ורחוק מפננים מכרה " לפרשת פקודי לע"נ אימי ז" ל

נכתב על ידי izik28 ב-11/3/2016

 

בס"ד

ד" ת לפרשת פקודי א אדר ב התשע"ו לע" נ אימי מרגלית בת אסתר ז"ל


"ורחוק מפנינים מכרה"

איציק מלוך


אבן הספיר

בפרשת השבוע אנו קוראים על אבני החושן שהם למעשה "מרגליות" במלוא הדרן. אך מה היא משמעות אבנים אלה עבורנו ביום יום?

אבני החושן טומנים בתוכם סודות אין סוף, לא במקרה לכל שבט ניתנה אבן חן שמבטאת את כישוריו ואת מהותו. בין אבני החושן אנו פוגשים את ה"ספיר" והיהלום", על פניו נראה שאין דמיון ביניהם אך לא כך הוא, אבן הספיר שצבעה תכלת הייתה האבן ממנה היו עשויות לוחות הברית לפי חז"ל ומפרש מדרש "לקח טוב", לוחות אבן - אמרו חז"ל מכיסא הכבוד נחתכו והם ספיר"... ומעשה רגליו כמעשה לבנת הספיר", "כמראה אבן ספיר דמות כיסא", אך מהו הספיר? האם אנו מגלים סימן לדמותו של הקב"ה?

לוחות הברית שהיו עשויות מאבן הספיר היו כתובות אצבע אלוקים, "מכתב אלוקים הוא חרות על הלוחות", המצוות שאנו קיבלנו על עצמנו לקיים במתן תורה הם היהלומים שמעטרים אותנו בכל מצווה ובכל עניית אמן, ו"אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה".


"ספיר ויהלום" כרמז

במזמור "אשת חיל" אותו אנו שרים בשולחן השבת אנו נתקלים בפס' "אשת חיל מי ימצא ורחוק מפננים מכרה', המדרש מפרש את הקושי להשיג את האישה המיוחדת לכל אחד, שהיא כמרגלית ושאודות לה ולעידודה בעלה זוכה בקיום מצוות ה' שהם אבני הספיר והיהלום שמעטרים אותנו בדומה לשני הכתרים שבני ישראל קבלו במעמד הר סיני, הזכייה "ביהלומים" שהם המצוות אמנם קשה לעתים ודורשת מסירות והתמדה, אך "לא בשמים היא אלא קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבך לעשותו". למעשה מתקבל דבר מדהים, המצוות שאנו מקיימים שהנם אבני הספיר והיהלום כאבני החושן שהיו על ליבו של אהרן הם למעשה דימוי להקב"ה עצמו, "ומעשה רגליו כמעשה לבנת הספיר". המצוות מלוות אותנו בכל רבדי חיינו ומקשרות אותנו לה' יתברך, אם נשים את המצוות על ליבנו אזי גם ה' ישכון בתוכנו ונהיה לבני חורין מעוטרים בפנינים.

שבטי  יששכר וזבולון שסמוכים זה לזה חולקים בניהם גם את אבני הספיר והיהלום.

אבן "הספיר" שצבעה תכלת ניתנה ליששכר על חוכמתם בתורה, שנאמר "ומבני יששכר יודעי בינה לעתים", התכלת היא צבע של ענווה, הבורא מתאחד עם מי שתכונתו ענווה ונמיכות קומה כהר סיני. אבן הספיר מועילה למאור העיניים שהרי התורה מאירה את עיניהם של ישראל, שבט זבולון שהינו שכנו של יששכר קיבל את אבן "היהלום", אבן לבנה שהינה סימן לעושרו של זבולון, "זבולון לחוף ימים ישכון". זבולון שעסק במסחר חלק את עושרו עם יששכר לומד התורה, כרמז לתמיכה בתלמידי חכמים שמקימים את הפס' "והגית בו יומם ולילה", ועל החובה של כל אחד לעסוק בגמילות חסדים.


פתיל תכלת

בימינו אין לנו כהן גדול ולא אפוד, מה שכן יש לנו זוהי הציצית עשויה "פתיל תכלת", אך מה עניין התכלת? אמר רבי מאיר "תכלת דומה לים, ים דומה לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד". התכלת הופקה מחילזון השוכן בים, צבע הים הוא מהשתקפות השמים, וצבעם של השמים מהשתקפות כיסא הכבוד שהוא מלכות ה'. הציצית המונחת מול עינינו  הייתה עשויה מצבע התכלת ששייכת לאבן הספיר שממנה היו עשויות לוחות הברית, בדומה לאפוד עם אבני החן שעליהם שמות שבטי ישראל שהיה מונח על ליבו של אהרן. בקיום מצוות ציצית אנו למעשה לובשים את האפוד יחד עם שם ה' עצמו! ומקיימים את הפס' "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם", וכך כל מצווה שאנו מקיימים בזכות לבישת הציצית זורחת כמרגלית ויהלום ומשרה את שכינת ה' עלינו ועל הסובב אותנו וכך אנו זוכים ללכת בדרכו של אהרן הכהן שבלבישת האפוד איחד את כל ישראל על ליבו.

לע"נ אימי מורתי מרגלית בת אסתר ז"ל


מפורסם בעלון" קול מהיכל בית הכנסת היכל יהודה תל אביב [ עריכה שיר וחר]

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה