תובנות בתורה – פרשת שמיני

י,יג: כי כן צֻוֵּיתִי: תובנה: יש מצוות שאין להן הסבר הגיוני, ויש לבצען כי כך ציווה ה' את משה. משה לא מסביר מדוע יש לאכול את המנחה הנותרת מאישי ה' במקום קדוש, אלא מנמק זאת ("כי") בכך שכך ציווה אותו ה'. הדבר מופיע בתורה רק עוד פעם אחת, בשמונת ימי המילואים, בציווי וּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד תֵּשְׁבוּ יוֹמָם וָלַיְלָה, שִׁבְעַת יָמִים ... כִּי-כֵן, צֻוֵּיתִי (ויקרא ח,לה). בפעמים אחרות שמשה מוסר את מצוות ה' הניסוח שונה, ואינו מורה על כך שאין לו (למשה) הסבר למצווה, כגון 'כאשר ציווה ה'', 'ציווה ה' לעשות', ועוד.

יא,יב: כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים – שקץ הוא לכם: תובנה: יש להקפיד הקפדה יתרה ומיוחדת במאכל דגים אסורים (שאין להם סנפיר וקשקשת). פסוק זה חוזר על הנאמר בפסוק י', ומכאן התובנה שהתורה מדגישה במיוחד את איסור מאכל החי שאין לו סנפיר וקשקשת, בכל סוג של מים.