הפסוקים בסיום פרשתנו עוסקים בסדר מסעי בני ישראל "ובהעלות הענן מעל המשכן יסעו בני ישראל . . כי ענן ה' על המשכן יומם . . לעיני כל ישראל לכל מסעיהם" (מ, לז-לט).

אמרו חז"ל שתכלית בריאת העולם הוא ד"נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים" (ע"פ תנחומא נשא טז. ראה בארוכה תניא פל"ו), והיינו, שהכוונה שלשמה ברא הקב"ה את העולם הוא שעל ידי שבני ישראל יקיימו את התורה יעשו מן העולם התחתון דירה לו יתברך (וראה בארוכה הביאור בזה בתניא שם).

ועל פי זה יובן מה שמסיימים את הספר במסעי בני ישראל במדבר, כי בזה מבוארת תכלית השלימות במילוי כוונת הקב"ה בבריאת העולם, שלא רק שתשרה שכינה במשכן, שהוא מקום בו הי' גילוי אלקות, אלא גם במקום ובזמן שבו נוסעים ב"מדבר העמים" (יחזקאל כ, לה), ו"בהעלות הענן", שיש סילוק שכינה, ואין רואים אלקות בגלוי, הנה גם במצב כזה נצטוו ישראל לעשות שם "דירה בתחתונים" ולגלות גם שם אלקות.

(ע"פ לקוטי שיחות חט"ז עמ' 475 ואילך)