שבזמן שקרא את הפסוקים הנ"ל הי' בעיני כאילו אני שומע אותם מאתנביא בישראל, ואולי הגיע הזמן שיתקיימו דבריו של אותו צדיק'.

"ר' יונה מציע במכתב איך צריךלפעול: 'בוודאי חובה עכשיו על עם ישראל ומכ"ש על אנשי שלומי אמוני ישראלשנהי' מוכנים לזמן הגדול הזה, שנהיה' ראויים ונזכה בקרוב בימינו לחידוש בית מקדשנוולא יהי' עיכוב מצדנו בזה שלא נהיה מוכנים מבחינה מעשית לכל האחריות אשר בניין ביתהמקדש מחייב אותנו. מה יש לעשות בכדי שנהיה מוכנים לבניין בית מקדשינו? בכדי שנהיהמוכנים ומוכשרים לכל זה, הנני מציע להקים בניין גדול למטרה זאת, רצוי שמכון זהיימצא בירושלים עיר המקדש אך ייתכן גם באחת הערים מערי הארץ, אשר בתוכו ירוכזוצעירים מופלגים בתורה ת"ח גדולים, יש לבכר פרחי כהונה צעירים כוהנים מאחרים,ובאם לא יימצא מספר מספיק של ת"ח מבין הכהנים יש לצרף גם ישראלים עילוייםושמה יתעסקו רק בענייני בית המקדש וקרבנות וכל העניינים הנוגעים להנ"ל'.

"וכך ממשיך סבא ומציע לחלק אתהלומדים לקבוצות, קבוצה אחת תתמחה בבניין בית המקדש, בתכנית האדריכלית שבו,בהנדסאות ובמקומם של כל הכלים, המזבחות והעזרות. הקבוצה השנייה תעסוק במידות הכליםוהבגדים במקדש עד מציאת כל החומרים על ידי לימוד מעשי והתקשרות עם ימאים וזואולוגים,הקבוצה השלישית תתמחה בהלכות כהונה, טומאה וטהרה, פסול ויחוס בכוהנים הקבוצההרביעית תלמד את כל דיני הקרבנות ביסודיות, כולל הנהגת הלוויים במקדש ותרומותהשקלים. סבא קורא במכתבו להקים את 'קרן המקדש' ומבכה את חורבן הבית העומד בשיממונו.לא התאבלנו על הגלות מארץ ישראל, וממילא אין שמחתנו שלימה  על שיבתנו ארצה – הוא קובע – התאבלנו על חורבןהבית, ולכך אנו צריכים להתכונן כראוי".

- רק מהמכתב הזה נודע לך שהחפץ חיים עודאת העניין?

"לא. זו עובדה ידועה ומפורסמתשהחפץ חיים, שהיה כהן מיוחס, עמל בכוחות רבים להחדיר את הנושא של 'ציפית לישועה'בקרב כלל ישראל. הוא שאף שעם ישראל, מכהנים ועד ישראלים, ישלטו היטב בהלכות ביתהמקדש והקרבנות. החפץ חיים טען שאם לא יודעים היטב מה היה בבית המקדש, אם לאבקיאים בסדר העבודה שהיה בבית הגדול והקדוש לעם ישראל - לא יודעים למה להתגעגע.ומשלא מתגעגעים - איך נצפה ונייחל באמת לגאולה ולבניין בית המקדש?

 "כידוע החפץ חיים פתח בראדין ובעוד מקומות,כוללים ללימוד קדשים, וכן חיבר בנושאים הללו ספרים שונים כמו 'תורה אור', 'ציפיתלישועה' ו'ליקוטי הלכות' על קדשים.

