תורה למעשה – פרשת משפטים
נכתב על ידי אורן מס, 24/2/2017
תורה למעשה – פרשת משפטים
כא,ב-ו: כי תקנה עבד עברי, שש שנים יעבד: תורה למעשה: עבד עברי יעבוד שש שנים, ובשנה השביעית ייצא לחופשי (ב). אם ייכנס לתקופת העבדות כשהוא נשוי, גם אשתו תצא עמו לחופשי(ג). אם אדונו יתן לו אשה בתוך כדי תקופת עבדותו, בשנה השביעית - האשה וילדיה יישארו אצל אדונו, והוא ייצא לחופשי לבדו (ד). אם לא ירצה להיפרד מאשתו וילדיו, אדונו ירצע את אזנו בדלת או במזוזה, והעבד יישאר אצל אדונו כעבד לעולם (ו).
כב,יז: מכשפה לא תחיה: תורה למעשה: אין לסייע למכשפה לחיות. אין כאן ציווי להרגה.
כב,כ: וגר לא תונה: תורה למעשה: אין להונות (לרמות בענייני כספים) גר, ולא ללחוץ אותו (בענייני כספים) תוך כדי ניצול מעמדו הרעוע. וכן אין לענות ולפגוע באלמנה ויתום, תוך כדי ניצול מעמדם החלש.
כב,כד-כו: אם כסף תלוה את עמי: תורה למעשה: אין להיות כנושה לאדם שהלווית לו כסף, ואין להטיל עליו ריבית גבוהה מהמקובל (נשך) (כד). יש להחזיר לו משכונו לכשיצטרך לו מאד (כה).
כב,כח-כט: בכור בניך תתן לי: תורה למעשה: יש לתת לה' ללא איחור את המגיע מאתנו: מלאה ודמעה (מעשרות), בכור בבנים (כח), בכור בצאן ובשוורים (ביום השמיני) (כט).
כב,ל: בשר בשדה טרפה לא תאכלו: תורה למעשה: אין לאכול בשר של חיה שנטרפה, אלא להשליכה לכלב שיאכל אותה.
כג,א-ט: לא תשא שמע שוא: תורה למעשה: דיני משפט, עדים ושופטים: עד לא ישבע בשם ה' לשוא, ולא יעיד שקר לטובת רשע (פסוק א'). שופט לא יצרף את דעתו להרשיע אדם בגלל שכך קבעו רוב השופטים, אלא יכריע לפי דעתו הוא (ב'). שופט לא יעדיף עני בגלל עניותו, אלא ישפוט לפי האמת (ג'). בעלי הדין (התובע והנתבע, 'האויב והשונא') לא יושפעו מנסיבות הדין שביניהם ולא יפתחו ביניהם איבה, עד כדי אי השבת אבדה (ד') או אי סיוע בהרמת משא החמור שרבץ מעומס המשא (ה'). השופט לא יושפע מעניות הנידון (ו'), לא יקח שוחד בשום מקרה (ח') ולא ילחץ במשפט את הגר (ט').
כג,יא: והשביעית תשמטנה ונטשתה: תורה למעשה: לאחר שש שנות עבודת האדמה (קרקע, כרם ומטע זיתים), יש לשבות ממלאכת האדמה בשנה השביעית ולהפקיר את היבול לעניים מעמך ולחיית השדה.
כג,יב: וביום השביעי תשבות: תורה למעשה: יש לעבוד ששה ימים וביום השביעי לשבות מכל מעשה הנעשה בששת הימים.
כג,יג: ושם אלוהים אחרים לא תזכירו: תורה למעשה: אין להגיד בפה שמות של אלילים.
כג,יד-יט: שלוש רגלים תחוג לי בשנה: תורה למעשה: יש לחוג לה' שלושה חגים בכל שנה: חג המצות במשך שבעה ימים בחודש האביב (ט"ו), חג הקציר וחג האסיף בצאת השנה (ט"ז). יש לבוא בכל חג לפני ה' (י"ז). אין לזבוח את דם הזבח עם החמץ, ולא להשאיר את חלב הקרבן עד למחרת בבוקר (י"ח). יש להביא את ראשית יבול האדמה לבית ה', ואסור לבשל גדי בחלב אמו (י"ט). נראה לי שכל הדינים הנזכרים בפסוקים יד-יט קשורים לחגים בלבד.
כג,לא-לג: לא תכרות להם ולאלוהיהם ברית: תורה למעשה: כאשר תשבו בארץ ישראל וגבולך יהיה מים סוף עד הים התיכון וממדבר סיני עד נהר פרת, יש לגרש את יושבי הארץ (ל"א), אין לכרות עמהם ועם אליליהם ברית (ל"ב), אין לאפשר להם לשבת בארץ (ל"ג).
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
