חלמתם פעם שזה עד כדי כך?

     וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף (שמות א' ח').

   כאשר קוראים את הפסוק הזה, צריך לציין שעל המילים "מֶלֶךְ חָדָשׁ" המוזכרים בו, מביאה הגמרא (עירובין נ"ג.) ב' פירושים - ואלו הן:

   פירוש אחד: באמת מדובר "באותו מלך" ישן ועקשן וקשקשן - חובב הרעש והכסא (בראשית מ"א מ'), אלא שכעת נתחדשה רשעותו ונהפך עוׂרוׂ כלפי האומה היהודית, ונתחדשו גזירותיו הקשות והמענות.

   פירוש שני: מדובר באמת "במלך חדש" - חדש מהשקית, מלך שזו לו הפעם הראשונה שהוא עולה על כס המלוכה ומקבל את שרביט ההנהגה.

   ולמרות שששתי פירושים אלו ידועים ומפורסמים, לא רק ליודעי ספר - אלא גם לתלמידי בית הספר, ואפילו הזאטוטים הקטנים יודעים לדקלם היטב את הדברים "בשירים וחרוזים" (כמו שלימדה אותם שושי הגננת), למרות כל זאת, סוגיה זו היא חידה גדולה וסבוכה, תמיהה רבה ועצומה, אשר זועקת וכואבת ונוקבת - ודורשת עיון וליבון - ביאור ובירור.

   מה כוונת המשורר והפייטן? על מה כל הקצף והרעש והבלגן?

   בטרם נמשיך ונסביר - נגיש סיכום ותקציר:

   יוסף היה האדם הכי מפורסם בעולם!!! הוא פתר בצורה נפלאה את חלומות שר המשקים ושר האופים, הוא זה שהציל את האוכלוסייה העולמית מחרפת רעב - על ידי שפתר את חלומותיו של פרעה, יוסף הוא גם האיש שניהל במשך שנות הרעב והשבע את כל הממלכה, יוסף היה היהודי הראשון שזכה במצרים לתפקיד הנשגב "משנה למלך", חוץ מזה יצא שמו לשם ולתפארת על כך שהיה יפה תואר ויפה מראה (עיין בראשית מ"ט כ"ב, ברש"י וברשב"ם), יוסף קיבל פרסום נוסף - כאשר אביו הגיע למצריים, ובאותו רגע תמו שנות הרעב והמצוקה - בטרם עת, ובמקום שבע שנות רעב - היו רק שנתיים, כמו כן אביו של יוסף פתח "מפעל חדש" בארץ גושן, מפעל של כוללים וישיבות, הרצאות וסדנאות, בית דין והוראה לכלל האוכלוסייה (עיין בראשית מ"ו כ"ח ברש"י)...

   אין ספק שכל הנתונים הללו התפרסמו בעולם, ולא היה אפילו אדם אחד שלא שמע על האיש "יוסף"!!!

   והנה, חומש בראשית נגמר, יוסף נפטר, אף אחד מאחיו לא נשאר - וכל אותו דור חלף ועבר, ולפתע קם במצרים מלך חדש, אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף. מה פשר העניין? כיצד יתכן שמלך מצרים - שועל פוליטי - לא שמע על יוסף?

   השאלה הזו מאוד מטרידה, והתשובה עליה - מאוד נוקבת. וכדי להבין היטב את התשובה, נעלעל מעט בדפי ההיסטוריה, ונחזור למצרים של אותם הימים - ונעקוב מקרוב אחרי השתלשלות העניינים...

   וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם - משרד החיכוך (החינוך) וההתערבות (והתרבות), כינס את כל ראשי האבטיח (המפתח) של הממלכה המצרית, כדי לדון בסוגיה הבוערת, הלא היא סוגיית "החרדים". וכל זאת למה? מדוע החרדים עלו לכותרות?