"הנה כותב החפץ חיים (מכתביהח"ח סימן ו'): 'כלל ישראל מאמינים בביאת המשיח ושיבוא אליהו הנביא לבשרנומקודם על בואו, ובכל תפלה ותפלה אנו מתפללים לה' שישלח לנו משיח... ואם כן אחיורעי, לפי דברנו אלה, לו יהא שאפילו אם יבוא אליהו הנביא וגם משיח צדקנו בימינו,הלא נהיה צריכים להתחיל תיכף בעניני הקרבנות ושאר העבודות שבמקדש, ולזה הלא נחוציםלנו כהנים שידעו דיני הקרבנות, ובלא כהנים אין לנו תועלת בבנין המקדש, ולבסוף איןמצוי לנו לעת עתה אף כהן אחד שידע דיני הקרבנות כראוי, כמה מהבושה והכלימה תשיגנואז ואנה נוליך את חרפתנו, שאז יוודע שתפלותינו ובקשותינו לביאתו היו רק מהשפהולחוץ ולא באמת ובתמים ובלב שלם, כי לו חפצנו באמת שיבוא הלא היה לנו להיות מוכניםלזה, ואמנם אין הדבר כן' - - -

"בהמשך מכתבו הוא קובע נחרצות שאםהיה נביא בזמן הזה, ברור לו כשמש שהיה מבקש ללמוד את הלכות בית המקדש, בדיוק כפישציווה ה' לחגי הנביא!

"החפץ חיים מסיים את מכתבו הזה: 'עלינולהכין את עצמנו בכל מאי דאפשר בידיעת הקודש והמקדש, ובפרט הכהנים והלויים עליהםהמצוה והחובה הזאת ביתר שאת, שהם הם יהיו הנתבעים הראשונים מדוע לא הכינו את עצמםלעבודת הקרבנות. וגם הישראלים התלמידי חכמים צריכים לדעת דיני הקרבנות כדי שיהיהלכהנים ממי לשאול דיני הקודש והמקדש כמו שהיה לפנים אצל הסנהדרין יושבי לשכתהגזית, וגם כשיבוא אליהו ימצא הרבה כהנים בתוך הישראלים שנתערבו בתוך הגלות המרהזה'. הוא מוסיף ואומר שרק אם נכין עצמנו בלימוד דיני המקדש והקרבנות, נוכל באמתלתבוע מהקב"ה 'שישלח לנו משיח צדקנו, כי כבר אנו מוכנים לבואו, ואז בודאיישלח את אליהו הנביא ומשיח צדקנו במהרה'.

"במכתב אחר (להלן שם סימן ז') קוראהחפץ חיים לתלמידי חכמים לקבוע חברותות עם כהנים ולהדריכם בהלכות המקדש והקרבנות,וכן קורא הוא לעשירים לשכור תלמידי חכמים כדי שילמדו את הכהנים בינה בהלכות אלו.

"החפץ חיים במכתבים אלו מתרעם עלתלמידי החכמים שקובעים את לימודיהם בכל סדרי הש"ס מלבד סדר קדשים, בתואנהשאין כמעט מפרשים על סדר זה. החפץ חיים עומד ומונה את כל הספרים המבארים היטב אתסדר קדשים".

-       ומה קרה כשמצאתם את המכתב?

"אהיה גלוי איתך, עד לפני שנתיים, עד שמצאתי את המכתב, לאלמדתי ולא התעסקתי בקדשים. לא הייתי מחובר לנושא. למדתי 'בבא קמא' ו'בבא מציעא'בדיוק כמו שכולם לומדים. נכון, אמרתי בתפילה 'שיבנה בית המקדש במהרה בימינו',  לא בכל יום אמרתי  את הקרבנות בתפילה, וגםשאמרתי  אני לא יכול לומר לך שידעתי היטבאת פירוש המילות -

"וכשאמרתי בקרבנות את 'תנו רבנן',בכלל לא הייתי מוצא את ידי ורגלי. לא הייתי מבין איך רגע לאחר שהתנא אומר ש'שלושמאות שישים ושמונה מנים היו בה', הוא אומר 'ואחד עשר סמנים ביו בה'. הייתי אומררגע, 365 סוגים או 11? וכשהתחלתי לספור, הייתי מוצא יותר מ-11, מה עם 'בוריתכרשינא'? זה לא סוג נוסף? לא התעמקתי מספיק במה שאמר רבן שמעון בן גמליאל שבוריתכרשינא לא היה סוג נוסף אלא 'ששפין בה את הציפורן שתהא נאה'. ועוד כהנה וכהנה.

"אולם לאחר שהמכתב נחשף וראיתיתכנית שיורדת לפרטי פרטים, אמרתי לעצמי, זהו, המשימה של זקיני ואבי הושלמו. התכניתללימוד משנה והלכה יומית נפוצה בכל העולם. עלי לעמוד ולהפיץ את דבר תוכן המכתב, אתאוות נפשו של החפץ חיים כפי שעמד ודרש. לא רק התיעוד שלנו צריך לרגש אותנו, אלא גםויותר מזה, הבקשה והמשאלה שלו.

"וכך הרגשתי פתאם תחושה פנימית ללאכל הסבר, שעלי להתעסק בנושא של קדשים. הקב"ה האיר את עיני, למדתי את הסוגיותוההלכות, ועולם שלם ומופלא התגלה מול עיני: סדר היום המרתק והמיוחד שהיה בביתהמקדש! עוד באישון ליל, כשעה לפני עלות השחר, היו הכהנים משכימים קום ופוניםלמנהרה שהייתה פתוחה בבית המוקד  לטבולבמקוה שהיה ממוקם מתחת לבית המקדש. לאחר מכן מגיע הממונה, נוקש על הדלת בהר הבית,הכהנים פותחים לו, ואז נערכת ההגרלה (פיס) מי יעשה 'תרומת הדשן'. זו הוצאת האפר שלמזבח העולה לכיוון מזרחו של מזבח. התיאור של ההגרלה הוא מרתק. הורדת המצנפת מראשושל אחד הכהנים שממנו החל ההגרלה  ("כן. הוא עמד גלוי ראש בתוך העזרה לצורךכך") והפיס שנערך ביניהם. היכן נערכה ההגרלה? לשיטות רוב הפוסקים בבית המוקד,ולשיטת הרמב"ם בלשכת הגזית.

"לאחר ההגרלה 'בולשין את העזרה',הכהנים נחלקו לקבוצות,  הם החזיקו אבוקותבידיהם על מנת  להאיר את העזרה החשוכה אלופונים למזרח ואלו למערב, במטרה לבדוק אם כל הכלים מוכנים על מקומם לקראת יוםהעבודה בבית המקדש. היה ארגון, סדר, שיטה, היו נהלים מסודרים, בית המקדש היה כמוארמון של מלך, שכל אחד בו יודע את תפקידו, ולא היה רגע דל של הפקר. הרמב"םכותב שבית המקדש הוא 'פלטרין של מלך', והמשנה בתמיד מפרטת את סדר השמירה בביתהמקדש כשרבים מהמפרשים כותבים על מה שכותבת המשנה בתמיד "והרובים שומריםשם"  שהשומרים היו כהנים אף פחות מגיל13, אלא שהם חולקים האם הם לבשו בגדי כהונה בתפקידם כשומרים, שהרי הגיל הרשמי שבוהיה לכהן מותר לעבוד עבודה בבית המקדש, היה גיל 20. על-כל-פנים, היתה שמירה, הריזה ארמון, פלטרין של מלך".

אנו משוחחים עם הרב שטנצל, אבל ניכרשהוא לא כאן. בעיני רוחו הוא רואה את ההמולה הרבה שבעזרה, ההמולה המסודרת, ועוקבאחר עבודתו של הכהן. הוא ממשיך לתאר את סדר הליכתו של הכהן, ומכניס אותנו לתוךדיון סוער שנידון בכוללי-קדשים שהקים בשנתיים האחרונות, האם הכהן - כאשר הלךלימינו של מזבח בדרך הליכתו - הראה את גבו לפתח מזרח, או שמא היה הולך לאחוריובאותו כיוון כדי שפניו יהיו נגד ההיכל. קשה, קשה לעצור אותו משטף דיבורו בשעה שהוא'חי' כולו את הנושא הזה".

-       מדוע כל כך 'תפס' אתכם הנושא לאחר חשיפתו של המכתב?

