ממרן הגר"ח מוולוזין ל- אבי הישיבות, מתוך מכתב הדרכה אל נכדו:

הזדרז ללמוד בזריזות וחשק גדול, כי מה שלומדים בעצלות כל היום, יכולים ללמוד בזריזות בכמה שעות, והגיון ליבך יהיה תמיד בדברי תורה, גם בעת האוכל ועל משכבך, ראעיוניך יהיו בדברי תורה, שיהיו דבריתורה שנונים בפיך, ורק לדקדק בישוב הדעת.

וגם העיקר לאחוז בסברא ישררה, ואשר איננה סברה  ישרה לאמיתה של תורה, גם אם מחודדת, אותה תרחק, שכל גדולי הראשונים נשתבחו רק בסזברא ירה, כל הגדול במדה ישרה גדולמחברו, וחלילה לא להשיב בקינטור לשום אדם, כי אין דעות בני אדם דומים זה לזה. וכן היה מידת הלל שהיו שונים גם דברי חבריהם.

ולחמותך ולנוות ביתך, תחלוק כבוד כראוי להם, ושלא להכניס שום קפידא בליבך על שום אדם, ואצ"ל שלא להשיב בקפדנות לשום אדם, ועל – ידי מידת סבלנות, משיג האדם רצונו, יותר ויותר מעל ידי כל תקיפות שבעולם, ודרך כלל להיות נוח לבריות, ושלא להרבות שיחה עם כלא דם, אם להקדים שלום ולהשיב בנחת לכל אדם, ושלא והתייהר נגד שם אדם בשום דבר, כי זולת אשר בעת גבהות הלב, נקרא האדם תועבה ובמה, עוד לא נתקבל מאן דיהיר, יצילנו ה' ממנה ומקצתה, ונזכה להיות דבקו בעול תורתו ועבודתו לשמה.

(הודפס בספר "עמלה של תורה" שהו"ל הגה"צ ר"ש ברודה

מכתביו של  מזכה הרבים רבי שלמה שטנצל זצ"ל