וארא התשס"א
פרשתנו מתחילה בתשובתו של הקב"ה לטענתו של משה מסוף הפרשה הקודמת.
טענתו הייתה:"ה',למה הרעותה לעם הזה,למה זה שלחתני, ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך, הרע לעם הזה, והצל לא הצלת את עמך" (פרק ה' כ"ב-כ"ג).
טענה זו באה בעקבות לכך שפרעה החמיר את עבודת הפרך על בני ישראל, ובני ישראל האשימו את משה ואהרון בהחמרה זו של מצבם.
משה מקבל באופן קשה את ההאשמה הזו וטוען כלפי הקב"ה. הקב"ה מרגיע את משה ומבשר לו את בשורת הגאולה, תוך שימוש בארבעה לשונות גאולה ("והוצאתי", "והצלתי", "וגאלתי", "ולקחתי").
כמו כן הקב"ה מסביר למשה, שהיציאה ממצרים לא תהיה קלה וחלקה, כמו שכנראה משה חשב. לקב"ה יש תוכניות מלבד הוצאת בנ"י ממצרים. "ואני אקשה את לב פרעה,והרביתי את אותותי ואת מופתי בארץ מצרים. ולא ישמע אליכם פרעה", כלומר הקב"ה יגרום לכך שהיציאה ממצרים תהיה יותר קשה ממה שהייתה יכולה להיות,ללא התערבותו בהקשותו את לב פרעה,
"וידעו מצרים כי אני ה' בנטותי את ידי על מצרים, והוצאתי את בני ישראל מתוכם"
(פרק ז' ג'-ה').
רבים מהפרשנים מתקשים בבואם לפרש את פסוקים אלה.
הקב"ה אומר "ואני אקשה את לב פרעה". הקושי נובע מכך שאמירה זו נוגדת את העיקרון של בחירה חופשית.
לכל אדם ישנה אפשרות בחירה בין הטוב לרע. וכמו שמביא הרמב"ם בהלכות תשובה פרק ה': "רשות לכל אדם נתונה: אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק רשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו. הוא שכתוב בתורה 'הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע'... ועושה כל שהוא חפץ ואין מי שיעכב בידו" "ודבר זה עיקר גדול הוא והוא עמוד התורה והמצוה שנאמר ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע".
עיקרון זה הוא המביא לכך שיש משמעות למנגנון של שכר ועונש. אם לא הייתה בחירה חופשית והקב"ה היה קובע מי הוא צדיק ומי הוא רשע, לא היה מקום לשכר ועונש. רובוט שמתוכנת לעשות דבר מסוים אין טעם להאשימו או לתגמלו על מעשיו. לדוג': רוצח היה יכול לטעון: הרי ידוע שבראש השנה נדון כל אדם לחיים או חלילה להיפך. מזה שהצלחתי להרוג את פלוני, ניתן ללמוד שנגזרה עליו מיתה בראש השנה.
לכן מדוע באים אתם להאשים אותי ולהעניש אותי על הריגתו, ואני הרי רק בצעתי את שליחותו של הקב"ה".
התשובה לשאלה זו נובעת מעיקרון הבחירה החופשית. מכיוון שבידך לבחור האם לעשות טוב או רע, הינך נענש על כך שבחרת בדרך הרעה. ואילו לגבי היותך שליח, הרבה שליחים למקום, ואין אתה צריך לקחת "שליחות" זו על כתפיך.
עיקרון זה של בחירה חופשית סותר לכאורה את אמונתנו בכך שהקב"ה יודע הכל, וכל מעשי בני האדם מה שעשה ומה שעתיד לעשות הכל גלוי לפניו, וכמו כן ידועה האמרה שאין אפשרות לנקוף אצבע מלמטה אם לא ניתן אישור מלמעלה.
תשובה לכך היא מהנאמר בפרקי אבות פרק ד' משנה ט"ו:"הכל צפוי והרשות נתונה".
כלומר הרשות ביד האדם לעשות כפי בחירתו, אך התוצאות של כל דרך שיבחר ידועות לקב"ה, כלומר הקב"ה יודע כיצד תתפתח כל אחת מהחלופות שנבחר.
נשאלת שאלה כיצד הקב"ה יודע איזו חלופה נבחר?