   התברר שהחרדים פרים ורבים - וקצב הילודה שם עובר ושובר את מהירות האור, ועולם התורה מתעצם וגודל מרגע לרגע. שהרי כמויות של ילדים, פירושו עוד תלמודי תורה, ישיבות, כוללים, בתי כנסיות... והחזאים צופים שאם החרדים ימשיכו להתרבות, אזי תוך תקופה קצרה – תבוא צרה - וירד על מצרים "מבול כבד" של תורה ויראת שמים, ובכל רחוב יהיה שיעור "דף היומי", תהילים לילדים, מניינים של תפילה "מהנץ" ועד חצי הלילה, בתי הוראה, בתי תמחוי, ארגוני חסד נפלאים - כמו יד אליעזר, לב מלכה, יד שרה, רגל ישרה, קרן ושתי, אוזן המן, כנסי חיזוק וחוגי בית, תהלוכות של הכנסת ספר תורה - והיד עוד נטויה...

   וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם - כדי לפתור את סוגיית "ריבוי החרדים" - ולעצור את פריחת עולם התורה.

   אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף - את "השקפתו ודרכו" של יוסף.

   פרעה המלך העריץ שנא את היראת שמים, את הענווה והצניעות והפשטות והעזרה לזולת וטהרת המידות... את כל המאפיינים של יוסף - של עולם התורה, את כל זה חפץ אותו מלך לשחוק ולמחוק ולזרוק, ולהנחיל למצרים צביון אחר. יותר נאורות ופרחחות, עם תרבות האופנה (הביגוד) והאפונה (האוכל), התנועה (הריקוד) והתזוזה (הספורט), הדיבור (השירה) והבידור (התיאטרון)...

   וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ - המלך כינס את כל האומה ונאם בפניהם את הנאום הבא:

   הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ, הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ, פֶּן יִרְבֶּה - אזרחים חביבים - שדופים ורזים (בגלל שנות הרע). לטובת כולנו, כדאי לנו להילחם בילודה החרדית - ולעצור את ריבויים. אם לא כן...

   וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה - כאשר תהא מלחמה אידיאולוגית, מלחמת הבחירות לממשלה וּלְכֵּיס ההנהגה.

   וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ - החרדים יפתחו מפלגה משלהם - וילחמו בתרבות המצרית.

   וְעָלָה מִן הָאָרֶץ - ומחמת ריבוים - הם יכבשו את מצרים, ויסלקו אותנו מהארץ שלנו (רש"י שמות א' י').

   שמעו ראשי האיקליפטוס והפפאיה - חברי הוועדה המצרית - את החשבון המתמטי והפשוט הזה, והחליטו שחייבים לפתוח חזית נגד הציבור החרדי - ולשנות להם את הראש וההשקפה.

  אלא שההנהגה המצרית הייתה בבעיה קשה! משום שעם ישראל עקשן באמונתו ויצוק ביראתו, ולא ניתן לשנות את השקפתו בקלות ובקלילות, ואם ינסו ללכת איתו "ראש בראש", אין ספק שהמערכה תצנח ולא תפרח ולא תצלח, והעסק יהא מאוד מסובך. אם כן מה עושים?

   וַיָּשִׂימוּ עָלָיו "שָׂרֵי מִסִּים" לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם - "שָׂרֵי מִסִּים" - גימטריה (עם המילים) "בסתר".

   ההנהגה המצרית החליטה להכות בחרדים - "בסתר", בשקט, בלי רעש ומהומה. להכניע את התורה על ידי "מיסים", שלילת קצבאות, למחוק "רק לאברכים" את סעיף האבטחת הכנסה, למזער את "קצבת הילדים", לקצץ בתמיכה במשרד הדתות... למנוע תמיכה ממוסדות שלא ילמדו תוכנית ליב"ה ולא יערכו מבחני מיצ"ב... בקיצור, להילחם ולהכות בעולם התורה - בעדינות, בסתר, עם משתיק קול - ולא בקול רעש גדול.

   וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס - הגזרות הקשות קיבלו "אור ירוק" ויצאו לדרך, וארץ גושן וריכוזי החרדים הפכו לאזורים מִסְכנים מבחינה גשמית, הנלחמים על חייהם ומחרפים את נפשם למען קיום תורת ה', מתך רעב, חוסר גשמיות, השפלה חברתית ודריכה לאומית...

   וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ - למרות המערכה השקטה והשטנית, עם ישראל לא מכר את אלוקיו תמורת נוחיותו, והמשיך לדבוק בבורא ובתורתו. והילודה... התרבתה והתעצמה עוד יותר!!!

   וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל - עמדו המצרים חסרי אונים מול הנתונים, מעינם זלגה דמעה, והם ביכו את מצבם האומלל "והקשה".

   המדינה נכנסה לאבל, הדגל הורד לחצי התורן, וראשי הוועדה המצרית חזרו לדון בסכנה הבוערת, וחיפשו פיתרון ופיתיון חדש לסוגיה.

   לפתע קם שר ההסתה וההסברה, ופיו ירה את העצה הבאה:

   וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל "בְּפָרֶךְ" - נוטריקון "בפה רך" (בעל הטורים), בלשון חלקלקה, כובשת ואוהדת ונעימה...

   הצעתו נתקבלה ברוב קללות (משמים) - וברוב קולות (בפרלמנט), ובאותו רגע השליכו ראשי ההנהגה המצרית את השוט והכפייה והפרצוף השהיד והמפחיד, והתחפשו לאנשים משוררים והוגי דעות, נאורים וכובשי לבבות, חייכנים ומתוקים...

   הם התלבשו בחליפה מחויטת, נעלו נעלי לקה, שמו פפיון, העבירו מפית על הקרחת, כיוונו את האף למקום, ניגשו למראה - ובדקו שזהותם השתנתה, ולאחר מכן צעדו "לגושן", מרכז היהודים.

   וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה - שרי ההסברה המצריים פתחו בשיחה עם התושבים היהודים, והחלו למרמר אותם "בצורה לוגית", ולהבליט להם את עול החיים הקשה העובר עליהם.

   בְּחֹמֶר - בהשגת הצרכים החומריים והגשמיים.

   וּבִלְבֵנִים - ברכישת הדירה, בתשלומי המשכנתא.

   וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה - אוכל ותזונה, עולו הכבד של הפרנסה...

   אֵת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם - כל צורת העבודה של המצרים באותו זמן, נעשתה על ידי...

   בְּפָרֶךְ - בפה רך ולשון חלקלקה.

   המצרים היו בטוחים שעל ידי "שבירת המוראל" ודריכה על הפצעים הכואבים, יפנימו החרדים שכדאי להם להפסיק להתרבות ולהביא ילדים - ולהגדיל את סל ההוצאות המשפחתי.

אך גם הפעם התברר לפרעה שעם ישראל לא נכנע לשטיפת המוח הזולה הזו, והילודה היהודית ממשיכה לגדול ולהמריא ולשבור "שיאים חדשים".

   מלך מצרים רואה שהמצב מסתבך, הבחירות כבר באופק - ולחרדים עומד להיות רוב בפרלמנט - מה שיביא את הקץ עליו ועל כל התרבות המצרית, והוא מחליט לשנות גישה - ולהילחם בחרדים ביד קשה!!!

   וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת... בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת... אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ - ועל ידי כך החרדים יצטמצמו.

   וְאִם בַּת הִיא וָחָיָה - פרעה לא חשש מהבנות היהודיות. משום שאם כל הבנים היהודים יהרגו, יצטרכו הבנות היהודיות להינשא למצריים - וממילא הם כבר יפקירו את כל יהדותם.

   וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים, וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם - שוב פעם תוכניתו של פרעה עלתה על סִרְטוֹן והתנופפה כמו קרטון, המְיַלְּדֹת עשו ממנו צחוק ורמסו את הוראתו. ולא רק זה, אלא גם...

   וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים - לא די בכך שהמְיַלְּדֹת לא הרגו את התינוקות, אלא הם גם סיפקו להם מטרנה וביגוד ועגלה... כמו שעושים היום באגודה הנפלאה "אפרת" (רש"י א' י"ז).