"כי מאז שראיתי את המכתב, התחלתילעקוב אחרי כל מה שהחפץ חיים כותב בנושא, וזה ריגש אותי ביותר. החפץ חיים אומר:תארו לעצמכם שהמלך אמור לבקר בביתנו ואיננו יודעים באיזה יום ובאיזו שעה הוא יבוא,איזה פנים יהיו לכך שהבית מלוכלך ולא מאורגן, כמו במוצאי שבת, ולפתע המלך ינקושבדלת? אלו פנים יהיו לנו כשנצטרך לקבל כך את המלך? הרי אפילו אם נמשיל את הדברלגדול בישראל, שלפתע מופיע בבית שלי בזמן שכזה, כשהרצפה מלוכלכת, הכיור מלאיםבכלים משומשים, כבר אין דגים ואין בשר, חייבים לרוץ לקנות, חייבים לנקות, כלום לאמאורגן, איך נראה את הפנים שלנו? זה מה שהחפץ חיים טוען ואומר, שאם כלל ישראל יידעאת ההלכות, הרי שההכנה שלו תהיה ראויה.

"החפץ חיים מחדש כאן אף חידש מפתיעביותר! שהרי למעשה, ישראלים לא מורשים לעבוד בבית המקדש, אבל מצד שני אמרוחז"ל: 'כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה', נמצא שביום הזה, יהודי'ישראל' שלומד את הלכות קרבנות ובית המקדש לדוגמא מסכת תמיד,  מסכת מידות, מסכתזבחים,  מסכת מנחות,  נחשב כאילו והוא כהן. כך הוא כותב במכתב (מכתביהח"ח סימן ח'): 'יש יתרון ללימוד ענינים אלו משאר ענינים שבתורה, דכל עניניםשבתורה כשהוא לומדם מקיים בזה מצוות לימוד תורה בלבד, אבל בלימוד ענייני הקרבנותמחשיב לו הקב"ה כאילו הוא מקריב קרבן... עוד אמרו שם חז"ל על הפסוק ובכלמקום מוקטר מוגש לשמי... אלו ת"ח שעוסקים בהלכות עבודה, מעלה אני עליהם כאילומקריבים ומגישים לשמי'...

"כלומר, בעוד שכאשר משיח יבוא, הואלא יוכל לגשת ולהקריב, הרי שהיום לפני ביאת המשיח - יש בידו להקריב! על ידי לימודההלכות!

ודרך אגב תלמידי החכמים שידעו את ההלכותיוכלו  גם לקבל משכורת מתרומת הלשכה על מנתללמד את הכהנים את ההלכות...

"החפץ חיים מוסיף ואומר שלדעתואריכות הגלות תלויה בכך! כי איך יכול להיות – שואל החפץ חיים – שנתקיימו בנו כלהסימנים של ביאת המשיח ועדיין לא ניכרת ההתעוררות מלמעלה? משיב החפץ חיים שעדייןחסרה ההכנה לביאתו על ידי לימוד הקדשים, ומיד כאשר נקיים זאת, יתקיים בנו 'הנהאנכי שולח לכם את אליהו הנביא'.

החפץ חיים ממשיך: 'ואל יאמר האומר,שכאשר יבוא אליהו הנביא, תתעורר רוח ממרום, ונדע כולנו ידיעת התורה בכל פרטיה,ובתוכם יתגלה לנו גם ידיעת סדר הקרבנות שידיעתנו מועטה בענינים אלו. אמת הדבר,שכאשר יתגלה כבוד ה' בעולם בודאי תנוח עלינו רוח ממרום על כל בשר... אבל צריך לדעתכי השפעת הרוח תהיה כפי ההכנה שהכין כל אחד את עצמו מקודם אם מעט ואם הרבה'. במכתביםמגולל החפץ חיים את תכניתו להקים בעיר ריגה את לשכת הכהנים, בה יוכשרו כהניםלעבודת בית המקדש.

"מובן שכאשר ראיתי עדות חיה של סביעל החפץ חיים שהנושא בער בעצמותיו, ואת התכנית המלאה של סבא ליישום שאיפותיו שלהחפץ חיים, הרי שזה עורר בי את הנושא. אני רואה כאלו דברים של החפץ חיים, שיכוליםלקרב את הגאולה השלימה, ואשב בחיבוק ידיים?!"...

*

- מאז שהתחלתם לפעול בנושא אתם רואיםהתקדמות?

