"ויאמר י-הוה אל-משה מה-תצעק אלי דבר אל-בני-ישראל ויסעו"

     בחינת "דע מה למעלה ממך" – לזכות לבחינת "מה" קשה אבל אפשרי. אך בלתי אפשרי ללא תפלה, כי צריך להוריד השפע מלמעלה. ואפילו כאשר מתפלל, ובונה כלים להכיל השפע, עדין אי אפשר לזכות לו אלא כאשר דבוק באמונה, בה' יתברך, היינו שרוי בשמחה = שמח בחלקו, בבחינת "כי בשמחה תצאו". וניתן להוריד השפע בנקל על ידי בחינת "ממך" = גימטרייה 100 – בחינת המאה ברכות שתיקן דוד המלך ע"ה (לברך, כדי לבער המגפה) – בחינת אזמרה = תודה והודאה. על ידי בחינת "ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה" היינו על ידי שמודה על הסיבות ליגון ולאנחה, ואפילו על היגון והאנחה עצמם – שמהם דייקא התעורר לפשפש במעשיו וממילא התעורר לתשובה ולתפלה, ועל ידי זה כבר זכה, כי התפלה היא דבקות בקב"ה וזו התכלית, שיהיה ה' אחד.