רש"י  לבראשית  מז, כט,  כותב  "חסד ואמת- חסד  שעושים  עם המתים, הוא חסד  של אמת  שאינו מצפה  לתשלום  גמול".

והנה ברור  שפרושו  זה של רש"י  אינו  פשט הכתוב,  שהרי לפי  הפשט  אין  הכוונה   "חסד  של  אמת", אלא  "חסד ואמת", היינו  מדובר  כאן  בשני דברים  נפרדים, הראשון- חסד- שזהו  עצם  מעשה הקבורה ,  ויש  במעשה זה  חסד ,  השני- אמת-  לא  רק  הבטחה לעשות  מבוקשו  כי  אם גם  ביצועו.

והנה, אע"פ  שהרעיון  שמביא  רש"י  הוא  רעיון  עם  משמעות  מוסרית  חשובה, והלואי  ונזכה  להפנימה,  מכל מקום   אין מדובר  כאן בפשט  הכתוב,    והיו  מבין  פרשני  המקרא  שפרשו  כפשט הכתוב,    ויש  לשאול  מדוע  רש"י  אינו  מנסה  לבאר  כפשט  הכתוב,  בניגוד למקרים  אחרים  שבהם  גם  אם רש"י  מביא פרוש  מדרשי-  הוא  מביא בנוסף  אף  פרוש  פשטי.

אשמח לקבל תשובות.