וַיִּקַּח אַהֲרן אֶת אֱלִישֶׁבַע בַּת עַמִּינָדָב אֲחוֹת נַחְשׁוֹן לוֹ לְאִשָּׁה [שמות,ו,כ"ג] -"מכאן למדנו הנושא אשה צריך לבדוק באחֶיה" [רש"י, בבא-בתרא ק"י]

האישיות של האחים משקפת את טיב החינוך בבית הגידול –בית ההורים. האם במקביל יש מקום לבדוק את בני המשפחה בכדי לשלול בעיות תורשתיות?

תחום חקר התורשה מתפתח בכל יום, ופלאי עולם רבים מתגלים דרכו. בזמננו רווח ביצוען של בדיקות גנטיות, לפני או אחרי הנישואין ובמיוחד במהלך הריון. יש כיום שיטות חדשות לזיהוי חריגות גנטיות [כגון הצ'יפ הגנטי –cgh].

בהיבט תורני יש מקום להטיל ספק בנחיצותם ואף בהיתרן של בדיקות שכאלה. "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" אמר רחמנא. התורה נתנה רשות לרופא לרפאות, ורק מי שכואב לו הולך אצל הרופא [ב"ק,מ"ו]. ואילו בדיקות גנטיות מתבצעות ע"י הבריאים במטרה לשלול נשאוּת כזאת או אחרת. אלא, שיש בכך תועלת רבה. בראש ובראשונה המטרה למנוע סבל ועגמת נפש מהולדת ילדים בעלי מומים. ברוב המקרים, הבעיה עלולה להיות שכיחה רק אם שני בני הזוג נשאי הליקוי, ואז יש למנוע הנישואין מלכתחילה. ובמקרים בהם הליקוי דומיננטי, ואם-כן הבעיה קיימת בכל בן/בת זוג שיהיו, אין לבדוק זאת ברווקות ["תמים תהיה"!] אלא ניתן לעשות זאת אחרי הנישואין אם בני הזוג חפצים בכך, ואם התוצאה תצריך זאת, להתייעץ הלכתית כיצד להביא צאצאים לעולם. הגר"מ פיינשטיין, בהתייחסו לבדיקת נשאוּת של טיי-זקס,[אג"מ,אה"ע,ד,י] קבע עמדה הלכתית ברורה: כאשר קל לבדוק ולגלות מחלות והדבר מקובל ונעשה נורמטיבי בעולם, הרי "מי שאינו בודק את עצמו –הריהו כסגירת העיניים"... אמנם יש לבדוק זאת בצנעה ולא בציבוריות יתרה, וכן בסמוך לגיל הנישואין.

ככלל יש להיזהר מהיסחפות יתר בבדיקות, אך מאידך, להיזהר גם מתסמונת "עצימת העיניים" בבחינת: "יבדוק באחֶיה"...