בזמן הניסיון נמצא האדם בהסתר פנים וצריך להתגבר על היצר הרע לרטון ולבכות מיאוש ודאגה (וי של וידעתם, בחינת חסרון-דעת) ולהשיב הדעת אל הלב, שה' הוציאנו ממצרים, וכן יעשה אף הפעם ותמיד. כלומר יש לזכור שלא יצאנו משם לבד. לכן אף על פי שאין לאדם מושג או כיוון כיצד יפתור ("בעצמו") את בעיותיו – אל לו להילחץ מזה, אלא יסיח מכך דעתו לגמרי, ויתחזק בתודה והודאה על כל הטובות, ועל ידי זה דיקא יזכה לראות בעיניו כיצד ה' יתברך בעצמו מושיעו ובגדול!