במסכת שבת (קיח:) אמר רב יהודה אמר רב, כל המענג את השבת נותנין לו משאלות לבו, שנאמר, והתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך. עונג זה איני יודע מהו, כשהוא אומר וקראת לשבת ענג, הוי אומר, זה ענג שבת. במה מענגו, רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אמר, בתבשיל של תרדין, ודגים גדולים, וראשי שומין. ובספר מצוות גדולות (מצות עשה ל) כתב, עונג שבת הוא אכילת בשר ודגים ושתיית יין. והמהרש"א (חולין כז.) כתב, הדגים אשר בריאתן מהמים מחומר היותר דק מתעלה נפש האדם מאכילתן. ובשו"ת שיח יצחק (סימן קכד) כתב בשם ספר ישמח ישראל, לפי שהדגים לא השחיתו דרכם במבול, לזאת אוכלים את עין הדג. וטעם נוסף, שבת הוא זמן עונת תלמידי חכמים, ולכן אוכלים דגים לפרות ולרבות כדגים. והבני יששכר (מאמרי השבתות מאמר ג) כתב, טעם לאכילת דגים בשבת בכדי שתהיה ברכה משולשת לאדם המענג את השבת ואוכל דגים לכבוד שבת, ובשלושתן נאמר ברכה במעשי בראשית, לדגים ביום חמישי ולאדם ביום שישי ולשבת ביום השביעי והחוט המשולש לא במהרה ינתק. ובספר החרדים (פרק ו סימן נו) כתב, מצוה לאכול דג בשבת ובפרט בסעודה שלישית. ובספר ים של שלמה (גיטין פרק ד סימן נא) כתב, מיום עמדי על דעתי זאת גדרתי בעצמי שלא לאכול דגים בליל שבת שהוא דבר חשוב, ואוכל אני אותם בבוקר, ואז אפילו יעשו בליל שבת כמה מעדנים לא ישוו לסעודת שחרית שיש בה דגים. ובשערי תשובה (סימן רעא) כתב, מי שחביב עליו מן מאכל אחר יש לו להניחו לסעודת שחרית. ובכף החיים (סימן רעא אות טז) כתב, לפי דברי האר"י ז"ל צריך לאכול דגים בליל שבת, ויכבד את סעודת שחרית במין מאכל שחביב עליו, או ירבה באיזה מין שלא אכל ממנו בסעודת הלילה. והמשנה ברורה (סימן רמב סעיף א ס"ק ב) כתב, טוב שיאכל בכל סעודה משלושת הסעודות דגים אם לא שאין נאותים לו לפי טבעו או ששונאן ושבת לעונג ניתן ולא לצער.