יד אדר שני, פורים
יום ראשון (תש"ג)
בקריאת המגילה קוראים: (ח. יא) "להרג ולאבד, ולהרג ולאבד".
(ט. ב) "ואיש לא עמד בפניהם, ואיש לא עמד לפניהם".
באמירת "האגרת הזאת", "אגרת הפורים הזאת השנית", מנענעים את
המגילה.
נוסח שושנת יעקב: ברוכים כל הצדיקים. שהחיינו - גם ביום.
שיעורים: חומש: צו, פרשה ראשונה עם פירש"י.
תהלים: עב-עו.
תניא: וזאת ועוד 94' …' והחומרי.

במגילה שכתב אאזמו"ר [מהר"ש] לא נכתבו עשרת בני המן בעמוד בפני עצמו, וכן לא כל
העמודים מתחילים בתיבת "המלך".
ב"תורה אור" ביאור ד"ה 'יביאו לבוש' סעיף המתחיל והנה בחי' לבוש, צ"ל: "והיא בחי'
פני וזו היא המסתתרת … שהיא בחי' עתיק בחי' סדכ"ס [=סתימא דכל סתימין]". ויש נוסח
אחר: "והנה בחי' ביום ההוא הוא בחי' בינה אימא עילאה המקננת בבריאה בכורסיא אכן
מלכות דאצילות נעשה עתיק לבריאה שנעתק וגבוה מבריאה ואינה באה בהתגלות בעולם
הבריאה שאפילו מבחי' ביום ההוא הוא בבחי' העלם והסתר. ומה שנאמר אסתיר פני שכן
נקרא מל' דאצי' לפי שמקבלת מכל הי"ס [=י' ספירות] ממל' דכתר דאצי' נעשה כתר מל'
וממל' שבחכמה נעשה חכ' שבמל' כו'".