יהודה ותמר  (סוטה י.)

יהודה:  כשתבעה אמר לה" שמא נכרית את?

תמר:  אמרה ליה גיורת אני

יהודה:  שמא אשת איש את ?

תמר: אמרה ליה פנויה אני

יהודה: שמא קיבל בך אביך קידושין?

תמר: אמרה ליה יתומה אני

יהודה: שמא טמאה את?

תמר: אמרה ליה טהורה אני

השאלה:  

יהודה שומע מתמר שהיא גיורת ואיננה נוכרית,    ולכן תמוהה שאלתו: "שמא קיבל אביך בך קידושין?"  והרי אביה הגוי לא יכול לקבל קידושין  עבורה.

וגם אם ננסה לתרץ שמא אביה התגייר ביחד איתה,  הרי כתוב שגר צדק  מנתק את הקשר עם משפחתו הקודמת יבמות כב. " גר שנתגייר כקטן שנולד דמי"  ורש"י מסביר  בסנהדרין  נח. ד"ה שהורתו שלא בקדושה  "וכל גר שמתגייר כקטן שנולד עכשיו בלא אב ואם וקרובים ואין עליו קרבה מקודם".  ולכן גם אם אביה הוא גר צדק,  אין לו שום קשר אתה, ולקבל  כסף עבור קידושיה הוא בוודאי לא יכול לקבל.

ותירץ לי הגאון רבי ישראל אייזנבלאט שליטא:" אולי כוונת תמר לומר,  שהיא מגיעה ממשפחת גרים ולא שהיא עצמה התגיירה ולכן אביה הוא יהודי, ולכן שאלתו של יהודה היא במקום. ואני הוספתי בס"ד  שהרי כתוב בשמות יח-ט  על הפסוק ויחד יתרו רשי אומר:"נעשה בשרו חדודין חדודין מיצר על אבוד מצרים היינו דאמרי אינשי גיורא עד עשרה דרי לא תבזי ארמאה באפיה" (כך כתוב גם בסנהדרין צד. ) והגמרא קוראת לאדם דור שלישי או רביעי לגרים  הגמרא מגדירה אותו גיורא.  ולכן שתמר אמרה גיורת אני, היא צדקה, כי עד עשרה דורות גר  או גרת צדק עדיין נושאים את השם גיורת.

ואחד מחשובי הכולל הרה"ג ר' ישראל מאיר דרמר אמר לי  שמאחר ואנו נמצאים לפני מתן תורה, לא היו יהודים, ולכן השאלה של יהודה: נוכרית את? כוונת יהודה  האם את עובדת כוכבים? , וכדמפרש רש"י  בסוטה י.: ד"ה גיורת אני:" גיורת אני ואיני עובדת כוכבים וראויה לך" .  וע"ז הוסיף הרה"ג ר' יצחק שמו-אל ולכן היא נשארה בידי אביה והיא לא התגיירה, ויהודה שאל  אותה כדין  את  תמר, אולי אביך קיבל קידושין עבורך ולכן את לא פנויה.  ועדיין שווה ליבון האם יש קידושי כסף בבת נח? או שצריכים לגור ביחד?    מה דעתכם?