"זה לא רק מאז שהתחלתי לפעול, כברבארבע השנים האחרונות קיימת מגמת עלייה בלימוד קדשים, אם עד אז היתה ישיבת בריסקמהבודדות שעסקו בלימוד קדשים, הרי שבשנים האחרונות ממש מתרחשת מהפכה בקרב הלומדים.היום קרוב ל-5,000 אברכים עברו מלימוד דברים אחרים ללימוד סדר קדשים, בדיוק כפישהחפץ חיים רצה. אפשר למצוא אותם ברשת כוללי 'עטרת שלמה' של הרב סורוצקין, בישיבתמיר, ובכולל 'תורת הקרבנות' של הרב רוזנבלום בבני ברק  וישיבת הכהנים של הרה"ג רבי ישראלאייזנבלאט בירושלים ועוד".

בעקבות המכתב,  ר ' יונתן הוא אחד מראשי ארגון'אמר אביי' שמטרתו להפיץ את לימוד הקדשים בקרב בני התורה. אחד הכוללים המרכזיים של'אמר אביי' הוקם ברמת בית שמש בשכונת חסידים. כך הוקם כולל לקדשים לבני חו"ל,וכך נפתחים כוללים נוספים בזה אחר זה כפטריות אחר הגשם ללימוד קדשים. הרב שטנצלמתרגש: "זה מעניין מאוד. עולם התורה קם בארץ ישראל לפני 70 שנה, נפתחוישיבות, הוקמו כוללים, אך כל הנושא של לימוד קדשים והלכות בית הבחירה היה מונחבקרן זווית. אמרו: זה לא נוגע למעשה. לפתע אני חש שמשהו קורה! איך פתאום החלו אלפיבני תורה לאמץ את לימוד קדשים בחדווה ובהתלהבות? זה אומר שמשהו גדול מתרחש כאן,אין לי ספק שהקב"ה מעיר את הלבבות, פתאום מבינים שצריך להתעורר. איך שכבהמכתב של סבא שלי משנת תש"ט בתוך קלסר מצהיב, ואף אחד לא ידע על קיומו,ופתאום לפני שנתיים,  לאחר פטירת אביזצ"ל, בעיצומה של ההתעוררות הגדולה ללימוד קדשים, היא נחשפת ותוכנו מרעיש עולמותומדהים. אתה רואה כמו עדות חיה של החפץ חיים למה שכותב ומתחנן במכתביו".

*

לצדו של הרב שטנצל עומדים יהודים תלמידיחכמים משכמם ומעלה שיחד מפיצים את מעלת חשיבות לימוד מקדשים. אחד מהם הוא הגאוןרבי דוד הירשמן, שבשנה האחרונה עורך מחדש יחד עם הרב שטנצל את משניות מסכת תמיד עםכל שיטות הראשונים בצורה ברורה ובהירה. ר' דוד מספר שבישיבת בריסק היה נהוג מזהעידן ועידנים ללמוד קדשים, אך לא הוכשרו לכך בצורה מעשית. פעם אחת נכנס יהודית"ת ושאל והתעניין  איך עושים קמיצהבמנחות בבית המקדש ת, איך מיישמים אותה למעשה. התלמידים לא ידעו. נכנס  רבי יושה בער בנו של הגאון הגרי"ז מבריסקזצ"ל אל היכל הישיבה, הכה על בית בית המדרש, הביא סולת וכל החומרים שלה'מנחה' והראה להם דוגמה מוחשית להכנת המנחה. הוא אמר להם, לא די בידיעת השיטות,אלא צריך לדעת זאת למעשה.

ארגון "אמר אביי" שהוקםלע"נ רבי שלמה שטנצל, יוזם עשרות שיעורים כאלו. הרב שטנצל ועמיתיו כמו הרב הירשמן,רבי ישראל אייזנבלט  ועוד מבקרים בישיבותובבתי מדרשות ומוסרים שיעורים בהמחשה מדויקת, איך מכינים מנחת מחבר, מנחת סולת,מנחת חביתין ועוד. הוא בחוש את הלבונה בתוך השמן והסולת, והתגובות תמיד מפתיעותומדהימות. "כשאתה רואה את השיעורים האלו, אתה חי את בית המקדש, אתה חש ומרגישבעבודת הכהנים. זה אחרת לגמרי" – אומר לנו הרב שטנצל.