הרמב"ם מביא את השאלה ותשובה לכך בפרק ה' מהלכות תשובה הלכה ה':
"ואין דעתו של אדם יכולה להשיג דבר זה על בוריו וכשם שאין כוח באדם להשיג ולמצוא אמיתת הבורא שנאמר כי לא יראני האדם וחי כך אין כוח באדם להשיג ולמצוא דעתו של בורא הוא שהנביא אמר כי לא מחשבותי מחשבותיכם".
כלומר אין האדם יכול לתפוס בשכלו את דרך מחשבותיו של הבורא.
לאחר שהבנו את העיקרון של הבחירה החופשית, נשאלת השאלה: היכן הבחירה החופשית של פרעה, והרי הקב"ה אומר בפירוש שהוא יקשה את לב פרעה?
לפני בואי להשיב על כך רצוני לבחון את תגובותיו של פרעה לאחר המכות שנחתו עליו ועל עמו:
אחרי מופת התנין: "ויחזק לב פרעה"
אחרי מכת הדם: "ויחזק לב פרעה"
אחרי מכת הצפרדע: "והכבד את ליבו"
אחרי מכת הכינים: "ויחזק לב פרעה"
אחרי מכת הערוב: "ויכבד פרעה את ליבו"
אחרי מכת הדבר: "ויכבד לב פרעה"
כלומר בחמש המכות הראשונות פרעה מקשה את ליבו, ללא התערבות הקב"ה.
ואילו במכות הבאות:
שחין: "ויחזק ה' את לב פרעה"
ארבה: "ויחזק ה' את לב פרעה"
חושך: "ויחזק ה' את לב פרעה"
לפני מכת בכורות: "ויחזק ה' את לב פרעה"
כלומר החל מהמכה השישית הקב"ה מתערב ומקשה את לבו של פרעה.
במכות הראשונות פרעה מחזק את לבו בעצמו ואינו חוזר בתשובה על חטאיו, למרות היסורים שבאים עליו, ולכן הקב"ה מונע ממנו לחזור בתשובה, במכות הבאות.
מכאן ניתן ללמוד שהבחירה בין טוב לרע היא בחירה חד פעמית שמבוצעת על ידינו. בבואנו לבחון את דרך פעולתנו בנושא מסוים, עלינו להחליט האם לבחור בפעולה המוגדרת כטובה או להיפך, אך לאחר שבצענו את בחירתנו, אין בידינו אפשרות בחירה, כפי שהייתה לנו בתחילה.
העיקרון מודגם בדברי ריש לקיש מסכת שבת דף קד עמ' א': "בא ליטמא פותחין לו בא לטהר מסייעין אותו". אחרי שהאדם עושה את הצעד הראשון, שאר הצעדים תלויים בצעד ראשון זה, ולפעמים מגיעים עד למצב, שלאחר שמבצעים מס' צעדים בכיוון מסוים, כבר לא ניתן לחזור לכיוון השני.
לכן פרעה שלא חזר בתשובה בפעמים הראשונות, כבר אינו יכול לחזור בתשובה במכות האחרונות.
וכדברי הרמב"ן:" מתרה בו פעם ראשונה שניה ושלישית ואינו חוזר, והוא נועל בו דלת מן התשובה כדי לפרוע ממנו מה שחטא".
לכן עלינו לתת את הדעת וללמוד מפרשה זו: עלינו לבצע את הבחירות הנכונות והטובות בכל צומת שנתקל בו במהלך חיינו, מפני שכל בחירה שאינה טובה עלולה להכניסנו למסלול אחרון של בחירות ומעשים לא טובים ש"מצווה גוררת מצווה ועבירה גוררת עבירה".
מי ייתן והקב"ה יעזור לנו לבחור את הבחירות הנכונות בחיינו, וגם אם חלילה נבחר בדרך הלא נכונה שהקב"ה ייתן בנו כוח לחזור בתשובה, כמו שאומר דוד המלך ע"ה: "הורני ה' דרכך ורוח נדיבה תסמכני"- אל ימנעוני חטאי דרך האמת, ואל יגרמו לי חטאי למונעני מתשובה – ברוך ה' לעולם אמן ואמן.