   כעבור תקופה... פרעה עובר על רישום האוכלוסים במשרד הפנים, ומגלה שהמצב מאוד לא נעים. הילודה החרדית מתעצמת - והמחשבים כבר לא סוחבים מרוב העומס. בירור זעיר ונמרץ גילה לו שהמְיַלְּדֹת מרמות אותו - ואף פועלות כנגדו, בכך שהן דואגות למחסורם הגשמי של הנולדים.

   כמו בעבר - גם הפעם... פרעה העקשן לא נשבר. הרי בסך הכל מדובר בשתי מְיַלְּדֹת, ועם הבעיה הקטנטונת הזו - אין ספק שאפשר להתמודד. פשוט הוא יקרא להם "לשיחה אישית", ינזוף בהם, וינסה לשנות את גישתם הרוחנית וחשיבתם התורנית. מה יותר קל מזה?

   וַיִּקְרָא מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת, וַיֹּאמֶר לָהֶן: מַדּוּעַ עֲשִׂיתֶן הַדָּבָר הַזֶּה וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים - למה אתם מסייעים לאותם תינוקות ומספקים להם מים ומזון? נכון שברגעי הלידה עזרתכם מועילה להם. אך מה יהיה אחר כך? מהיכן יפרנסו ההורים הדלים פֶּה נוסף? לא יותר פשוט לזרוק את התינוק לנילוס - ולסגור עניין?

   וַתֹּאמַרְןָ הַמְיַלְּדֹת אֶל פַּרְעֹה... לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיֹּת - הָעִבְרִיֹּת, כִּי "חָיוֹת" הֵנָּה - הנשים היהודיות אינן כמו המצריות, אלא זורמת בהן "חיוּת רוחנית", הם קרובות יותר למלך העולם, וחייהם מתנהלים עם "סיעתא דשמיא".

   בְּטֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵהֶן הַמְיַלֶּדֶת - וְיָלָדוּ - הנשים היהודיות יולדות ללא מילדות... העם היהודי חי על ניסים - ואינו תלוי בנתוני הטבע והצבע והזמן, וגם כאשר בארנקו נגמר "המזומן", וא לא עושה מזה רעש ובלגן. פרעל'ה, אתה יודע מדוע?

   משום שעם ישראל אָמוּן על צור עולמים - ושם בה' מבטחו, ויודע שהכל נקצב  וננקב בראש השנה. ומה שנקצב לאדם, יגיע אליו בכל מחיר.

   אדוננו המלך - ירום הודו ותזרח בטנו ויתארך זקנקנו ויתחדד אפו ויתיישר שכלו... אתה כבר יכול להיות רגוע!!! משום שאם משמים קצבו לאותם תינוקות פרנסה ואוכל, אזי זה יגיע אליהם. ואם זה לא על יעשה על ידינו, אז מישהו אחר יהיה השליח הטוב שיבצע את השליחות. אם כן מדוע שלא נזכה אנחנו במצווה?

   וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת... וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים - וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים - מי שהולך ישר עם האמת - לא יפסיד מכך, ואלוקים יתגמל אותו על זה - גם בעולם הזה וגם בעולם הבא, כמו שהוא תגמל את הַמְיַלְּדֹת.

   פרעה רואה שהתמונה עגומה, תוכניותיו קורסות ונרמסות, המילדות נתגלו כעקשניות, העם היהודי יצוק בדעתו ואיתן בדתו, ובינתיים... העם פַּרֵה וְרַבֵּה - ובבחירות הבאות יהיה רוב לחרדים...

וַיְצַו פַּרְעֹה לְכָל עַמּוֹ לֵאמֹר, כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן - פרעה מעלה רמה - ומזמין את כולם לחגיגה ולמלחמה - ומכריז בתקשורת המקומית את ההודעה הבאה:

   נתיני ורעי, אזרחים נחמדים וחמודים, דעו לכם שצרה גדולה מרחפת מעלינו. זה כבר תקופה ארוכה "שהשחורים" מתרבים ועוטפים אותנו, ועוד מעט יבלעונו ויבולע לכולנו.

