פנינה יומית....ח סיון
|
|
|
יום שלישי ח' סיון - אה"ק: בהעלותך
לתבוע "למה נגרע" בענין של פסח שני, שמדובר עלי' בפרשתנו רואים אנו דבר נפלא: לכאורה תביעתם של האנשים שלא יכלו להקריב קרבן פסח במועדו "למה נגרע" – תמוהה ביותר, כי ממה נפשך: אם רצונו של הקב"ה הוא שיקיימו את המצוה של קרבן פסח – בודאי יצוה הקב"ה למשה רבינו לומר להם זאת. ואם משה רבינו לא אמר להם מאומה – הרי פירוש הדבר שאינם צריכים לקיים את המצוה של קרבן פסח, וא"כ מה מקום לטענה ותביעה?! ויש לומר הביאור בזה: בעניני יראת שמים אמרו חז"ל "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" (ברכות לג, ב), ונמצא, שרצונו של הקב"ה בענינים אלו הוא שאין לאדם "לסמוך" על הקב"ה, אלא לפעול בכחות שלו. ואם מרגיש שחסר לו משהו ביראת שמים, הנה כאשר יבקש ויתפלל על זה ויראה להקב"ה את גודל תשוקתו וחפצו לענין זה, אזי ימלא הקב"ה את רצונו. ולכן בקשו ותבעו ישראל "למה נגרע" אף שלא נצטוו ממשה רבינו, ואכן, קבל הקב"ה בקשתם, ונתחדשה מצוה בתורה, המצוה של פסח שני. ומכאן למדים אנו הוראה נפלאה – שכאשר יהודי מרגיש שחסר לו משהו בענין הקשור עם תורה ומצוותי', הנה רצון הקב"ה הוא שלא "יסמוך" על אף אחד, אפילו לא על משה רבינו, ואפילו לא על הקב"ה כביכול, אלא יצעק ויתבע את הענין, כמו שתבעו בני ישראל "למה נגרע". וכאשר יראה להקב"ה את גודל תשוקתו לזה, אזי יקבל הקב"ה את התפילה וימלא בקשתו. ויש ללמוד מכאן עד כמה יש להתפלל ולבקש על הגאולה השלימה, ואין לומר הרי הקב"ה שלח אותנו בגלות, ובמילא יש לסמוך עליו שיגאל אותנו כאשר יעלה ברצונו, אלא בנוגע לענינים כאלו, רצון הקב"ה הוא שידרשו ויתפללו שיגאל אותנו הקב"ה במהרה, "ותחזינה עינינו בשובך לציון". (ע"פ 'תורת מנחם – התוועדויות' תשד"מ ח"ג עמ' 1680 ואילך)
חו"ל: נשא
גרשון וקהת – סור מרע ועשה טוב פרשתנו מתחילה ב"נשא את ראש בני גרשון גם הם גו' ונשאו את יריעות המשכן" (ד, כב-כה). ויש לבאר עבודת בני גרשון ובני קהת בעבודת האדם לקונו: בני גרשון נשאו את יריעות המשכן וכו', ובני קהת נשאו את כלי המשכן, הארון והשלחן וכו'. והנה, החילוק בין היריעות והכלים הוא, שהיריעות מקיפים ומגינים את המוקף מדברים המזיקים וכיוצא בזה, מה שאין כן הכלים, הרי יש לכל כלי פעולה מיוחדת במשכן, ועבודה שנעשית על ידו. ובעבודת האדם, היריעות המגינים מדברים המזיקים מורים על העבודה ב"סור מרע", שבזה נזהר האדם מדברים האסורים עליו ומזיקים אותו, והכלים מורים על "עשה טוב", קיום מצוות ומעשים טובים וכיו"ב. וזהו מה שבני גרשון נשאו את היריעות ובני קהת את כלי המשכן, כי "גרשון" הוא מלשון "גירושין" (לקו"ת פרשתנו כא, סע"א), שמורה על "סור מרע", ו"קהת" הוא מלשון "ולו יקהת עמים" (ויחי מט, י), והיינו, אסיפת וקיבוץ ענינים טובים, ומורה על "עשה טוב". וכמו אצל מלך בשר ודם, כשרוצים לתקן לו דירה, צריך "לפנות ההיכל מכל לכלוך וטינוף כו' ואחר כך לסדר שם כלים נאים" (לקו"ת בלק ע, ג), הרי כן הוא בעבודת זיכוך עולם הזה הגשמי והעלאתו להיות מכון ומדור לשכינה, שצריך "לפנות" את העולם "מכל לכלוך וטינוף", והוא על ידי עבודת "סור מרע", ואחר כך "לסדר שם כלים נאים", שהוא על ידי עבודת "עשה טוב". וזהו מה שגרשון נולד לפני קהת, כי סידור ה"כלים נאים" אפשרי רק אחרי ניקוי ההיכל מכל לכלוך, ולכן בתחילה צריכה להיות העבודה ב"סור מרע" ואחר כך "עשה טוב". (ע"פ לקוטי שיחות חי"ג עמ' 19) |
