בהקרבת מקום עבודה

מספר שחקן כדור רגל:  עד לא מזמן הייתי שחקן כדור רגל באשקלון. יום אחד, איני יודע אפילו למה ומדוע, גמלה בלבי החלטה: די! לא בשבילי לגרם חלול שבת המוני לתושבי אשקלון והסביבה על ידי משחק הכדורגל. אמרתי זאת לאשתי, ויאמר לזכותה, כי תשובתה היתה: 'אתה מחליט! ובאשר תחליט - אלך!

פניתי להנהלה והודעתי על התפטרותי בזמן האפשרי הקרוב ביותר, היה לעוד כחדשים.

ומה אומר? יצר הרע ''שחק לי אותה'' פשוטו כמשמעו. במשך חדשים אלו שנותרו לי בעל כורחי להמשיך במשחק הכדורגל, כאילו והשטן נכנס ברגלי ושיחק עבורי את משחק הכדורגל. ''הצלחה'' לאין שעור, בעיטות כדור לגבה 20-30 מטר, הבקעות שערים וכדומה, שכפי שאני הכרתי את עצמי- זה לא היה אני.

מאמן הקבוצה פנה להנהלה : 'לתת לו ככל אשר יבקש, ניצחון הקבוצה תלוי בו, הוא המוביל'! במשך חודשיים אלו פנו אלי מהנהלת האצטדיון בהצעות 'תוספות של משכורת, דירה במתנה, נסיעות לחו''ל, ובפרט שהייתי בתהליך של קנית דירה שהיה נחוץ לי הכסף מאד.

בהגיע היום האחרון ואני בעוצמת המלחמה הפנימית - ברגע האחרון גברתי על יצרי וחתמתי על התפטרות. חזרתי לביתי ושמחה בלבי על שניצחתי את יצרי ולא התפתיתי, אולם דאגתי בפני מה יהיה? מה עושים עם פרנסה?

הלכתי ללשכת העבודה באשקלון ובקשתי מהם להציע לי עבודה כיוון שחתמתי התפטרות מטעמי דת, ברחמנות שרחמו עלי הציעו לי להיות גנן! לשתול ולסדר פרחים... ולא די בכך, אלא גם מקום הצעת העבודה היתה לא במקום אחר מאשר האצטדיון בו הייתי שחקן כדור רגל. ובכן, מעתה אני וחברי למשחק היינו מגיעים מדי יום לאצטדיון. חברי למגרש הכדור רגל - ואני לשתול פרחים ולעשות ערוגות לגפנים.

מעתה משכורתי כגנן במשך חודש היתה כמשכורת שעה וחצי של זמן היותי שחקן כדור רגל. אולם, אני לא מתחרט, חס וחלילה. אני גאה ושמח, זכיתי להקים משפחה יהודית כשרה (מפי הרב לוגאסי).