הוא מוסיף ומספר עוד על גדולי ישראלשעסקו בתורת הקרבנות וחיו בהם: "הגרי"ש כהנמן, הרב מפוניבז זצ"ל,היה כהן. בסוף ימיו נותרה לו בפיו שן רקובה שגרמה לו כאבי תופת, אך הוא סירב לעקוראת השן המכאיבה, הוא אמר: אני כהן ולכהן חסר שניים אסור לעבוד בבית המקדש כי הואבעל מום. אני רוצה לשרת בבית המקדש! החפץ חיים היה 'מתאמן' בעלייה וירידה על כבש של  עגלת הסוס  בעירו ראדין,  על מנת לראות אם הוא יוכל לרוץ על הכבש שלהמזבח, בכדי להתכונן לקראת העלייה על המזבח. פעם שאלו את החזון איש: אם יבנה היוםבית המקדש, האם יש די יהודים לסנהדרין. החזון איש לקח רשימה ורשם שמות של ת"חמופלגים"...

- אנו רואים שבכל יום אומרים אתהקרבנות. חיים את זה.

"כן, אבל אנו רואים שהיצה"רחושש מאוד מלימוד הקרבנות. לצערנו אנו רואים בבית הכנסת שמתחילים בשחרית ב'הודו',ובמנחה מתחילים תיכף 'אשרי', ומה עם הקרבנות? מדוע זמני התפילות לא נקבעים בכלהמקומות מותאם לאמירת הקרבנות? הרי בזוה"ק מאריך רשב"י בפרשת וארא שכלמי שמכוון בפרשת הקרבנות בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ברית כרותה בין הקב"הוישראל שהמקטרגים להמזכירים עוונותיהם של ישראל לא יוכלו להזיק להם. הרי כל אחדחושש מקטרוגים, לצערנו הגדול אין משפחה שאין בה, צרה, מחלה, צער גידול בנים,פרנסה, יש כ"כ הרבה בעיות ויש כ"כ הרבה מקטרגים ועונות. אז הנה, יש בריתכרותה! זה חזק יותר מהבטחה, לכווין בקרבנות.

"אחת מהשאלות הראשונות ששואלים אתהאדם לאחר פטירתו, היא: ציפית לישועה. איך מצפים לישועה? לומדים מסכת תמיד, עםתפארת ישראל, שמסביר בצורה מדהימה. כשמבינים איך זה היה, נדלק ניצוץ של התלהבות,ואז כל ההסתכלות היא אחרת, כל ביקור בירושלים ובכותל, הוא במבט שונה וגבוה יותר,לומדים היכן בית המוקד, בית הניצוץ, בית אבטינס, ומקבלים געגועים לבית המקדש. זהוה'ציפית לישועה!' - - -

הרב שטנצל שמאחוריו כ-2700 שיעורים  בקול הלשון וברשת המחשבים  בנושאים  שונים ובבית המקדש ועבודתו, שוקד כעת יחד עםעמיתו הרב הירשמן, על ספר ראשון מסוגו, על מסכת תמיד ומידות , הם שכרו אומן תלתמימד,  שעושה עבודות תלת מימד לפרויקטים שליוקרה בהרצליה פיתוח  ובסביון  שימחיש את בית המקדש, במדויק לפי כל השיטות, עללשכותיו וחדריו, ברמה גבוהה במיוחד, ולהמחיש את שיטות הראשונים כשכל ס"מ בביתהמקדש נבדק ונחקר עד ליסוד, וכך נוצרת היצירה המופלאה שתגרום לעוד המוני לומדיםלהתעסק בהלכות אלו.

הרב שטנצל: "אני חש, מין תחושה פנימית כזו, שיש לי שליחות לחבר את כלל ישראל לנושא של הקדשים. אם נדע מה היה שם –נתגעגע ונערוג לגאולה! ואם נצפה למשיח – הוא בא יבוא! כך הבטיח החפץ חיים!"וכך אנו אומרים מידי יום "אז ישיר משה" והגמרא לומדת מדוע לא כתוב אז שרמשה, ומדוע כתוב אז ישיר מזה ההוכחה לתחיית המתים מהתורה. .