במצות מחצית השקל שנצטווינו בה בפרשתנו מצינו דבר מיוחד, שנתפרש בה באופן מיוחד שאין חילוק במצוה זו בין עני לעשיר, כמו שכתוב "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל" (ל, טו). מה שלא מצינו דוגמת ענין זה בכל המצוות כולם (היינו, אף שאין חילוק בין עני ועשיר בהרבה מצוות מ"מ לא מצינו שיתפרש הדבר בציווי מיוחד, כי אם במחצית השקל).

וחידוש גדול יש בזה, שהרי כללות ענין הצדקה קשורה עם זה שיש חילוק בין עני ועשיר, וכמאמר רז"ל "אמר דוד לפני הקב"ה . . תיישר עולמך בשוה העניים והעשירים, אמר לו . . אם יהיו כולם עשירים או עניים מי יוכל לעשות חסד" (תנחומא משפטים ט). והיינו, שהטעם שהקב"ה ברא את העולם באופן כזה שיהי' חילוק בין עני ועשיר הוא אך ורק כדי שיהי' ענין החסד והצדקה בעולם. יתר על כן, הרי מטרתה של מחצית השקל היתה "לקנות מהן קרבנות צבור" (פרש"י כאן), ובקרבנות מצינו שחלוקים עני ועשיר, עד שעשיר שהביא קרבן עני לא יצא (רמב"ם הל' שגגות ספ"י. ועוד).

　(ע"פ 'תורת מנחם - התוועדויות' תשמ"ז ח"ב עמ' 665 ואילך)

נפטרה ט"ז אדר ה'תשע"ה