מערך שיעור במדבר פרק יט - פרה אדומה

נכתב על ידי מערכי שיעור, 7/1/2017

מערך שיעור

מסלול על-יסודי

 

יחידת ההוראה: במדבר פרק י"ט  

נושא השיעור: פרה אדומה

 

1. ניתוח עיוני ליחידה

א. רעיונות, נושאים מרכזיים, ושאלות העולות מתוך היחידה
טומאה וטהרה
מצווה שהיא חוק
כיצד נטהר אדם שנגע או היה בקרבה של אדם מת.
תהליך הטהרה- פרה אדומה, תמימה, ללא מום, שלא עלה עליה עול. שוחט מחוץ למחנה. מזה אל נוכח אוהל מועד 7 פעמים.  שורף את הפרה אדומה יחד עם עץ ארז, אזוב ושני תולעת. חיטוי ביום השלישי והזהה מהאפר ביום השביעי על האדם הטמא. כל מי שעוסק בהכנת האפר נטמא גם הוא. את האפר מניחים מחוץ למחנה במקום טהור.
מדוע תהליך מורכב כל כך?
מדוע הכהן שמכין את האפר נטמא?
כיצד קשורים לתהליך אזוב, עץ ארז ושני תולעת?
מדוע להזות 7 פעמים?
מדוע האפר לא נכנס למקדש?
מה יש ביום השלישי והשביעי דוקא שבהם נעשה תהליך הטרה
מדוע דווקא פרה אדומה?
  

 

ב. מושגי יסוד ביחידה מתחום הדעת והגדרותיהם המדויקות

"חוקת"-רש"י: גזרה.
 לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצווה הזאת ומה טעם יש בה, לפיכך כתב בה חוקה, גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה
"תמימה"-
שלמה. רש"י: שתהא תמימה באדמימות, שאם היו בה שתי שערות שחורות פסולה
"הזהה אל נוכח פני אוהל מועד"- עומד במזרחו של ירושלים ומתכוון ורואה פתחו של היכל בשעת הזאה הדם.
"והוציא אותה מחוץ למחנה"(פס' ג')- היכן?
חוץ לשלש מחנות.
"אזוב עץ ארז ושני תולעת"(ו)- כיצד נראים ומה יש בהם?

הארז
– רומז על הגאווה .

האזוב - רומז על ההשפלה וביטול עצמי . שלושה קלחים ושלושה עלים

תולעת השני [אדום] – רומזת ששני הדרכים הם קיצוניים והם חטא [אדום]
"ואחר יבוא אל המחנה"(ח)- איזה מחנה? רש"י: מחנה שכינה.
"נדה" (ט) האם נידה כאישה? זריקה. רש"י:
למי הזייה,
כמו
: (איכה ג, נג) וידו אבן בי
)
זכריה ב, ד) לידות את קרנות הגויים
לשון זריקה.
"לכל נפש"(יא) למי נטמאים? אב"ע: יהודי או עובד כוכבים
הוא יתחטא ביום השלישי(יב)- מלשון חיטוי. רש"י: באפר הזה
"כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו"(טז)- רש"י: כלי חרס אינו נטמא מבחוץ אלה אם כן היה פתוח. נפתלתי – התחברתי.
"מים חיים"(יז)- מהיכן ומהם?
מעיין.

 

 

2. המקורות להכנת השיעור

 

א. ספרים ומקורות ברמת המורה (חומר עיוני, חומר דידקטי)

תנ"ך. מקראות גדולות. אתר דעת.

 

 

ב. ספרים ומקורות המצויים בידי התלמידים

מקראות גדולות.

 

 

 

3. קשיים צפויים בשיעור ודרך ההתמודדות

 

 

 

 

4. מידע מוקדם על תלמידי הכיתה (ידיעותיהם ביחידת ההוראה, קשיים העשויים להתעורר

     במהלך השיעור והצעות לדרכי התמודדות עם הקשיים)

הבנות חוזרות משיחה.

 

5. בניית השיעור

א. מטרות

 

מטרות תוכן

הבנות ילמדו ויבינו את פשט הפסוקים העוסקים בפרה אדומה. הבנות תבחנה את תהליך הכנת אפר פרה אדומה. וכן מי נטהר/ נטמא בתהליך.

 

 

מטרות מיומנות וביצועי למידה והבנה

שימוש בפרשנים. הבנות תסקנה מתוך הפסוקים מהוא תהליך הטהרה. מי מטהר. ומה ההשפעות של תהליך זה.

 

 

 

            מטרות חינוכיות/ערכיות
הבנת המושג טומאה וטהרה

 

 

 ב. דרכי הוראה: דיון, הפעלה, תצפית, יצירה, למידה פרטנית, למידה בקבוצות וכו'
דיון.

 

 

ג. אמצעי עזר בלמידה: אמצעי המחשה, כרטיסיות, מצגת, דפי עבודה, שימוש במפות, ספרים וכו'


דף עבודה. מקראות גדולות.

 

 

 

6. מראה הלוח בשלבים השונים של השיעור


7. רצף האירועים בשיעור

תכנון הזמן

שלבים

תוכן השיעור

(כולל דרכי הלמידה, אמצעי המחשה ושאלות מנחות)

שיקול דעת דידקטי

(בבחירת שיטת ההוראה, אמצעי העזר, ביצועי ההבנה ופירוט רמת החשיבה הנדרשת מהתלמיד)

 

פתיחה +גוף השיעור

 

פתיחת השיעור במה למדו בשיעור הקודם.
קריאת פסוקים ראשונים. א,ב.
מה נושא הפרק?
כתיבה על הלוח. פרה אדומה.
ישנו תהליך ארוך ומעניין כיצד מכינים את אפר הפרה האדומה.


לשם מה מכינים את האפר?
טהרה מטומאת מת
מי חזק יותר ממי בעולם, המוות חז מהחיים או החיים מוות?
המוות הוא הכישלון של האנושות כיוון שהאדם בונה יוצר ומשפר ובסוף המוות מנצח את הכל.  אז מגיע המוות.
עד היום הוכח שהמוות הוא החזק יותר. אבל זה סקנדל כיון שהמוות יוצר תמונה מאוד פסיבית על העולם. לכן יש הכרח שתהיה תחיית המתים והמוות יעלם לנצח. לכן המוות הוא טומאה בגלל השקריות שבו
אם אתה אדם מאמין אין סיכוי שהמוות הוא מנצח את החיים.


משהי זוכרת עוד הקשרים שבהם  מזכירים את המונח טומאה וטהרה?
נידה, מצורע, זב.


 מה זה לדעתכן טומאה? ולחילופין טהרה?
הטומאה הוא מושג מופשט ולכן קשה להגדיר אותו. הגדרת הטומאה נקבעת לפי הקרבה למוות או הריחוק מחיים של פעילות ועשיה.
טומאה- היא חיסרון בחיים, מוות.
(האם רק כשאנחנו חיים פיזית, אנחנו באמת חיים?)

דבר חשוב!

הטומאה לא באה כעונש, שהרי אין כאן חטא. אלא כמציאות החלה כשיש חיסרון וחולשה בהתגלות של חיים.



 

 

 

 

 

הפרשה עוסקת בטהרת מת מטומאתו . 

 

*      מה הבעיה בלהיות טמא ?

       כיום אין בעיה אבל בימי בית המקדש מי שהיה טמא היה אסןר לו להכנס לבית המקדש וכן היה אסור          

       לו לאכל קודשים , תרומה ומעשר שני. ברגלים ישראל היו חייבים להיות טהורים. חסידים היו      

       מקפידים כל השנה להיות טהורים כיוון שזה גורם להם לטהרת המעשים וטהרת המחשבה ודבקות בה'.

 

*      מה מטרת האפר ?
          לטהר מטומאת מת.
כיצד מכינים אפר שכזה ?
נעיין בפרשתנו . פסוקים א' – י'
למי הוא מיועד?
הנטמא, הכהן המטהר והכלים .
מה צריך כדי להכין את האפר?
פרה אדומה. אזוב. עץ ארז. שני תולעת. מים חיים.

 

 


סדר הכנת אפר פרה אדומה . פסוקים א' – י' .

א. לוקחים פרה אדומה ושוחטים אותה מחוץ למחנה .

ב. אלעזר מזה מדמה למול פתח אוהל מועד  [עיין רש"י ]

ג. שורפים את הפרה לעיני אלעזר הכהן .[רשב"ם]

ד. הכהן מכניס לשריפה : עץ ארז ואזוב ושני תולעת .

ה. איש טהור אוסף את האפר .

 

סדר הטהרה מטומאת המת .

g                וכיצד מטהרים מהטומאה ?
א.  לוקח מים חיים [שלא הורקו מכלי אחר ( רמב"ם ) ]

ב. מכניס לתוכם את אפר הפרה .[ולא הפוך . (רמב"ן יז') ] [וכן כתב הרמב"ם ]

ג.  לוקח אזוב וטובל אותו במים ומזה מהם על הטמאים ביום השלישי וביום השביעי .

ד.  הטמא מכבס בגדיו וטובל במקווה , ובערב הוא טהור .
לאחר שבעה ימים. ביום השמיני טהור.

 

 

 

 

אזהרות:
העוסקים נטמאים. לא נכנסים לבית המקדש כאשר טמאים- כרת.

 

 

סיכום גוף השיעור

סיכום-
עמדנו על המושגים טומאה וטהרה.
ראינו כי ישנם עוד מקרים בהם מתיחס המושג טומאה וטהרה

(גם בימינו למרות שאין לנו בית מקדש).
למדנו למי מיועד האפר.  עברנו על התהליך של ההכנה וכיצד משתמשים בו.

 

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה