איך יעלה על הדעת שאיש אחד לא יהיה לו גואל? הרי רק ה' גואל ומושיע, ומעמו הישועה, ומה' תבוא גאולת האדם גם באמצעות אדם אחר. "ואיש כי לא יהיה לו גאל, והשיגה ידו, ומצא כדי גאלתו" = 1438, ויכול להיות אשר [איכה ה,ז] "אבתינו חטאו אינם (ואינם), אנחנו (ואנחנו) עונתיהם סבלנו"; כי אין דבר הקורה ולא סיבה לו, וכשרדפו אחרינו המצרים אל תוך הים, אתה [שמ' טו,יב] "נטית ימינך, תבלעמו ארץ", ולעת אשר עצה טובה נדרשה למשה, (שמ' יח,ה) "ויבא יתרו חתן משה" לגלותה. וכפרות רבות ושערי ישועה ניתנו (דה"ב כג,יח) "ביד הכהנים הלוים אשר חלק דויד על בית י-הוה", (נחמ' יג,ה) "והמשררים והשוערים" אף כל איש אשר תקן את לבו לטוב יקום ויושיע את חברו כאשר (יח' כב,כב) "שפכתי חמתי עליכם" ויעורר רחמים טובים ומרובים. אז פלא גדול מישהו שכנראה אין לו גואל, ועל כרחך חיב להיות שבאמת יש גאולה לפניו, רק שמשום מה, אין עיניו מוצאות את המפתח, והוא צריך לרעיו שיובילוהו. ואתה (רות ד,ד) "קנה נגד הישבים (היושבים) ונגד זקני עמי: אם תגאל, גאל", ומה' יהיה אשר גאלת, ולך תיחשב לצדקה.

ואיש כי לא יהיה לו גאל = 478, (שופ' ד,כא) "והוא נרדם ויעף" מרוב האפלה אשר תפסהו (ש"ב יד,כד) "ופני המלך לא ראה" בצערו, (ש"א יח,יז) "אל תהי ידי בו" יאמר ה', כי מפני (במ' לב,כג) "חטאתכם" הוא נקלע אל תוך צער, (ש"א יט,ג) "והגדתי לך", השומר (תהי' א,ו) "דרך צדיקים", וראית: יצירת המתח בין אשר יש לו לבין אשר צריך, בא רק לפתוח הזדמנות ליצור זכות, לכפר, להיושע בישועת הכלל משמים בזכות ישועת הפרט בידי אדם. אז יקומו (יש' נא,א) "מבקשי י-הוה" (דה"א כט,כב) "ביום ההוא, בשמחה גדולה" כי (יח' ז,ז) "בא העת", והם (איוב כז,יג) "משד-י יקחו". וה' (יש' מד,כו) "מקים דבר עבדו" לאמור (יש' סה,כד) "ואני אשמע" את קול זעקתך (יש' א,כה) "ואשיבה ידי עליך", (ירמ' לב,ט) "ואשקלה לו" (ירמ' לב,מב) "את כל הטובה" והישועה (יואל א,ט) "מבית י-הוה" (תהי' קו,ד) "ברצון עמך". (איוב יח,כא) "כי אז תולד" מחדש (יש' נג,ב) "ויעל כיונק לפניו", כי (מש' יב,כח) "בארח צדקה, חיים".

אז פשוט הוא חשב, בהיסמכו על ראייתו בלבד, שאין לו גואל. ומתוך ערבות חבריו יתעודד "והשיגה ידו, ומצא כדי גאלתו" = 960, ובאמת, [תהי' כד,י] "מי הוא זה מלך הכבוד? י-הוה צבאו-ת הוא מלך הכבוד, סלה"; ויהיו (מ"א יט,יח) "אשר לא כרעו לבעל" ולא נשענו על כל אל נכר כי אם על ה' לבדו, הוא (תהי' מט,י) "לא יראה השחת"; כי רק יתקן את לבו ויעשה באמונה את מעשה ה' כאשר צוה, ובכך יקנה את מידת הצדק, (תהי' עה,יא) "קרנות צדיק" לו, ועל הצדק נאמר כי (תהי' פה,יב) "משמים נשקף" לעשות בו ישועת עולם.