שבת ראשונה בצבא הרוסי

זמן רב ניסה הבחור יעקב קנייבסקי, מי שהתפרסם לימים כגאון  סטייפלר זצ"ל, להתחמק מחובת הגיוס לצבא הרוסי אך לא עלתה בידו.

ערב שבת הראשון הגיע. מיד לאחר מסדר הבוקר, פנה אל מפקדו וביקש ממנו להשתחרר מכל עבודה בשבת. המפקד הנדהם מהחוצפה לקח אותו הצידה, והחל להפליא בו מכותיו, "נראה לך שאתה בבית או בגן ילדים, פה עושים את מה שדורשים ממך בלי להתחמק!".

ואז עלה חיוך שטני על פניו של המפקד, "אני מוכן לתת לך לשמור שבת בתנאי אחד..." הסטייפלר הזדקף, קטע את דבריו של המפקד ואמר כי מוכן הוא לכל תנאי ובלבד שיוכל לשמור שבת. המפקד הרשע חייך חיוך זדוני ואמר כי הוא מוכן לתת לו לשמור שבת בתנאי שיעמדו שתי שורות ארוכות של חיילים, ביניהם יעבור הסטייפלר, והרשות תהיה לכל חייל להכותו מכה חזקה אחת. הסטייפלר הסכים מיד. המפקד התלהב ומיד אסף כמה עשרות קוזקים שהתנדבו למשימה בשמחה.

את המעשה הזה שעבר עליו סיפר הסטייפלר בפגישותיו עם מי שהיתה לימים רעייתו הרבנית. הוא אמר לה כי הוא מבקש ממנה לעכל את מה שעבר עליו באותם רגעים: "באותם רגעים בהם עברתי בין החיילים, וחטפתי מכות איומות ונוראות מהחיילים צמאי הדם - למרות הכאב העצום, הרגשתי הרגשת התעלות גבוהה ביותר. התחושה של מסירות הנפש לשמירת השבת הקדושה גרמה לי להתעלות רוחנית שלא זכיתי לכמותה שוב. בכדי שאוכל לשאת אותך לאשה חשוב לי שתביני ותזדהי עם הרגשת העונג שהיתה לי אז".