על הפסוק בפרשתנו "ויקח ויתן את העדות אל הארון" (מ, כ)מפרש רש"י "העדות - הלוחות". והנה מובא במדרש (שמו"ר פ"נ, ב) "בשעה שאמר הקב"ה למשה עשה המשכן בא ואמר לבצלאל. אמר לו: מהו המשכן הזה? אמר לו: שישרה הקב"ה שכינתו בתוכו ומלמד לישראל תורה. אמר לו בצלאל: והיכן התורה נתונה? אמר לו . . הארון". ומשמע מדברי המדרש שעיקר ענין הארון הוא שהוא המקום שבו "התורה נתונה".

מה שאין כן בלימוד התורה מכיון ש"אורייתא וקוב"ה כולא חד" הנה בהבנת דבר תורה, על ידי שחכמת ה' בקרבו, שורה הקב"ה בעצמו בשכלו של האדם. ונמצא, ששכל האדם בעצמו מיוחד עם הקב"ה (וראה בזה בארוכה תניא פ"ה).

הארון, מכיון שבו "התורה נתונה", לכן הי' שם יחוד ואיחוד הכי נעלה בין הקב"ה להנבראים, ומשום כך -"מקום ארון אינו מן המדה" - שבתוך "מקומו" ו"מדתו" שרתה השכינה בגלוי, אבל בשאר המשכן, אף שגם שם שרתה השכינה אבל לא הי' בזה האיחוד שעל ידי התורה, ולכן לא שרתה שם שכינה באותו אופן כמו הארון.

מתוך בריאות, נחת והרחבה