בפרשת בחוקותי יש בהתחלה ברכות, ולאחר מכן יש קללות קשות, ובסוף הפרשה מדובר על האיסור להמיר ולהחליף בהמת הקדש כשיש לה קדושת הגוף (שהיא מיועדת בעצמה להקרבה בבית המקדש) ולהחליפו לבהמה אחרת.

ואם בכל זאת האדם המיר והחליף, אז הדין ששני הבהמות קדושות, ולא הצליח החילופין.

ומיד קפצה לי מחשבה מתוקה מדבש!!!

אחרי כל הקללות, בורא עולם מגלה לנו, שלעולם הקב"ה לא יכול להחליף אותנו בעם אחר, כי עם ישראל קדושים בקדושת הגוף לבורא עולם, ואי אפשר להמיר ולהחליף אותנו באחרים, אלא תמיד אנחנו היהודים נשארים בקדושת הגוף.

וזה הברכה המתוקה ביותר, תמיד ולעולם ולנצח אנחנו של בורא עולם

נו, קדימה ננצל את זה להתקרב לבורא עולם שאוהב אותנו ומגלה לנו את הסוד הזה, ונזהר מאוד לא להיות בעלי מומים קבועים שאז נאבד את קדושת הגוף חלילה וכבר מותר להמיר ולפדות, אלא גם כשיש נפילות כי בני אדם אנחנו בכל זאת מיד לתקן ולהתעלות ולא לשקוע עוד בעבירה חלילה.

ונזכה לקיים "קדושים תהיו" – חזק חזק ונתחזק