בחג הפסח  ישנו מנהג   מפורסם,  שהתקבל בכל תפוצות ישראל, והוא  ה  "קמחא דפסחא".

הסיבה  למנהג זה  דווקא בחג הפסח, משום  שלפני פסח  ישנם הוצאות רבות,  יותר מאשר חג או שבת אחרת,  ובודאי יותר  מאשר  יום רגיל.

אלא שכאן נשאלת השאלה-  הרי גם לפני חג הסוכות  יש הרבה הוצאות,  כמו-קנית הסוכה  וארבעת המינים, ומדוע לא מצאנו  מנהג שנקרא   "קמחא דסוכות" ?

ונראה לומר, שבסוכות  אפשר להסתדר, גם אם בדוחק, משום שניתן לשבת בסוכה  של  אדם אחר, וכן ליטול לולב של מישהו אחר.

 ואילו  בחג הפסח הרבה יותר קשה להסתדר, משום  שמסיבות  ברורות ומובנות  -לא ניתן לצאת  ידי  חובה  במצה במרור  בכרפס  וביין  של  מישהו אחר,  הרי  אי אפשר   שמצה  אחת  תיאכל על ידי  שני אנשים.

ממילא מובן  מדוע  דווקא בנוגע   לחג הפסח  נצרכת תקנה   ייחודית הנקראת   "קמחא דפסחא".