"זכר ונקבה ברא אותם" (א, כז)

יש כמה קשיים בפסוקים של בריאת אדם: א) מדוע נכתב "נעשה" בלשון רבים, בעוד שה' הוא אחד? ב) מדוע בתחילה אומר ה' "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו", אבל  בביצוע כתוב רק "ויברא... בצלם" ולא מוזכר "בדמות ה'"? ג) מדוע כתוב "בצלם אלקים ברא אותו", שלא כבהמשך הפסוק  "זכר ונקבה ברא אותם"?

לפי הקבלה, יש כביכול שני היבטים לה', אחד זכר ואחד נקבה, "קודשא בריך הוא ושכינתיה", שצריכים איחוד, והאדם נוצר לסייע במעשיו לכך, כפי שאומרים: "לשם יחוד  קודשא בריך הוא ושכינתיה". גם האדם נברא כך, בדמות ה', כשני מינים, כמו שכתוב "זכר ונקבה ברא אותם", וגם הם צריכים להתאחד, כמו שנאמר "ודבק באשתו והיו לבשר אחד", וזאת כדי לשקף את אחדות ה' ובעיקר את ההיבט של ה' שמתורגם לדואליות של זכר ונקבה.

לכן ה' אומר בלשון רבים "נעשה אדם", מפני שעשיית האדם כוללת את שני ההיבטים שיש כביכול לה', של זכר ונקבה.

זה מסביר גם מדוע בתחילה אומר ה' "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו", אבל  בביצוע כתוב רק "ויברא... בצלם" ולא מוזכר "בדמות ה'". התשובה היא, ש"כדמותנו" משמעותו עם תכונות זכר ונקבה, כמו שיש לה' (אבל באדם, היבטי הזכר והנקבה אינם בבשר אחד, ולכן כתוב "כדמותנו" ולא "בדמותנו"); וזה אכן נאמר בביצוע: "זכר ונקבה ברא אותם".

עוד מוסבר בזה מדוע כתוב "בצלם אלקים ברא אותו", שלא כבהמשך הפסוק  "זכר ונקבה ברא אותם" - מפני ש'צלם' הוא מידה של איחוד ולא של פירוד.