   לכן, בהוראת בית דין גבוה לְסֶדֶק (לצדק), מרגע זה ואילך, חובה לאומית "ומוסרית" מוטלת על כלל האזרחים, להרוג כל תינוק יהודי שנולד - ולהשליכו אל היאור, ובכך למנוע את הסכנה והמכה העתידית.

   הודעה נוספת הודיע פרעה לאחיות "טיפת חלב" המצריות, וכה אמר להן: כל יהודיה שתפתח אצלכם "כרטיס מעקב - הריון", בהגיע החודש התשיעי, תעקבו אחריה. ואם יוולד לה בן, אזי תשליכו את אותו תינוק אל מֵי הנילוס.

   לאחר שתי ההודעות הללו, פרעה היה בטוח שהבעיה כבר נפתרה. שהרי איזה יהודי יעז להתחתן ולהביא ילדים - אם הוא יודע שהילדים הללו מעותדים להיות מאכל לדגים והכרישים שבנילוס?

   וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי, וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן... - לא הועילו לפרעה התוכניות וההפחדות, וקצב השידוכים בציבור החרדי לא פחת, הילדים המשיכו להיוולד, ולמרות כל הניסיונות והתככים המזימות, על אפו ועל חמתו של פרעה, נולד משה - מושיען של ישראל.

    וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ, וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא... וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד... עַל שְׂפַת הַיְאֹר, וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ - בחירוף נפש עם ישראל נלחם על צביון האומה וריבוי הילודה, ולא נכנע ללחצים ולתרגילים של מלך מצרים.

   וכאשר נולד משה, התכונה הייתה רבה - והמשפחה נכנסה לכוננות עליונה. הם הזמינו את המהנדס מהתיבה של נוח - ובקשו ממנו להכין "תיבה קטנה"... ואת התיבה עם האוצר היקר הם שלחו על פני המים, כאשר האחות המסורה מרים - עמדה מרחוק ודאגה לשלומו של משה.

   וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר... וַתֵּרֶא אֶת הַתֵּבָה.. וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ... - הנה הגענו לבדיחה הגדולה שארעה לפרעה, בכך שסיבבו משמים שדווקא בִּיתוֹ, היא זו שתגדל בארמון "שלו", את השונא הכי גדול שלו, אשר יאכילו מרורים ויטביע את עמו במצולת ים - ויוכיח לכולם שיש מנהיג לעולם - ושהיהודים הם העם הנבחר.

   וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה - במאורה החשוכה - בארמון המלוכה, עם הסבאל'ה המאמץ "פרעל'ה"... ולמרות הנתונים הללו...

   וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו - למרות הכל - משה לא בחר בפרעה ומשנתו, אלא נִמשך חזרה לשורשו - אל אחיו היהודים.

   עד כאן ההיסטוריה - וההיסטריה של פרעה, אשר מלמדים אותנו מסר חד וברור כראש הגפרור - מסר שאין עליו שום קול וערעור - ולא ניתן לניעור:

   עולם התורה בפרט - והיהדות בכלל, תמיד יזרחו ויפרחו, ולא יועילו כל התוכניות והתרגילים והקשקושים שיעשו כנגדם.

   מחמת שהיהדות אינה נפעלת ומתפעלת מנתוני הזמן, והאדם היהודי לא מפחד מאף אחד - רק מה' אלוקים ה'  אחד.  משום  כך,  את  המנגינה  הנפלאה  הזו  אי

 אפשר להפסיק ולהשתיק, ועולם התורה עדיין חי וקיים.

   ואדרבה! דווקא אותו פרעה, הוא זה שהפך להיסטוריה, וכל גאוותו ותעוזתו נמחתה במי ים סוף, ונתקיים בו ובעמו הפסוק "כִּסָּמוֹ יָם - צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם - אַדִּירִים" (שמות ט"ו י').

   כלפי מה הדברים אמורים? מה זה שייך אלינו הנאורים?

   למי שלא יודע, נחדש לו ידיעה קטנה - אך מרעישה.

   ההיסטוריה העתיקה לעולם אינה נמחקת, וכל הזמן היא שוב מתעוררת ומתחדשת, רק שהשחקנים מתחלפים מעת לעת!!!

   היה את פרעה הגוץ, המן עם האוזניים המשולשות, מלך יוון עם ראש הקלבסה, תמיד צץ המטופש התורן שמחפש להלחם ביהודים, ומכריז שיעשה להם "סוף".

   ומה נשאר מהם בסוף? מפרעה - נשאר "פסח", מהמן - נשאר "פורים", ממלך יוון - נשאר "חנוכה"... בקיצור, תוכניתם התנפצה, ועם ישראל עדין חי וקיים - בחסדי מלך העולם!!!

   יהודים חביבים, אחים מתוקים, ברשותכם נעמיק יותר את המסר, ונתמקד בחלקו השני: מאז ומעולם, לא רק ביהודים נלחמים - אלא גם ביהדות!!!

   הנוצרים שרפו את התלמוד, הנאצים עשו מיריעות ספרי תורה בגדים ושטיחים, בהרבה תקופות אפלות - כמו תקופת הק.ג.ב. הרוסית, נאסר ללמוד תורה, להקים בתי כנסיות, למול את הבן... בקיצור, הייתה מלחמה גלויה או סמויה בכל מה שנודף ממנו ריח של יהדות.

   אך האם זה עזר? האם התורה נכחדה? לא ולא!!! עולם התורה לא הושתק ולא נמחק ולא נשחק, והתקיים בו הפסוק, וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ - כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ.

   כך היה מאז ומעולם, וכך המצב גם... בדורנו. גם היום נלחמים בדת ובתורה, וכל חובב וטירון - או נער ובריון - שמחפש כותרת, עוטה על עצמו את אצטלת "הצדק והחוק", ובועט בתורה ולומדיה בכל כוחו, עד כדי עיוורון חושים ואיבוד הדעת. רוצים דוגמה?!

   בתורה יש כלים וכללים אשר יש להקפיד עליהם במדויק, כאשר מגיירים אדם. אחרת, זה לא מועיל. והנה, באים כמה הוגי דעות ומחלקי פקודות, ומחליטים בכוח הזרועה להכיר בגירותם של אלו שהתגיירו בצורה אחרת - ולא בדיוק כפי דרישת ההלכה הצרופה.

   הם עושים רעש ובלגן, ומנסים בכל כוחם "לאלץ" את הגורמים המוסמכים להכיר באותם גיורים. ומדוע זו בדיחה גדולה? משום שזה כמו להיכנס לחנות מוצרי חשמל ולגשת אל המוכר ולאיים עליו, ולהכריח אותו להכריז - שכל מכונות הכביסה שבחנותו, מרגע זה - הם לא מכונות כביסה - אלא מקררים. וכי זה יעזור? האם כבר יהיה אפשר לאחסן במכונות הללו סלטים ועופות?

   הנמשל... הרצון המטופש להכיר בגירות שאינה "מושלמת" מבחינה הלכתית. וכי זה ישנה את המציאות ההלכתית?

   אותם גורמים מנסים "להכתיב לתורה" את נוהל הגירות, את תוכניות הלימוד במוסדות התורה, את קצב הילודה, והם חושבים שעם "הזרועה הנטויה" וקופת תקציב המדינה, ניתן להשתלט על התורה ולומדיה.

   לא נעים לנו להרהר אחרי אותם "תינוקות שנישבו" (תינוקות - תרתי משמע), אך רצוננו להעביר להם את המסר שראינו בפרשתנו - ולאורך כל ההיסטוריה:

   התורה ולומדיה הם בבת עינו של מלך העולם, ואת המנגינה הזו אי אפשר להשתיק ולהפסיק. ומי ששונא את התורה ולומדיה - ונלחם בהם, בעצם הוא שונא ונלחם במלך העולם, שהרי עם ישראל והתורה ובורא עולם - זה דבר אחד (כמו שמובא בזוהר, אח"מ י"ג ע"א).

   זו הסיבה שלמרות כל הנתונים, עם ישראל חי וקיים - והיהדות לא נעצרת לרגע - ועולם התורה רק מתרחב ומתעבה ומעמיק ומתפרס.