"בערתי הקודש מן הבית..". יש להבין שעיקר המצווה היא הנתינה לכהן וללוי ולאו דווקא הביעור מן הבית. הפרשת תרומות ומעשרות לגבוה וכן ביכורים-הפרשת הראשית להקב"ה- על ידי כך הכל נמשך אחרי הקב"ה בעקבות הראשית,ואלו מצוות שניתנו בכדי שבכל דבר נדע למצוא נקודה רוחנית,וכיצד הקב"ה מופיע בתוך כל העולם הגשמי ורק בגלל הופעתו של הקב"ה בתוך עולם החומר-אנו מתעסקים בעולם זה.וכן האדם צריך לתת את החכמה והמח שבראשו,שהם גם כן הראשית שבאדם לעבודתו ולרצונו של הקב"ה. "הנסתרות לה' אלוקינו" (דברים כ"ט)-כי אנחנו לא יכולים להבין תמיד את דרכי הנהגתו של הקב"ה בתוך העולם הגשמי ולכן אין להכניס בהם את חכמתנו ורצוננו אלא יש להפריש את המחשבה והשכל להקב"ה ועל ידי זה שאין אנו מכניסים את החכמה לתוך המעשה הגשמי-אז גם המעשה הגשמי עצמו יכול להתעלות וגם לו יש מקום,וכבר הזכרנו בעבר שאם שמים את העיקר בראש ולא את הטפל אז גם לטפל יש מקום-מתוך שיודעים ששמים את רצון הקב"ה עיקר. וכן בהתעלות שבשבת אפשר שכל הדברים החיצוניים הגשמיים נשארים ונראים כמו ביום חול,אלא שהפנימיות עולה-ולא חייבת להיכנס לתוך המעשים ממש ומתוך כך גם הגשמיות עצמה מתעלה.וזה מה שכתוב "בערתי הקודש מן הבית"-שמרחיק ושורף-לשון הבערה,את המחשבה להקב"ה ועל ידי זה מתעלים בקדושה-שאינו מכניס את החכמה לתוך המעשה הגשמי אלא שם אותה מהצד,מגבוה-להקב"ה ומתוך כך החכמה ממקומה מאירה לכל מעשיו,כמו שהביכורים מאירים לכל השאר...                  (עפ"י שפת אמת).